מבחר עבודות משבעים שנות יצירה, מרביתם בראשון-לציון, מעלים על נס את פעלה האמנותי של חוה סמואל, שזכתה לשבחים ולפרסים עוד בחייה.
חוה (אוה) סמואל נולדה בשנת 1904 באסן, עיר תעשייתית בגרמניה. אביה ד"ר סלומון סמואל היה רבה הליברלי של קהילת אסן וסבה היה חזן. משחר ילדותה חוה ספגה בבית אמנות ויהדות. האם, אנה לבית פרידלנדר, הייתה ציירת. אחותה של חוה, אדית, הייתה יוצרת בובות.
חוה למדה קרמיקה ועבדה בכפר האמנים "וורפסוודה" ((Worpswede שם התוודעה לרעיונות החדשים של ה"באוהאוס" לפיהם יש לראות את האמנות השימושית, כחלק בלתי נפרד מהאמנות הכוללת.
בשנת 1932 חוה עלתה לארץ-ישראל והקימה בירושלים את בית המלאכה "היוצר", בית המלאכה הראשון לקרמיקה בישוב היהודי החדש.
בשנת 1934 ייסדה חוה סמואל ביחד עם פאולה אהרונסון את בית-המלאכה "כד וספל" בראשון-לציון. בשנת 1948 בית המלאכה "כד וספל" עבר לרשותה הבלעדית של חוה סמואל שהמשיכה לעסוק, בנוסף לקדרות, גם בפיסול, באריחים מעוטרים, בקרמיקה דקורטיבית-ארכיטקטונית, ובציור וגרפיקה. היא הציגה תערוכות יחיד של ציור וקרמיקה. השתתפה בתערוכות קבוצתיות וזכתה בפרסים ראשונים בשלוש תערוכות. תוצרת "כד וספל" נמכרה בחנויות "ויצו" ו"משכית", ובחנויות נבחרות נוספות בארץ.
העיטורים והזיגוגים של חוה על הכלים והאריחים מאוד מגוונים. פעמים חוה "גוזרת" קטע מתוך המציאות סביבה: מהשוק, מקטיף התפוזים, מפרחי העונה וכדומה; ופעמים היא מקיימת דיאלוג עם ציור מתולדות האמנות.
בשנת 1979, אחרי פעילות רציפה במשך ארבעים וחמש שנים, נסגר בית המלאכה "כד וספל" וחוה עברה לגור בשכונת תל-גנים שבדרום רמת-גן. שם המשיכה לצייר ולעסוק מפעם לפעם גם בפיסול וקרמיקה. חוה הלכה לעולמה בשנת 1989.
הדבר הראשון הבולט ביצירתה הוא השפע הרב של אפשרויות ביטוי, וטכניקות אומנותיות, המתבטא במבחר רב-גוני של יצירות. חוה הטביעה על יצירתה את חותם טעמה האישי, ונסכה ביצירתה הומור עדין ותום לב.
התערוכה הוצגה במוזיאון ראשון לציון בשנת 2011
