מאת: מנחם רגב
ספרו הראשון של יורם מנייביץ מנהל סניף ירושלים של הארגון, החל כסיפורי ילדים רבים, כדי להפיג חלומות בעותים של בנו יונתן. משעלה הספור על הכתב, איירה אותו אמו של המחבר, ליאורה מנייביץ, ויחד מפגישים השניים את חולדיתא גם עם קהל הילדים. הספר עוסק בסטריאוטיפים ובפחדים: בפחד מדמויות סטריאוטיפיות, בפחד מפני חברה וקהל, ופחד בכלל.
למרות שיועד לילדים בגילאי 4 עד 8, הוא כתוב בחרוזים ובשפה יחסית עשירה וזאת במטרה להרחיב קצת את אוצר המילים. הספר זוכה לתגובות חיוביות מצד ילדים ומבוגרים כאחד. בקרוב יולחן על ידי הזמר ארקדי דוכין, ויופיע באלבום הילדים שלו!
בעלי-חיים כבר כיכבו בסיפורים מאז ראשיתה של הספרות לילדים: במשלי איזופוס, במשלי קרילוב, באגדה ובמעשיה. בעלי החיים שימשו קולבים נוחים להלביש עליהם תכונות של בני אדם: השועל הפיקח, העורב הגנב, החתול הלקקן, האריה האכזר. עתה בא יורם מנייביץ' ומספר על דמות חדשה בגן החיות הפולקלורי הזה: "הייתה חולדה/ שכמוה לא נולדה:/ יפה, אצילית ומעוררת אהדה". חולדה, שחולדיתא שמה, מעוררת גישות ומחשבות שונות אצל בני האדם, אבל היא מייד מעוררת את אהדת הילד הקורא והשומע: "היא לא הייתה/ סתם מכרסמת/ אלא רקדנית סְטֶפְּס/ מפורסמת."
הסיפור הזכיר לי יצירה מפורסמת של המשורר הרוסי צ'וקובסקי, "בַּרְמָלַי". ברמלי הוא מפלצת מאיימת בראשית הסיפור המחורז: "אני המפלצת, השן הקוצצת,/ אני הגזלן הרשע ברמלי." ובסוף הסיפור הוא חוזר בתשובה:" מרקד לו, מרצד לו ברמלי, ברמלי:/ טוב אהיה כבר, טוב אהיה כבר, עד בלי די,/עד בלי די!" ( תירגם: נתן אלתרמן).
נחזור אל סיפורו של יורם מנייביץ'. אלפי חולדות עמדו בתורים כדי לקנות כרטיסים למופעים המקסימים שלה. והנה הופרה השלווה. חולדיתא מקבלת הזמנה בכתב: "הייתה זו הזמנה מיוחדת במינה:/ בנימוס, אך בלי היסוס, ממש במשיכת קולמוס,/קראו לה במפתיע לטוס ולהופיע/ בארץ השכנים, הזאבים האדומים." חולדיתא מבוהלת ומפוחדת: הזאבים הרי עלולים לקרוע אותה לגזרים. לאחר לבטים קשים החליטה ש"היא תארוז במזוודה בגדיה ונעליה,/ ולא תיתן לפחד להשתלט עליה." היא מגיעה לארץ הזאבים ומתקבלת בחום. "כמשליכה חיים מנגד פצחה היא בריקוד,/ זאב במשקפי שמש ליווה אותה בעוּד./ אלפי הזאבים שבקהל ישבו מהופנטים,/ מהפיות השתרבבו הלשונות שמוטים."
ולאחר ההצלחה האדירה הזאבים מציעים לה להישאר בארצם. חולדיתא מסכימה בשמחה, כשהיא שוכחת את פחדיה בעת קבלת ההזמנה. היא מפתחת 'אימפריית סטפס': "חולדיתא נשארה, ולזאבים הייתה מורה, ותוך כמה שנים הקימה רשת מכונים: סטפס לאחר לידה, סטפס לעידוד הילודה, סטפס לילד הקטן, סטפס למניעת בריחת סידן, סטפס למניעה של דיכאון, וגם כזה לעשירון העליון; סטפס לילדים עם בעיות התנהגות,סטפס לפיתוח כושר מנהיגות. היו גם מכונים עם הכשר הילכתי, ובטח עוד רבים שפרחו מדעתי."
יש כאן ,ובמקומות אחרים בספר, גם לא מעט קריצות סאטיריות לקהל המבוגרים. אין לתאר את הספר ללא האיורים הפרועים והמצחיקים של ליאורה מנייביץ' שיוצרת הן את הדמויות והן את הרקע ההזוי. ראוי לציין את העיצוב הגראפי של רמי צינס. כל אלה ביחד, יוצרים סיפור מחורז מוצלח ומשעשע.
מתוך ה- MB יקינתון – אפריל 2008, ניסן תשס"ח, גיליון מס' 224
