אלחנן להב מספר זיכרונות מהוריו: יוסף ופנינה להב/הביאה לדפוס נעמי אגמון

אלחנן להב מספר זיכרונות מהוריו: יוסף ופנינה להב/הביאה לדפוס נעמי אגמון

יוסף (שנייד) להב נולד ב 1906 בגליציה, אחד מחמישה ילדים, לזאב דב ולאה שנייד. בילדותו עברה המשפחה לברלין, שם גדל ולמד. הוא הצטרף לתנועת הנוער החלוצית "בלאו ווייס". התנועה ששילבה חיי ספורט וטיולים לצדם של רעיונות חלוציים – ממשנתו של בנימין זאב הרצל ואחרים. עם סיום לימודיו בביה"ס העל יסודי, למד אבי את מקצוע החייטות בו עבד במקצוע ב20 שנות חייו בברלין. בתנועת הנוער פגש אבי את פנינה. השניים עלו ארצה ב 1931. הם נישאו כעבור שנה.

ארץ עבד אבי כבנאי. בשנות מלחמת העולם השנייה הצטרף לשורות משטרת הרכבות המנדטורית, בה שרת כנוטר (גפיר/ קורפורל) בתחנות רכבת שונות: קלקיליה, טול כרם, קקון, ראס אל עין, (כיום ראש העין) חדרה ועוד.

לאחר המלחמה למד הלחמה בבית הספר המקצועי "מקס פיין" בתל אביב ועבד כמה שנים במקצוע זה. לימים, שב לעבוד בבניין והיה למדריך בבנאות ב"סולל בונה". בתפקיד זה עבד במקומות שונים בארץ עד לפרישתו.

הייתי בנם היחיד של הורי. נולדתי בדצמבר 1934. אני זוכר את דירת מגורינו בתל אביב ברחוב יהואש, בו גרתי ב 11 שנותיי הראשונות: בקומת מרתף, בדירה בת שני חדרים ומטבח, אליה ירדנו במדרגות. השירותים והמקלחת היו בחצר. בשנת 1946 עברנו לדירת שיכון בת 2 חדרים וחצר, בבית דו-משפחתי צמוד קרקע בקרית עבודה בחולון.

אבא בנה בחצר, שני מבנים: מחסן ולול. בלול גידלנו תריסר תרנגולות ואני הייתי האחראי על תפעול הגינה והלול בהדרכת אמי.

שם משפחתנו הוחלף משנייד ללהב, עם קום המדינה.

אבא התאלמן בשנת 1950. שנה לאחר מות אמי, הכיר ונישא לנחמה ודלר, ילידת בוקובינה (באותם ימים באוסטריה).

בשנות ה80 לחייו חלה בגלאוקומה שכתוצאה ממנה איבד בהדרגה את מאור עיניו. למרות קשייו הוא המשיך לשמור על קשרים חמים עם בני המשפחה.

בגיל 88 עברו לגור בבית סיעודי בקיבוץ יקום.

בגיל 91 הלך אבא לעולמו.

פנינה שנייד להב לבית גולדווסר

אמי נולדה להוריה אליעזר ומלכה גולדווסר, אחת מתריסר ילדים, בשנת 1905 באושוויינצ'ים שבפולין – עיר זו ידועה לשמצה בשמה הגרמני אושוויץ. בילדותה עברה המשפחה לברלין, שם גדלה והתחנכה. הצטרפה לתנועת הנוער "בלאו ווייס" – כחול לבן, שם גם הכירה את אבי – יוסף שנייד. אתו עלתה ארצה בשנת 1931.

אמא הייתה עקרת בית וטפלה באהבה רבה בגינת הירק שעמדה ובתרנגולות שגידלנו בחצר ביתנו בחולון. בתקופת ה"צנע" נהגנו לאכול את הירקות והפירות שגידלנו בגינתנו ולאכול ביצים מן הלול. בגינה צמחו בעיקר עגבניות, צנוניות ,בצל, תותים וכריזנטמות, לצורך זה קנו ההורים אדמת חמרה ודשן. הם גידלו גם עצי פרי : תפוזים, אשכוליות ומנגו (המנגו קפא ב1950 משירד השלג). אמא עבדה גם כעוזרת בית בביתה של משפחת ד"ר משה סנה בתל אביב. שם עבדה כל עוד הייתה בריאה.

בשנת 1950, בגיל 44 הלכה לעולמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *