אליס גינצברגר (בלוך)

אליס גינצברגר (בלוך)

סופי רייס (1858-1929) היא ביתם של איגנץ רייס (1825-1902) ואמה (1826-1902). איגנץ היה אדם עשיר ואילו אמה הייתה עניה. הם נולדו בקיסרות האוסטרו-הונגרית בברוד (BROD) ב-1845 קבלו אישור מיוחד לעבור לוינה. נולדו להם שלושה ילדים: רוזה, הרמן וסופי. אנו נתרכז בסופי שהיא הסבתא לסיפור של 3 משפחות שונות שכל אחת מהן התפזרה לכיוון אחר.

סופי התחתנה עם לודוויג  בלוך (1850-1890). לודוויג אדם נעים הליכות. עבד כפקיד בבנק הלאומי של וינה VIENNA KREDITANSTALT.

לודוויג פרסם מאמרים בצורה סדירה ב-NEUE FREIE PRESSE.            

הוא נפטר בגיל 40 מהרעלת מזון. אשתו סופי , שהתאלמנה בגיל 32, קבלה פנסיה מן הבנק ומזה חייתה. היא הייתה אישה חזקה ונוקשה. היא הקפידה ללבוש רק בגדים שחורים עד יום מותה.

ללודוויג וסופי היו שלושה ילדים: הבכורה אליס – הסבתא שלנו, שנולדה ב-1881 בוינה ונפטרה ב-1950 בלונדון, השנייה מרטה שנולדה ב-1882 בוינה ונפטרה ב-1969 בארצות הברית, ובן הזקונים ויקטור שנולד ב-1883 ונפטר בלונדון ב-1963.

אליס עבדה כפקידה בכירה בבנק בווינה. היא התחתנה רק כשהייתה בת 39 עם גבר גרוש, זיגמונד גינצברג (SIEGMUND  GUNSBERGER). לזיגמונד היו שתי בנות מנישואים קודמים (טרודה שהתאבדה בגיל 18 ואלי). למשפחתו היה בית מלאכה למחוכים וחזיות בווינה שהיה מורשה מטעם בית המלוכה האוסטרו-הונגרי ואף תפר מחוכים לסיסי. להלן תמונה של חזית בית המלאכה.

ב-21.8.1921 נולדה אמנו, רנטה (RENATE) שכולם קראו לה רנה. ב-6.1.1925 נולדה האחות הצעירה אינגבורג (INGEBORG) שכולם קראו לה אינגה. המשפחה השתייכה למעמד הבינוני. תמיד הייתה עוזרת ומבשלת בבית וכמו כן מטפלת שגידלה את הבנות. את האם, אליס, ראו הבנות רק בערב כאשר באו לתת לה נשיקת לילה טוב. הבנות למדו בקונסבטוריון פסנתר ומוסיקה וכמובן למדו בבית ספר. רנה התחילה ללמוד בבית המלאכה של אביה את תורת תפירת המחוכים בשנת 1935 ותקופת הלימודים הייתה אמורה להיות ארבע שנים, אך הופסקה טרם סיימה את הלימודים בגלל בריחתה מווינה ועלייתה לפלשתינה. המשך הסיפור מתאחד עם הסיפור של אבינו, רן שרון המובא בנפרד. אמא נפטרה ב-16.3.1974, טרם מלאו לה 53 שנים.

כאשר אמנו עזבה את ווינה ביוני 1938 הוריה ואחותה עדיין נשארו שם. הם עשו מאמצים לקבל דרכון כדי לצאת ללונדון, מה שהצליחו אכן לעשות באפריל 1939. להלן הדרכון שקבל סבא שלנו זיגמונד מהרייך השלישי לצורך מעבר לאנגליה בלבד. דרכון זהה הונפק לסבתא אליס וגם לאינגה.

באפריל 1939 שלושתם הגיעו ללונדון. הימים ימי הבליץ בלונדון . סבא וסבתא לא עבדו ואילו אינגה נשאה על כתפיה בפרנסת המשפחה (ס"ה נערה בת 14).

בדצמבר 1941 סבא נפטר ונקבר בלונדון. סבתא למדה אנגלית ושרטוט אבל לא עבדה כלל. במאי 1950 סבתא אליס נפטרה בלונדון ונקברה שם. אינגה הגיעה לביקור בישראל ונשארה לתקופה של חצי שנה בנסיון לבדוק אפשרות של עלייה לישראל. אחרי כחצי שנה היא החליטה שהיא מעדיפה להישאר באנגליה וחזרה לשם. היא למדה שפות רבות ומצאה עבודה בחברת קודאק כמתורגמנית לשפות שונות (צרפתית, גרמנית, ספרדית, איטלקית וכמובן אנגלית).

אינגה החליטה לשנות את שמה לשם אנגלי ושמה הפך להיות איירין אווה גנסטון (IRENE EVA GUNSTON)   מפעם לפעם היא הגיעה לביקור בישראל ושהתה אצלנו. היא מעולם לא נישאה ונפטרה מסרטן ב-14.3.2008 . רותי סעדה אותה בחודשי חייה האחרונים בלונדון.

במשך השנים אינגה הייתה גם בקשר עם הדוד, ויקטור בלוך, עד מותו וכן עם בנותיו לוצי האוזר וג'רי ברמל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *