סיפור  חייו  של  הד"ר גיורא  לוטן   ( גיאורג  לובינסקי )  משקף  את  סיפורם  של  הייקים  בתקופת  ויימאר  בגרמניה    ואת  סיפור  העליה  הייקית  לארץ , וכן  את  ספורה  של  משפחה  שתרמה  לבניית  העבודה  הסוציאלית  בארץ .

תקופת  חייו  הראשונה  של  גיאורג  לובינסקי  היתה  בגרמניה . שם   רכש  את  השכלתו  במשפט , במדעי  החברה  ואת  נסיונו  כשופט  בבית- דין  לעבודה, כשופט נוער  וכמדריך  נוער .  הוא  מלא  תפקיד  כפעיל  ציבורי  בתנועה  הציונית .  זמן  מה  כיהן  כמזכיר  "החלוץ" בגרמניה.

במסגרת  עבודתו  הסוציאלית  פגש  בעובדת  הסוציאלית  הילדא  קוהן .   הילדא  היתה  בת  לוויתו  בדרך  חייו  .  היא  סייעה  לו  בתפקידיו  המרובים  בנאמנות  ובהערכה ,  מבלי  לוותר  על  פעילות  מקצועית  ענפה  בעצמה .
בשנות  ה"שבר  הגדול"  בגרמניה  קמו  שם  יחידי  סגולה , שניסו  להציל  את  אשר  ניתן  היה  עוד  להציל .  אליהם  השתייך  הד"ר  לובינסקי.  כבר  אז   התגלה  כאיש  ארגון  מעולה  וכבעל  תושיה .  הוא  פעל  להקמת  מוסדות  סוציאליים  עבור  אלה  שהפכו  בין  לילה  למחוסרי  כל .  כנאמן  לתנועת  העבודה  הציונית  פעל  רבות  להכנת  מקומות  להכשרה  חקלאית  של  המועמדים  לעליה   לארץ  ישראל .

קשה  לתאר  היום  את  גודל  אומץ  הלב  ועוז  והרוח  שהיו  דרושים  לניהול  מו"מ  עם  הנאצים, תוך  נסיון  להציל  מבין  ההריסות  את  אשר  עדיין  היה  קיים  אז .
בן – גוריון,  שהשתתף  בועידת  "חלוץ"  בגרמניה , ב-11.4.1926 ,  כתב  ביומנו  :  " לובינסקי  הרצה  הרצאה  יפה  ומענינת .   צעיר  זה  מבטיח  הרבה  לתנועתנו .  משיכתו  למפלגה  היא  רכוש  גדול .   הוא  הקסים אותי  במראה , בדבורו , באישיותו .  פניו  מעט    ילדותיים , שפוכים  עדינות  , דקות  וטוב  -לב.      יקר  בדבריו  ובמחשבותיו  .חבל  שהוא  נאלץ  להסתלק  עכשיו  מעבודת  "החלוץ" .   הוא  גומר  עכשיו  את  הדוקטורט  שלו  .

סנטה  יוספטל  
ספרה :" גיאורג  הצטרף  לעבודה  בנציגות  יהודי  גרמניה  הרייכספטרטונג , שעסקה  בכל  סוגי  העזרה  לקהילות ,   ארגונים  ציבוריים  וגם  לבודדים  .  היה  צורך  דחוף  באיש  שיבין  את  צרכי  היהודים  אובדי  העצות  שעולמם  נהרס , והוא  ידע  לארגן  את  הצלתם.   היו  גם  רבים  שנעקרו  ממזרח  אירופה  והגיעו  לגרמניה , ונזקקו  לעזרה .    גיאורג  קבע  חוקים  וכללים  לפיהם  ניתנה  העזרה . זאת  כדי  למנוע  הידרדרות  לדרכי  פעולה  של  ארגוני  צדקה .   "lex  lubs  "  ( מלובינסקי)  קראו  לאותם  כללים , שנתנו  עדיפות  להכשרה  והגירה  לארץ .”       

ידוע  שאייכמן , שאיתו  היה  גיאורג  בקשר  בנסיונות  להצלת  היהודים , הציע  לו  להישאר  בגרמניה .  " לך  לא  יאונה  כל  רע"  הבטיח  אייכמן …

גיורא   ורעיתו  הילדא  הגיעו  ארצה  בספטמבר  1938 .  בתקופה  שבה  זרמי  העליה  מגרמניה  הביאו  עמם  נוער  חלוצי    וכן  בעלי  מקצוע  מעולים  , שהשתתפו  בפיתוח  התעשיה , הכלכלה , המדע  והאמנות .
גיורא  נקלט  בארץ  בעבודה  בהסתדרות .  בארגון  עזרה  הדדית  ובטוח  סוציאלי   וולונטרי .  בהסתדרות  עבד  אצל  גולדה  מאיר  שאמרה  , בין  השאר :  " היקה  הזה  מחזיק  לי  את  המעיל  כשאני  צריכה   ללבשו .   הוא  קרא  לי  גב'  מאירסון ,  עד  שהתרגל  לקרוא  לי  גולדה " …

בשנים  1939-1948  פעל  לפי  הזמנת  הועד – הלאומי  , וקבל  לידיו  את  המחלקה  הסוציאלית  שנוסדה  ע"י  הנרייטה  סולד , והתנהלה  ברוח  ארצות  המערב .  כאשר  פרצה  מלחמת  העולם  השניה,  ואחריה  מלחמת  השחרור  , נקרא  לנהל  את  האגף  למשפחת  החייל  והנוטר ,    אשר  מלא  את  התפקידים  המוטלים  במדינה ריבונית, על אגף  השיקום  במשרד  הבטחון . אחר -כך היה  מנהל  במחלקה  לביטוח  עממי  במשרד  העבודה .  וניהל את קרן  ההשוואה  למשרתי  המילואים.
כאשר  נבחר  לייצג  את  ישראל  במוסדות  בחו"ל ,  עברת  את  שמו  ללוטן  עפ"י   דרישתו  של  בן  גוריון .                                                                   בין  שאר  תפקידיו  , הרצה  בביה"ס  לעבודה  סוציאלית .

ב- 1.1949  הוקמה  ועדה  בראשותו  של  יצחק  קנב  , שנועדה  לברר  דרכים  ואפשרויות  להנהגת  ביטוח  לאומי  בישראל .
ב-9.1953   התקבל  החוק  לביטוח  לאומי  בכנסת .
ב-1954 ,הטילה  עליו  שרת  העבודה , גולדה  מאיר , להקים את  המוסד  לביטוח  לאומי ולשמש  מנהלו  הכללי .
בתפקיד  זה  שימש  15  שנה  , עד  למועד  פרישתו  לגימלאות . בנוסף  לתפקידו  הנ"ל  שימש  גם  מנכ"ל  משרד  הסעד ,כאשר  פרץ  נפתלי  היה  שר  של  משרד  זה , וכן  מנכ"ל  משרד  העבודה   כאשר  גולדה  מאיר  היתה  שרת  העבודה .
סמנכ"ל  הבטוח  הלאומי ,  מר  וולקוב ,  תאר  את  העבודה  תחת  נהולו  של  גיורא  לוטן :
"צמחנו  מחבר  קטן  של  שתי  עשרות  עובדים  בקרן  ההשוואה  למשרתים  במילואים , עד  למוסד  של  קרוב  לאלפיים  עובדים .  מוסד  שסניפיו  ושירותיו    מתפרשים  על כל  מפת  הארץ .   מוסד  המשלם  מיליארדים  של  לירות  לשנה  ומעניק  שירותים  ישירים  נרחבים  לאוכלוסיה ."
"הוא  חינך  את  עובדי  המוסד  למתן  שירות  דייקני  ומהיר …בתקופת  כהונתו רכש  לו  המוסד  לבטוח  לאומי  מוניטין  של  מוסד  ממלכתי  הדבק  בהוראות  החוק  ושומר  על  נשמת  רוח  החוק , מתוך  גישה  הומניסטית  עמוקה ."
או  כפי  שכתבה  סנטה  יוספטל  : " מסירות  אין  קץ  לענין  שהוא  משרת   ונאמנות  אישית  לחברים  אתם  התחלק  בחשיבה  ובמעשים ."

שנים  רבות  היה  הד"ר  לוטן  נציגה  של  מדינת  ישראל   בועדה  הסוציאלית  של  האו"ם   מ-1951-1969   ,  וכן  נציג  המדינה  במוסדות  הארגון  הבינלאומי   לבטחון  סוציאלי  .  בכל  הפעילויות  האלה  רכש  לעצמו  שם  של  בר-סמכא  בעיני  מומחים     ממדינות  זרות , שהביא  כבוד  למדינה  ולמוסד  לביטוח  לאומי . הוא  התידד  עם  עמיתים  רבים  ברחבי  העולם . התאום  "בין  השקפת  העולם    ומילוי  התפקידים  , הענווה  הטבעית     ועמה  הכרת  ערך  עצמו ,  יצרו  רושם  שגיורא  לוטן  היה  אדם  מאושר . אדם  שמצא  את  מקומו  הנכון   ויודע  שהוא  נותן  לאחרים  ."  כפי  שאמר  יעקב  רייפין : רק  מעטים  זכו  להצלחות   כפי  שזכה  להן  ד"ר  לוטן .
הוא  חלם  , תכנן  , הגשים  וראה  הישגים  של  מוסד  סוציאלי  ממלכתי . לכבוד  היה  לעבוד  איתו . סנטה  יוספטל  סכמה :  "נזכיר  את  גיורא  , וזכרו  יחזק  בנו  את  האמונה  שניתן  לבנות  עולם  טוב  יותר."

סיפור  החיים  של  הד"ר  גיורא  לוטן  מבוסס  על  דברים  שנאמרו  ונכתבו  ע"י יואב  גלבר ,  מר רייפין , מר וולקוב , סנטה  יוספטל , מר אורי  דותן ,  ד"ר  רינות    ורבים  אחרים.
לאחר  מותו  של  ד"ר  לוטן   תרמה  והשתתפה  הילדא  אשתו ,בהקמת  ספריה  ומרכז  תיעוד  על  שמו ,  במוסד  לביטוח  לאומי .    בספריה  נמצאים  גם  כתביו .   ביניהם  ספריו,  ולמעלה  מ-200   תקצירים  , פרסומים , ומאמרים  שלו .   אלה  משמשים  גם  כיום , באוניברסיטאות  ובסדנאות . הילדא , אשתו , תרמה, הכינה  והפעילה  על  שמו , סמינר הכנה  לפרישה , ולהשמה  בעבודה  אחריה, לעובדים  בכירים של  המינהל  הציבורי.  על  שמו  נקראת  כיכר  בירושלים .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Search
Generic filters
דילוג לתוכן