דבורה מרגלית / תועד על ידי איוי מרגלית

דבורה מרגלית / תועד על ידי איוי מרגלית

פריצי (דבורה) מרגלית לבית לונדנר נולדה ב-10/8/1919 בבודנבאך (כיום DĒĆIN) בחבל הסודטים שבצ'כיה, לאימה קלרה לבית שטרקמן ואביה מואיז (משה) לונדנר. הייתה לה אחות בכורה בשם רוזה שעלתה ארצה לפני מלחמת העולם השניה ונפטרה בשנת 1952 משחפת.

פריצי הכירה את ויליאם בשנת 1937 וכשהיטלר פלש לסודטים ויליאם שיכנע אותה להצטרף למסע לפלשתינה. כעבור שנים תאמר לילדיה "אבא שלכם הציל את חיי".

בהגיעם באוניה "סקריה" לחופי חיפה בשנת 1940 נשלחה פריצי למחנה מעצר בעתלית למשך חצי שנה. כשהשתחררה נישאה לויליאם בתל אביב באוגוסט 1940.

פריצי הייתה שותפה לעמדותיו ופעולותיו של ויליאם באצ"ל, היא הייתה אחראית למחסן נשק שהיה בחדר העגלות בבניין שבו גרו ברחוב פינסקר 57 בתל אביב וכן העבירה עלונים לחברי המחתרת שאותם הסתירה מתחת למושב שבעגלת הטיול של בתה.

לאחר הנישואים פריצי סייעה בפרנסת המשפחה בעבודות משק בית ומאוחר יותר כתופרת אצל פיני לייטרסדורף. בהמשך, טיפלה בילדים צעירים בגילאי גן, אשר באותם זמנים טרם נכנסו למסגרת, בתה שלמדה אז במשמרת שניה בבית ספר תל נורדאו סייעה לה בבקרים.

בשנת 1950 נולד לפריצי וויליאם ילד שני, משה (מיקי), ומאז היא התמסרה לגידול ילדיה.

בשנת 1954 עברה המשפחה להתגורר בשיכון המשפחות בצריפין כדי לשפר את תנאי הדיור ובשנים 1960-1962 פריצי ומיקי התגוררו בפריז בזמן שאבי המשפחה היה במרוקו בשליחות המוסד.

עם שובם מהשליחות התגוררו ויליאם ופריצי באשדוד עד למותם. פריצי עסקה שנים רבות בהתנדבות באיל"ן, הייתה מעורה מאד בחיים החברתיים בעיר בצעירה דאז. היא הייתה סבתא מאד מחוייבת ומשמעותית ש"התייצבה" כל שבוע לביקור אצל בתה ונכדותיה, אשר כלל גם משימות כגון תיקון גרביים והשחלת גומי במכנסיים.

לאחר פטירתו של ויליאם עברה לדיור מוגן ונפטרה מהתקף לב ב-25/9/2001. היא נקברה לצד בעלה בקיבוץ כפר מנחם. על מצבתה נכתב: "ליידי מקסימה ושנונה, אמא וסבתא אהובה ואוהבת".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *