בסניצקי יהודה, M.Sc – סיפור חיים

בסניצקי יהודה, M.Sc – סיפור חיים

נולדתי ב-1.12.1924 בעיר פירמזנס במחוז Pfalz בגרמניה. אבי היה רופא. אני למדתי שלוש שנים בבית הספר היסודי היהודי ועוד שלוש שנים בבית הספר הריאלי של העיר.

ב-1938 משפחתי נאלצה לעבור לעיר מנהיים. כאן אבי עבד כרופא בבית החולים היהודי ואני למדתי בבית הספר התיכון עד ליל הבדולח. אחרי האירוע הזה הלימודים הופסקו ואני התחלתי לעבוד כשוליה אצל הגנן של בית הקברות, בית החולים ובית האבות של קהילת מנהיים.

ב-1940 משפחתי גורשה לצרפת. עד 1941 שהינו בגירס (Camp de Gurs) ובהמשך בריבסלט (Campd e Rivesaltes). בשני המחנות אבי עבד כרופא (עם קרוב לאפס אמצעים( ואני הורשתי לשמש לו מתורגמן לצרפתית. באותו זמן הכרתי אנשים של ארגוני סיוע כגון OSE והצופים היהודיים של צרפת .

במרץ 1943 ה-CIMADE הצליח לשחרר אותי מ- Rivesaltes  לכפר Le Chambon sur Lignon. כאן גרתי ב-La Maison des Roches שדייריו היו סטודנטים בני 35-17 שנים, בני דתות וארצות שונות.

בחודש יוני 1942 התבקשתי על ידי ה-E.I.F. של העיר ליון לארגן מחנה קיץ לילדים בני 12-10 כדי למלט אותם מהעיר. הכומר Trocme המליץ להקים את המחנה ב- Le Riou  ואכן שם הוא הוקם עד אמצע אוגוסט 1942. בדיעבד התברר לי שהצופים הקימו ארגון מחתרתי במטרה להציל יהודים בדרכם מגוונות ונעשיתי חלק ממנו. ותיקי ה-E.I.F. בישראל נטעו עץ על שמי כהוקרה על פועלי באותם הזמנים.

באוגוסט ב-1942 המחתרת המקומית גלתה שאני מבוקש ומלטה אותי לשוויץ. על אדמת שוויץ נעצרתי, ונמסרתי לידי משטרת צרפת ובספטמבר הובאתי למחנה ריבסלט. באותו לילה הצלחתי להימלט וכעבור כ-6 ימים חזרתי ל-Le Riou.

בחורף 1942 החלו דיונים על הצורך בהקמת מקי יהודי לקראת קרבות השחרור הצפויים. המפקדים הסכימו לתוכנית זו ואני הנחתי את היסודות לפעילות המקי בשם Groupe Andre. הנושאים העיקריים היו אימון בנשק ושדאות בסיסית. לרשותנו הועמד קצין לשעבר בצבא הספרדי ופליט של מלחמת האזרחים. העברת חומרי לחימה וציודים למקי היו חלק מעיסוקי.
עם נחיתת כוחות הברית באוגוסט 1944 כל יחידות המקי בדפרטמנט אוחדו תחת פיקוד אחד. היחידה שבה הייתי השתתפה בקרבות נגד הצבא הגרמני. על כל פעילותי בתקופת מלחמת העולם השניה העניק לי משרד הבטחון את האות "על"ה" ואות הלוחמים נגד הנאצים.

בין השנים 1947-1945 עבדתי במשקי הכשרה עם ילדים אשר שרדו את השואה.

במרץ 1948 עליתי ארצה באוניה "טדי". נועדתי  להגיע לקיבוץ נווה אילן אולם נשלחתי לקיבוץ גבע, מאחר והכביש לירושלים היה חסום. בקיבוץ גבע פגשתי חברים שלי מגרמניה וצרפת. המלחמת השחרור גויסתי לחטיבת העמק ועסקתי בעיקר בחפירות בין הכפר "זרעין" וגזרת ג'נין. בליל ההפוגה הראשון הגעתי לנווה אילן. עד 1952 הייתי חבר הקיבוץ, והתחתנתי עם עליזה לבית פלזנטל.

בין השנים 1961-1952 עבדתי כמדריך לגידול ירקות במחלקה להתיישבות ש הסוכנות היהודית. לאחר מכן עבדתי כמדריך לגידול ירקות בשרות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות. במשך התקופה הזו גם למדתי וקבלתי תואר מוסמך בביולוגיה מהאוניברסיטה העברית.

ב-1985 פרשתי לגמלאות ועד שנת 2003 הייתי עמית מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים. כאן פיתחתח את נושא הקנרס (ארטישוק) והאוניברסיטה העניקה לי פרס על המחקר החדשני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *