בתי כנסת ליוצאי וינה בתל אביב/יעקב קורן

בתי כנסת ליוצאי וינה בתל אביב/יעקב קורן

מעיון בגיליונות ה"יקינתון" , נסקרים אך לעיתים רחוקות חייהם הדתיים של יוצאי מרכז אירופה בארץ
במאה שעברה, וכאשר הם מוזכרים מושם הדגש על יוצאי גרמניה ועל הארגון החשוב של "איחוד שיבת
ציון"ובתי הכנסת שלו בתל אביב.
עד פרוץ המלחמה ,הגיעו במסגרת "העליה החמישית" גם כעשרים אלף יוצאי אוסטריה, בעיקר מוינה ,
רבים מהם התגוררו בתל אביב , כמו יוצאי גרמניה גם הם הקימו מספר בתי כנסת )ש נקראו
גם"מנינים"("ליוצאי וינה ואוסטריה בתל אביב.
בצפון תל אביב ,באזור רחוב בן יהודה הוקם בית כנסת שהתקיים במבנה ציבורי, בשם "הבאים ישרש",
בראשות הרב ד"ר משה רוזנמן, מחשובי רבני וינה, רב וחוקר ,רבו של הרובע ה12 בווינה ,שם שרת
בביה"כ ברחוב הולצמייסטרגסה 21.
החזן הראשון בקהילה זו בתל אביב,היה בנימין אונגר, בהמשך החזן הראשי בתל אביב.גם הוא יוצא וינה.
וגרמניה ,בבית הכנסת הזה התפללו עשרות מתפללים מהם יוצאי וינה רבים.
בית כנסת נוסף הוקם בתל אביב ב2191 על ידי הרב ד"ר אברהם אלברט ויינר,רבו לשעבר של הרובע
העשירי בוינה ובית הכנסת 'ישראל", ברחוב הומבולדט 12 בוינה, שרת שם מאז 2191 ועד להריסת בית
הכנסת ב"ליל הבדולח" בנובמבר 2191.לבית כנסת זה"שארית יעקב"שמוׁׁ -(2191-2191)ׁׁ, אתייחס
ביתר פרוט שכן אני זוכר אותו מילדותי ונערותי,אמנם בעיניו של נער צעיר וסקרן.
החזן של בית הכנסת היה, אשר קורן- לשעבר חזן בוינה, ויוצא העיר.חזן מובהק של אסכולת וינה בחזנות
ששילבה נוסח של מרכז אירופה עם נוסח מזרח אירופה. הוא גם היה אבי,
בית הכנסת התקיים במבנה שהיה שייך לעיריה ברחוב בצלאל)-כיום טשרניחובסקי( 11 ,ובהמשך בבית
ספר לבנות "תלפיות" ברחוב העבודה.המתפללים אורגנו כקהילה ושלמו מס חדשי לקיומה.
בבית הכנסת התפללו בנוסח וינה )אשכנז אורטודוקסי( ,תפילה מסודרת ומכובדת,שכללה בחג ובמועד
ולעיתים מזומנות נאום הרב בגרמנית ועברית בענייני דיומא ו"פרשת השבוע", הכול בשקט בכבוד כיאה
למעמד התפילה ומסורת מרכז ארופה,.
ב"ימים הנוראים" נשכר אולם של "ויצו" ברחוב "אחוזת בית" שם נערכו התפילות, קהל המתפללים
"בימים הנוראים" היה כשלש מאות ,והם רכשו כרטיסים לצורך קיום התפילה במקום.
בין הדמויות של הקהילה ,ראש וראשון, הרב ד"ר אלברט ויינר,יליד וינה,ובוגר בית המדרש לרבנים
בוינה, איש חביב, טיפוס של ד"ר "רבינר" כמקובל בקהילות מרכז אירופה דאז, רזה, קומתו בינונית, מעט
כפוף, זקן תיש מאפיר שהיה מקובל בקרב "כלי הקודש" בעת ההיא במרכז אירופה,הרב היה איש משכיל
ובקיא, צנוע ומכובד, ירא שמיים אך רחוק מקיצוניות,מכובד בקרב קהילתו, התגורר בשדרות רוטשילד בדירה צנועה עם רעייתו ובתו.

על חברי הקהילה והנהלתה נמנה גם ד"ר איזידור קלאבר מראשי הקהילה בוינה לשעבר, ממנהיגי התנועה
הציונית שם טרם השואה.ד"ר קלאבר רופא הומניסט וציוני., איש הגון וחביב, הוכר כרופא שטיפל ללא
תשלום בעניי העיר בתל אביב.
חנן )קונו( טראו, גם הוא מאנשי הקהילה, היה בוינה ממקורביו של הרב הראשי הנערץ פרופ' צבי פרץ
חיות, חנן ערך את כתביו של "חייס")הרב צ.פ. חיות( והוציא ספר לזכרו בשם "אדם בעולם", היה מרצה
בבית הכנסת בנושאים שונים, דובר עברית מצוינת, איש מרשים בהופעתו, ממכובדי הקהילה, שימש בעת
הקמת המדינה בתפקיד בכיר במשרד "המסחר התעשיה והקיצוב" דאז.
על הקהילה נמנו עוד רבים וטובים, אנשי עסקים ותעשיינים כמו האחים נפתלי ומאיר פלוזניק, האחים
כץ בעלי חנות אופנה, הרופא ד"ר פריי ורבים אחרים.
אזכיר כאחרון, את חזן הקהילה,הלא הוא אבי- אשר קורן, אשר בעקבות עזבו את משרתו בקיץ
2191נפסקה פעילות הקהילה, ובית הכנסת חבר לקהילת יוצאי גרמניה "איחוד שיבת ציון" בתל אביב
)"בבית המורה" ברחוב יוחנן הסנדלר (, ".

גם ליוצאי "השיף שול" בוינה, בית הכנסת של יוצאי הונגריה החרדים בווינה, התקיים "מנין "בתל
אביב.ברחוב גאולה . שם התפללו יוצאי וינה החרדים ממוצא הונגרי ומבורגנלנד שבאוסטריה התחתית.
כמו כן הוקם שטיבל בתל אביב ברחוב ביאליק על ידי האדמור מסדיגורא, רבי יעקב אברהם פרידמן
שהגיע ארצה ב 2191 מוינה, שם התפללו חסידי האדמ"ור ביניהם רבים מחסידיו באי בית הכנסת שלו
ברובע השני בוינה.

ועד בית הכנסת "שארית יעקב" לערך בשנת 2111
שורה עליונה משמאל לימין: הרוקח ד"ר מנדלר, מר נפתלי פלוזניק )תעשיין(, מר נויבוואר )סוחר(, חזן
בית הכנסת אשר קורן, מר כץ )סוחר(, מר גלץ, מר מקס פלוזניק) תעשיין(.
יושבים משמאל לימין: מר קונו טראו )לשעבר מזכירו של הרב צבי פרץ חיות מוינה(, רב בית הכנסת
ד"ר אלברט ויינר, מר קורנמהל )בעל עסק(, הרופא ד"ר איזידור קלאבר, מר פריי, )חבר מועצת עריית
תל אביב(, מר יעקב פליישר )פקיד(.

בברכה
יעקב קורן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *