דוד אולמר, תמצית קורות חייו/ נכתב ע"י יעל אולמר

דוד אולמר, תמצית קורות חייו/ נכתב ע"י יעל אולמר

דוד התחיל ללמוד צילום בגיל שש-שבע אצל שכן-צלם בכפרו בהונגריה. למד פיתוח תמונות במעבדה בתנאי שדה כשהוא מנצל את אור השמש לחשיפה במקום מנורת חשיפה. כשחזר מהמחנות בשואה הדבר הראשון שאביו קנה לו היה מצלמת לייקה שבאמצעותה התחיל מיד לתעד הכל – כל הזמן. המצלמה היתה הפריט היחיד שלקח איתו כשברח מהונגריה באורח לא לגאלי (עם קבוצת השומר הצעיר שיסדה לבסוף את קיבוץ דביר), אותה החביא על הרגל מתחת ללבוש.

היה מחשובי הצלמים בארץ בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. היווה אבן דרך בכל הצמתים החשובים בצילום בארץ בשנים אלו. צילם בכל העיתונים שיצאו לאור אז. התחיל כפרי לנס במוסף השבועי של הארץ (לידת ג'ירפה בגן החיות הישן בתל אביב). עבד כצלם בשכר בעיתון העולם הזה וממנו עבר לכל שאר העיתונים בעיקר לעיתון הארץ. בעבודתו העיתונאית עסק בכל התחומים: חדשות, כולל סקופים בלעדיים (כמו חדירה אל מעבר לגבול בגדה המזרחית של הכנרת וצילום הזחל"מים שלנו שנותרו בשטח בתקרית עם הסורים) תרבות, אמנות, אופנה ותכשיטים עבד עם מעצבי האופנה החשובים בתקופה (כמו מליץ אהרון)  ועם דוגמניות האופנה החשובות (כמו קטי מטמור), מחלוצי ערוב תחומים של אופנה ואקטואליה (כמו ניצול שריפת בית צים כרקע לתצוגת אופנה) פוליטיקה (צילם הרבה את בן גוריון וראשי ישוב אחרים) סלבס (כל החומר הישראלי בעיתון עולם הקולנוע צולם על ידו למשל, שחקני קולנוע אורחים).

מחלוצי הצילום בסתר (צילם דרך חריר בכובע משפט אונס שהסעיר אז את היישוב) צלם סטילס של סרטים בין לאומיים (הטל צל ענק, אקסודוס) וישראלים (סרטים של אפריים קישון) שנעשו בתקופה. צילומי מבחן (אודישונים) לסרטים ולהצגות (שני קוני למל, מי מפחד מוירג'יניה וולף) צלם של קול ישראל. מעט  צילום בתאטראות.

מחלוצי הז'אנר של ספור עיתונאי באמצעות צילום (סדרה עם מינימום טקסט).

בין הראשונים שהקים בית ספר לצילום (קמרה בגורדון 29 בתל אביב) ומייסד מגמת הצילום הראשונה בבית ספר תיכון מקיף א בבאר שבע. מראשוני הצלמים של מסעות ביבשות רחוקות בשנת 67 (האינקה – שרידים חיים ודוממים). מחולל תנועת התרמילאים לדרום אמריקה. ממתעדי המפעל הקיבוצי בסוף שנות החמישים וראשית השישים  ומצלם לכתבי העת של התנועה הקיבוצית. השתתף בתחרויות צילום בין לאומיות וזכה במקום שני בתחרות העולמית של צלמי עיתונות (בהאג).

גואל דרורי שהפך לצלם מוכשר בעצמו ופעיל חברתי שניהל מיזמים רבים הציג צילומים אחדים בתערוכה שארגן לדוד (היה תלמיד שלו במגמת הצילום) וכתב עליהם: הצילומים המוצגים כאן, הם אוד מוצל מאש, תרתי משמע. החלטתי להציגם כמחווה מתוך הערכה גדולה לאיש, אשר למרות עיוורונו, זוכר כל פריים שצילם.

התשלילים של הצילומים שנותרו הועברו על ידי לארכיון הדיגיטלי של אוניברסיטת חיפה שבהתנדבות מלאה סורקים אותם באיכות גבוהה ומעלים על האינטרנט בארכיון עם קיטלוג יסודי ומקצועי . המטרה היא לאפשר לכל דכפין לצפות בצילומים לצורכי מחקר או הנאה אישית אבל לא למסחר.

לאחר שהתעוור, דוד הסב את אולפן הצילום לאולפן להקלטות לאחר שנסע לבדו ללונדון כדי ללמוד באופן פרטי הקלטות לאחר שבארץ סרבו ללמדו במחשבה שעיוור לא יכול להשתלט על המיומנות הזאת. הוא עסק בעיקר בניקוי הקלטות לתמלול  לעורכי דין, לבתי משפט ולמשטרה כל זאת עוד לפני העידן הדיגיטלי של ניקוי רעשים שהפך את המלאכה קלה הרבה יותר. הוא פיתח כמה שיטות שעזרו לו לבצע את העבודה למרות עיוורונו והשתמש כמובן בשמיעה.

לימים היה קרבן של תאונה נוספת כהולך רגל לאחר שעבר את מעבר החצייה ברחוב דיזנגוף בתל אביב בעזרת כלבת הנחייה שלו ליד מקום מגוריו . עורך הדין של ארגון המוניות שהיה אז בן שמונים, דיבר בסלולרי שעדיין היה אז ענק במידותיו, פגע בו, העיף אותו עשרים מטר ושבר את כל צלעותיו. מכאן ואילך התחילו מערכות שונות בגוף של דוד להיפגע אבל למרות הסבל הרב נשאר כמעט עד הסוף אופטימי ואוהב אנשים. הוא תרם את גופו למדע.

 

המעוניינים לקרוא את קובץ ספרה של  גב' יעל אולמר בשלמותו, תולדות המשפחה בשואה ונס הישרדות המשפחה הגרעינית, מוזמנים ליצור קשר עמה לדוא"ל:

yael.ulmar@gmail.com

 

דוד אולמר

4 תגובות “דוד אולמר, תמצית קורות חייו/ נכתב ע"י יעל אולמר

  1. שלום רב
    אני סטודנטית לתולדות האמנות מאוניברסיטת חיפה ואני מחפשת חומרים וצילומים נוספים של נשים בדואיות מאת הצלם דוד אולמר (ז"ל). האם תוכלו לעזור לי? אשמח להפניות לספרים, אתרים, מאמרים ועוד.

    תודה רבה,
    ליז

  2. שלום יעל,
    התצלום היפה ביותר שלי מגיל 18 (משנת 1964) צולם ע"י דוד אולמר. לא הייתי מודעת לעובדה זו עד שאתמול הפכתי את התצלום ומצאתי מאחוריו חותמת זכויות יוצרים של שמו ומצויין גורדון 29. הוא גם צולם לא רחוק משם בחצר אחורית בין דיזנגוף לארלוזרוב. (היה שם סטודיו לקרמיקה של הקרמיקאית יעל גורפינקל שם למדתי כילדה שעזבה קיבוץ בגיל 17). מנסיבות הצילום זכור לי רק הרף עין של חיפוש אחר קרן אור בחצר האחורית המוצלת. וגם שהיו בידי שני תצלומים האחד יפה מהשני. היום נמצא בידי אחד מהם, את היפה מביניהם לא הצלחתי לאתר והייתי מאד שמחה לאתרו אולי דרך מאגר הסריקה שנמצא להבנתי בתהליך הקמה.
    אודה לך אם תחזרי אלי,
    בברכה, אירת

  3. שלום,
    אשמח להשתמש באחד התצלומים של תרצה אתר שצולמו ע"י דוד אולמר. למי אפשר לפנות בנוגע לזכויות יוצרים?

    בתודה מראש,
    ערן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *