קהילת הייקים

יהושע פרידלנדר

מאת: מיכאל פרידלנדר

כבנם הבכור של המורה והבנקאי יואל פרידלנדר ואשתו סופי יכול היה יהושע, יליד 13.6.1871 Stade, ללמוד באוניברסיטה של ברלין וגטינגן שפות חדשות ועברית. במשך שנה אחת למד גם בקולג' היהודי בלונדון, וגר בביתו של המנהל שהיה דודו דר. מיכאל פרידלנדר. מאוחר יותר תרגם לגרמנית את ספרו של הדוד: "The Jewish Religion".

בסוף שנות ה-90 החל את פעילותו כמורה בבי'ס תלמוד-תורה בהמבורג. ב- 1906 עבר לברלין ועבד עד פרישתו המוקדמת באפריל 1933 כמורה לשפות חדשות, לטינית, ולימודי יהדות בבתי ספר ציבוריים בברלין. בתקופה זו הוענק לו התואר פרופסור והתפקיד של דיקן סטודנטים. יחסו לעמיתים ולתלמידים היה ידידותי וכנה, דבר שבלט במיוחד מאחר שהיה שנים רבות היהודי היחיד בין עמיתיו, תוך שהקפיד להציג את יהדותו. במשך שנים תיפקד כממלא מקום המנהל . לאחר שהתחנך בבית אורתודוכסי קפדני, הוא פנה בתקופת לימודיו לכוון של יהדות ליברלית, מבלי לנטוש את הקשר העמוק למסורת היהודית הדתית בחייו הרוחניים והרגשיים.

הוא נהג לומר בחיוך מיוחד: "אי אפשר להיות ליברלי אמיתי, מבלי להיות קודם לכן אורתודוכסי". כוונתו הייתה שצריך להיות מלומד כדי להחליט. במשך עשרות שנים כיהן כיושב ראש בית הכנסת הברלינאי בריקשטרסה. גם אחרי 1933, כאדם חולה ומודאג ביותר, המשיך את תפילותיו לפני ארון הקודש. כבר קודם לכן חתר לעבודת הקודש בסגנון יהודי ליברלי, שיש לו משמעות גם לאנשים מודרניים. הוא שאף להשתתפות של מבוגרים וצעירים בעבודת הקודש. תוך קיצור מודע של התפילות הוא הצליח לעורר את תשומת הלב של הנוגעים בדבר. בחגים העיקריים הוא תיפקד לעתים כשליח ציבור. בעבודת הקודש בבית היתומים, בו תיפקד כממלא מקום המנהל, ניסה יחד עם אחרים לממש את תפיסותיו הדתיות. כנציג בתי הספר בקהילה היהודית של ברלין היה לו תחום השפעה חשוב בפתרון בעיות פדגוגיות.

אולם מעל הכול הוא ואשתו לידו היו תמיד מסורים למשפחתם הגדולה, עם אחריות ערה לכול מי שהיה זקוק לעזרה חומרית או רוחנית. במלחמת העולם הראשונה הוא היה פעיל בעזרה לחיילים יהודיים בבתי החולים. הוא גם השתתף בעזרה לפועלים מיהודי המזרח במעברם בתחנות המעבר בברלין. הוא ואשתו התנדבו לעזור במרכזי הרווחה היהודיים בברלין. מרחב יפה לפעילות סוציאלית הוא מצא מאוחר יותר בלישכת בני ברית . פעמיים כיהן כנשיא לישכת עקיבא איגר בברלין.  כאדם צנוע מאוד הוא פעל בכל מקום שהיה בו צורך. במלחמת העולם הראשונה הוא סבל מאוד מכך שקרוב משפחה אנגלי נלחם לצד האויב. מתוך הציפייה לעמדה אנושית בהתרחשויות פוליטיות הוא תרגם את ספרו של Hayes  "Assays on Nationalism".

הוא היה פעיל בעמדה פוליטית של המרכז, עד שעליית הנאצים קירבה אותו לארץ ישראל. ביתו של יהושע פרידלנדר היה מרכז למשפחתו ולמעגל גדול של קרובים. הוא הוביל את ארבעת ילדיו אל התנך ונתן להם חינוך יהודי. החגים, ערבי שישי ולילות הסדר כפי שהוא עיצב, ליוו את ילדיו וידידיו בימים קשים. שלושת בניו עלו לישראל כציונים. ובתו קידמה כפדגוגית את מורשתו הרוחנית של אביה.

בהיותו גמלאי הוא החל בעבודת הכנה למילון עברי. יחד עם אשתו וחברים אחדים התעמק בספרות העברית החדשה. ליום הולדתו השבעים ב-  1941 נתנו לו חבריו מתנה עם הקדשה ל- "מלמד". משאלת ליבו הייתה להגיע עם אשתו לארץ הקודש, אך המלחמה פרצה לפני שהמשאלה התממשה. במאי 1942 גורשה אשתו למזרח. הוא נשלח ב-14 לאוקטובר 1942 לטרזינשטט, שם נפטר כשהוא חלש בגופו ב- 22 לאוקטובר 1942.

מתוך ספר זכרון ליהודי ברלין: Bewaehrung im untergang שחיבר E.G. Lowenthal 1965.
תרגום מגרמנית עמ' 51-53.
Josua Falk Friedlaender

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן