זלאמי עלייכום – אירוע "היקים בלבנט" /מאת יורם מנייביץ'

זלאמי עלייכום – אירוע "היקים בלבנט" /מאת יורם מנייביץ'

זלאמי עלייכום – אירוע "היקים בלבנט" /מאת יורם מנייביץ'

ביום חמישי, 6 במאי 2010 התקיים בבית אבי חי ערב הוקרה ליקים שעלו ארצה בשנות השלושים שתוכנן להיות מחווה להווי חייהם המיוחד של אותם עולים והוקדש להומור שאפיין אותם. "ליקים אין הומור" – כך צעק מישהו בקהל. בגיליון האחרון של היקינתון פורסמה רשימה של שלל עדות ישראל וביניהם כורדים, מרוקאים, רוסים, אמריקאים, גרוזינים וכו'. רק עדה אחת זכתה לשם אלטרנטיבי שאינו נגזר מארץ המוצא – היקים. כמו השם יוצא הדופן, כך גם ההומור וההווי.

האירוע התחלק לשלושה שלבים שאפיינו את קליטתם של עולי העלייה החמישית: ההגעה ארצה באניית המעפילים, שירות במשטרת הישובים והשלב האחרון – מציאת עבודה בפלשתינה.

ד"ר איתי פלאות (לשעבר פלאוט), הזמר שליווה את שירתו בגיטרה, פתח את הערב בשיר "אנו אוהבים אותך מולדת". יהויכין פרידלנדר, שחקן תיאטרון החאן, הקריא קטע שנכתב במיוחד לכבוד האירוע, המתאר את ירידתו של וילי קון – ארכיטיפ יקה – מאניית המעפילים לחוף ביפו. הוא אשר היה בברלין ד"ר למשפטים "ואילו כאן – אני להיותת סתם אחת…" – כדבריו – מתקשה מאד לתקשר עם בעל הסירה הערבי המעוניין להסיעו לחוף. השיח בין השניים רצוף אי הבנות.

מנחה האירוע, העיתונאי שוקי בן עמי, הזמין לבמה בזה אחר זה את משתתפי הפרלמנט היקה: אילנה אלרואי ברוש – עובדת קרן אבי חי ובת למשפחה ייקית שגדלה ברחביה, ראובן מרחב, בן להורים יקים שגדל בחיפה, אורי לובנטל – יליד בראונשווייג שגדל במושב רמות השבים, הפרסומאי מיקי קאופמן, נצר למשפחה וינאית שגדל בתל אביב והעיתונאי גד ליאור, גם הוא בן למנהל חשבונות יקה למהדרין.
אנשי הפרלאמנט העלו באוב את זכרם של כל אותם ייקים של פעם, שגידלו וחינכו אותם. ההומור הנוסטלגי לא פסק לזרום מהבמה לחלל האולם. לקמן דוגמיות של סיפוריהם:

אורי לובנטל סיפר כיצד בעודו ילד במושב, נאלץ מדי יום לשכב במיטה ולהסתכל על מחוגי השעון בעודו מחכה לשעה 16:00, כדי שיוכל שוב לקום ולשחק עם הילדים בחוץ. ראובן מרחב תיאר שיחה של אביו הרופא עם פציינטית, ששמע כילד מבעד לקיר הדק שהפריד בין חדרו לקליניקה של אביו:

גברת נכבדה התלוננה: הר דוקטור, מיין מאן גפעלט מיר נישט. האב לא התבלבל וענה: ויזסן זי ואס, פראו X, זי זינד אאוך קיינה שונהייט…

גד ליאור סיפר כיצד אביו, שניהל חשבונות בחברת טבע שאז הייתה עדיין חברה קטנה בתחילת דרכה, סירב להצעה להפוך שותף כי האמין שמספיק לו לעבוד כשכיר…

אילנה אלרואי ברוש הצחיקה כמה מהנוכחים עד דמעות כאשר סיפרה על החפצים המתקפלים של היקים: הקלאפ שטול, הקלאפ בט, תיק הקניות המתקפל ועוד חפצים שונים שהיו חביבים על היקים עקב הצורך לחסוך במקום ו/או לחסוך בכלל. השיא היה כשתיארה אילנה את טכס אכילת הביצה הרכה, עם ה"אייר בשר" – אותו "סוודר" שהיו מלבישים על ביצה רכה כדי שזו לא תתקרר…

האירוע הוא פרי הפקה של סניף ירושלים שהתבצעה בסיועם של חברים רבים. אבקש להודות שלמי תודה למאשה כהן ולרות קופרמן על עזרתן בכתיבת קטעי הקישור. קלטת וידאו של האירוע ניתן לרכוש בסניף.

יורם מנייביץ'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *