ההגדה של הקהילה היהודית בברלין משנת 1936/ מאת פרופסור נורית כנען-קדר

ההגדה של הקהילה היהודית בברלין משנת 1936/ מאת פרופסור נורית כנען-קדר

סבא וסבתא שלי מקס וברטה רבאו עלו ארצה מברלין בשנת 1936 בעזרתו של אבי פרופ. ארווין רבאו שעלה שלוש שנים לפניהם ב-1933. הם בנו את ביתם ברמת-גן ברחוב ביאליק 60 ושם גרו עד יום מותם. .הם הביאו איתם את ההגדה שקיבלו חברי הקהילה בברלין כמתנה באותה שנה לכבוד הפסח. הגדה זו הינה מסמך נדיר ועתיר אינפורמציה על חייה של הקהילה בשנת 1935-1936 אותה אני מבקשת להציג במאמר זה.

החוברת מתחלקת לשני חלקים. ההגדה בעברית ובגרמנית נקראת מימין לשמאל כאשר  על דף הכריכה מופיעה הכתובת בעברית הגדה של פסח ובגרמנית Die Sederfeier ומתח ת לכותרות מוצג  סמל ועד הקהילה העשוי בצורה אובאלית במרכזו שתי ידיים מושטות מעל לוחות הברית ובמסגרתו כתובת ועד הקהילה ברלין בגרמנית..( איור 1) ואילו דיווח על חיי הקהילה ומוסדותיה ועל  פעילות מוסדות אלה נקרא משמאל לימין. בצד זה מתוארת על  הכריכה  העיר ירושלים ובמעלה הדף מעל שמש זוהרת מופיעה הכתובת " לשנה הבאה בירושלים".דף השער הפנימי מסביר את מטרת החוברת, מבקש תמיכה במוסדות הקהילה, מזכיר את החורף הקשה שעבר ומציין לבסוף שהגדה זו היא אחרת מזו המסורתית. ההקדמה מדברת על השינוי הגדול בעבודת מוסדות הקהילה,שמביא איתו שינויים והקמת שירותים  נוספים והרחבות של אלה   הקיימים   וכל אלה בפרקי זמן קצרים,( כל זאת מבלי להזכיר מובן את הסיטואציה החדשה שנוצרה לאחר פרסום חוקי הגזע בשנת 1935.) רק מי שמבין את המצב אז כמו עכשיו יכול להבין את המצוקה בה היו נתונים יהודי ברלין ואת צורת הכתיבה של המסמך . מפאת הצ נזורה לא  ניתן היה להזכיר אף גורם חיצוני לקהילה ולבטח לא את הסיבות ליסוד השירותים והמוסדות המוזכרים להלן: אף על פי כן הדיווחים  בחוברת על מוסדות הקהילה , בתי הספר שלה המוסדות לעזרה לנזקקים כמו כאלה ששבים מבתי סוהר, מהגרים, חסרי דיור, אספקת אוכל וכו' מפתיעים בדיוקם.. בכל הפרקים המתוארים  מובאים מספרים מדויקים על האיוש, השרות, והפעילות.

1. מצבם של בתי הספר היהודיים (מספר הילדים הנכללים במוסדות היהודיים הוא   10.4009)

2. המצב בבתי החולים היהודיים

3 המוסד הקהילתי לעזרה סוציאלית, ( ביקרו בו בשנה החולפת 10.068 איש).

4.טפול באסירים משתחררים ובאנשים שנענשו( והמבין יבין).

5.טיפול בחסרי גג

6.טיפול בזקנים

7.טיפול בפספורטים ובתעודות מעבר.

ההגדה עצמה אינה שלמה. הוצאו ממנה טקסטים רבים כמו למשל שפוך חמתך על הגויים, אחד מי י ודע , די די דיינו ועוד. התמונות המעטות המלוות את הטקסט שבהגדה הן מסורתיות. משה בתיבה ובת-פרעה ונערותיה המושות את הילד מן היאור, או אליהו הנביא העולה ברכבו השמימה. אולם בתמונות המלוות את הטקסט הקונקרטי המדווח על חיי קהילת ברלין מתגלה עולם אחר. אלה מביעות את המתח בחיים של אותן שנים ואת הכוונה לצאת מגרמניה, בצורה שהמלים לא יכלו לומר. כל התמונות משקפות את הסגנון האומנותי- גרפי שרווח באותן שנים בגרמניה כמו באירופה כולה, שאצר בתוכו אלמנטים  מרכזיים של הארט-דקו, גם בצורת האותיות וגם בתמונות. אלה כולן קוויות ומשתמשות ברשום קווי  בוטה  וחסר קישוט  האופייני באותן שנים. דימוי השמש על קרניה העצומות והישרות  מופיע בכמה מן הציורים ונראה כמסמל את התקווה שהציורים רוצים לנטוע. התמונה הפותחת את מסמך הקהילה מראה בית ספר של בנות כאשר על הלוח כתוב בעברית " שניים שומעים אחד מדבר"(איור 2) והמבין יבין. תמונה נוספת היא תמונת תחנת הרכבת בסגנון ארט-דקו מובהק המתארת בקווים ישרים ללא אלמנטים קישוטיים את הרכבת בתחנה  כאשר על הרציף האנשים הנפרדים מהנוסעים, בדימויים  זעירים, לימינם פסים ריקים, מעל לרכבת קשתות כהות המסמלות את התחנה, ויוצרות מתח רב בתמונה.(איור 3) מרתקות  הן שתי תמונות האוניות המפליגות. האחת, מתוארת כאונית מפרשים עתיקה (איור4). דימוי זה הופיע הרבה באותם שנים גם בארץ כסמל לעלייה, וכך למשל גם על מחזיקי ספרים ומנורות מאותן שנים. על המפרש חרוטה הכתובת ציון. אוניה נוספת מתוארת כאונית קיטור גדולה על ארובותיה, כאשר התמונה מופיעה באמצע התרגום הגרמני לפרק תהילים  " מן המיצר קראתיך יה"(איור 5). מסמך זה נראה כראוי ללמוד מעמיק וקפדני תוך כדי התייחסות למילה ולדימוי, כמעבירי מידע חשובים מבחינה יהודית והסטורית.  

מתוך ה- MB יקינתון – אפריל 2008, ניסן תשס"ח, גיליון מס' 224.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *