אהרון (אלפרד) פלץ וחוה לבית לנדסברג ז"ל / אמנון פלץ

אהרון פלץ ז"ל, נולד בשנת 1921 בברלין שבגרמניה ועלה בשנת 1938 לארץ ישראל.  בשנת 1954 התיישב ברמת השרון והיה מעמודי התווך של המושבה. אהרון היה פעיל ציבור ומתנדב בארגונים שונים  והיה ממקימי סיעת ר"ש (רשימה מקומית רמת השרון) אשר לאחר זכייתה בבחירות לראשות המועצה שינתה את פני רמת השרון והפכה אותה מפרבר קטן לישוב יוקרתי. במשך 12 שנה כיהן כחבר מועצה והיה אחראי למחלקת החינוך, הסעד והתחבורה. במשך שנים רבות פעל במסגרות התנדבותיות שונות ובין השאר הקים את מערך התרמת הדם של מד"א וארגן תערוכות בינ"ל במסגרת יריד המזרח.

את ילדותו עבר אהרון בעיר ברלין כילד יתום מאביו, עיר ספוגת תרבות שהקנתה לו עולם שלם של השכלה ותרבות אוניברסלית.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ואירועי "ליל הבדולח" ריח הסכנה הקרבה עודדה את אמו לאשר לו לעלות לארץ ישראל וכך היה. אהרון עבר הכשרה במסגרת "עלית הנוער" שהקימה מחנות עבודה במקומות שונים באירופה על מנת להכשיר את הנוער לקראת עלייתו לארץ. ההכשרה כללה לימודי השפה העברית עבודות שונות והגנה עצמית.

חשוב לציין, כי באותם הימים, הגבילו הבריטים את עליית היהודים לארץ ורק קבוצות מעטות  קיבלו אישורי הגירה לא"י פלשתינה.

עם הגיעו לארץ ישראל הופנה אהרון ישירות לקיבוץ "יגור" שם למד בבית ספר "טיץ" ורכש מקצוע. אהרון הצטיין בעבודות רתכות ובזכות זאת קיבל עבודות מכניסות שסייעו לו בהמשך חייו. מ"יגור" עבר אהרון לקיבוץ עין גב ונימנה על חברי הקיבוץ.

באותה תקופה שירת אהרון כ"נוטר" במשטרת המנדט ופיקד על סירת המשטרה ששייטה בכינרת. לאחר קום המדינה הפך המקום לבסיס סירות המשטרה הישראלית במקום. באותם ימים הכיר את רעייתו לעתיד חוה "אווה"  לנדסברג .

לאחר תקופת חיזור קצרה נישאו בחתונה צנועה בכפר שמריהו, בבית הוריה של חווה, אך בחרו לחיות בקיבוץ עין גב. אהרון עבד כדייג בכנרת וחווה בחדר הילדים וכאחות טיפת חלב מקצוע אותו רכשה בהיותה בת"א טרם נישואיה.

בשנת 1954 עברו לגור במושבה רמת השרון בשיכון עממי שהיה אז מאוכלס בפליטי השואה יחד עם עולים חדשים שפונו ממעברת הכפר הירוק.

במשך כמה שנים עבד אהרון כמפעיל ציוד מכני הנדסי כבד ויחד עם רבים וטובים ובהנהגת לובה אליאב עסק בהקמת חבל לכיש והכשרתו להקמת יישובי התפארת.

בשנת 1956 יסד אהרון את סוכנות הביטוח הראשונה ברמת השרון ואפשר לרבים לרכוש ביטוח במושבה מבלי לטרוח לעיר הגדולה. משרדו היה בבית מתוך מחשבה להעניק ללקוחות שרות בכל שעה ולמעשה היה מהראשונים להכיר בחשיבות "המשרד הביתי" כבר בשנות ה50 וה60 .

לצד עבודתו כסוכן ביטוח עסק אהרון כל העת בפעילות ציבורית והיה מראשי מפלגת ליברלים עצמאיים (ל"ע) וכאשר הגיעו הבחירות לרשות המקומית הגה את רעיון הרשימה העל מפלגתית למען התושבים ללא שייכות מפלגתית. יחד עם קריית ביאליק (אגב גם ייקים) רמת השרון הייתה הישוב הראשון שיצא לבחירות עם מפלגה מקומית על מפלגתית שהצליחה מעל למשוער.

במקביל התנדב אהרון במסגרת "הלשכה הצעירה" ויחד עם גדעון ריבלין ובומה שביט ייסדו את מערך תרומת הדם בישובים באמצעות ניידות\אמבולנסים פרויקט שעד היום פועל בהצלחה רבה בכל רחבי ישראל.

בשנות ה-70, אהרון ייסד את מפעל חילופי הנוער עם גרמניה מתוך אמונה  שבניית קשרים וחיזוק הקשר בין העם היהודי וארצות הגולה ימנעו בעתיד אפשרות שיקרה שוב אסון נוראי לעם היהודי כמו בתקופת השואה. מתוך אמונה זו יצר קשרים עם גרמנים במטרה שיכירו ויכבדו את עמנו וארצנו.

לאחר מותו נקרא רחוב על שמו בעיר "גאורגס מרין הוייטה" בגרמניה שם יסד קשרי חלופי נוער.

לצד אהרון הייתה תמיד חוה שעסקה בחינוך מיוחד והייתה מהראשונים לקבל את אות המתנדב על מסירותה הרבה לטובת הקהילה. חוה עלתה לארץ בשנת 1932 יחד עם הוריה ד"ר אברהם לנדסברג ואימה לאוני לבית פרנק ואחותה לאה. חוה למדה בבית הספר בתל אביב יחד עם יצחק רבין ומיד לאחר סיום לימודיה עלתה לקיבוץ אלומות ועבדה כתף אל כתף עם שמעון פרס.

חוה למדה להיות אחות טיפת חלב וחינוך מיוחד ובמסגרת זו עבדה רבות עם העלייה של שנות ה 50. היא עבדה עם אוכלוסיות מוחלשות ולקחה על עצמה ללמד עיוורים עברית וחשבון. במסגרת זו אף למדה כתב ברייל לטובת תלמידיה. מיותר לציין שרבים מתושבי רמת השרון עוד זוכרים לה את תרומתה הרבה להצלחתם בחיים לאחר הלימודים.

אהרון היה ממקימי תנועת אנוש יחד עם פסח בלקין, פייבוש יעקובי וכמובן חניתה רודני וכמו כן הקים את מערך הגזברות והכספים של הארגון.

חוה ואהרון פלץ נפטרו בפתאומיות בשנת 1986 כאשר רק חודשיים מפרידות ביניהם והם בני 65 בלבד. חוה נפטרה ראשונה ואהרון לאחר מכן, ככל הנראה מצער על היותו לבד.