סימון נולד בעיר מיינץ בגרמניה, שם למד בגימנסיה ההומניסטית והיה חבר בתנועת נוער ציונית. למד לשונות קלאסיות ופילוסופיה באוניברסיטאות היידלברג, פרייבורג ובזל. ב-1935 עלה ארצה ולמד בסמינר למורים בבית הכרם. בשנת 1937 בעקבות הזמנתו של ד"ר זיגפריד להמן, צורף לסגל ההוראה של כפר הנוער בן שמן, ועבר להתגורר במקום.

ב-1940 התגייס סימון לבריגדה היהודית והיה קצין מודיעין גדודי, ובתום מלחמת העולם השנייה פעל במחנות הפליטים של ניצולי שואה. ב-1946 התמנה למפקד גדוד קרייתי, וב-1947 עבר לשרת במטה הכללי של ההגנה, ואחר כך של צה"ל, כעוזר מיוחד לענייני מודיעין. במסגרת תפקידו עסק באגף המחקרי וגיבש נוהלי עבודה ועקרונות מחקריים ששימשו את הבסיס התורתי של מערך המודיעין, והיה חבר משלחת ישראל למשא ומתן עם מצרים על הסכמי שביתת הנשק ברודוס. לתקופה קצרה שב לבן שמן ושימש מרכז בית הספר וחברת הילדים.

בין השנים 1952-‏1964, עבר להתגורר בבאר שבע, התמנה למנהל מחלקת החינוך בעירייה, ולאחר מכן למפקח מחוז הדרום במשרד החינוך. במסגרת תפקידו הקים את התשתית של מערכת החינוך בדרום, ויזם את הקמת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. בתקופה זו היה שותף למדיניות שילובם של ילדי העולים החדשים במערכת החינוך, והוא טבע את המונח "טעוני טיפוח" אשר אומץ על ידי משרד החינוך כקריטריון להענקת סיוע לאוכלוסיות שונות. בתקופה זו גם הגה את רעיון שילובם של מורות חיילות בצה"ל.

ב-1964 שב לבן שמן, לאחר שהמקום נקלע למשבר. סימון שיקם את כפר הנוער, התאימו לרוח הזמן והוביל ליצירת מסלול לימודים לבגרות. הוא כיהן כמנהל עד 1978. לאחר פרישתו עבר להתגורר בתל אביב.

ב-1979 הוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים בחינוך. בנימוקים לפרס, נכתב בין היתר: " בבאר שבע נתגלה במלא היקף, אופיו החלוצי של אריה סימון המחנך. בצדק נאמר, כי מערכת החינוך בנגב הריהי בעיקרה יצירתו".

סימון פרסם ספרים ומאמרים בנושאי חינוך, ביקורת המקרא, הגות ומחשבה יהודית, וכן עסק בתרגום. על שמו נקראת כיכר בבאר שבע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Search
Generic filters
דילוג לתוכן