לאן נעלם רפי בן-גרא/ מאת אסתר גולן

לאן נעלם רפי בן-גרא/ מאת אסתר גולן

זהו סיפור של מסתורין וגם של מיזוג גלויות, סיפור על דמות שהגיעה לארץ בעלייה החמישית וכבר חמישים שנה שאין יודעים לאן נעלמה. פרטים רבים למדי על אותה פרשה מסעירה עודם חסרים. כמה מהאנשים שהיו קשורים בה, בדרך זו או אחרת, הלכו לעולמם. "אנשי מסתורין" שיצאו בחשאי כדי לטפל בה- כבר אינם. מי הוא אותו רפאל בן גרא שנעלם יחד עם שותפו יעקב חסן מפקד "המפעל הלאומי".

בן דודי רפי  בן-גרא (Ernst Hecht)

רפי, יתום מאם, התחנך בבית סבא יוליוס פייכנפלד (Julius Feichenfeld) בגלוגאו (Glogau ). הוא  היה בן בית במשפחתי. אמי סייעה לו רבות לקראת בחינות הבגרות במתמטיקה ובפיזיקה. היה בחור נאה, נעים הליכות, ולאחר בחינות- הבגרות המשיך את לימודיו בסמינר לרבנות. בבית הכנסת שלנו לימד את התלמידים בני כול הגילים לקרוא עברית. את הבנים הכין לקראת הבר-מצווה. כשנפרדנו בשנת 1939 בתחנת הרכבת בברלין בכיתי כי הוא שם פניו ארצה עם דודתו ואני, כל כך רציתי לעלות אתו. יחד עם דודו ארנסט טאובר (Ernst Tauber) ורעייתו וולי לבית פייכנפלד היה בין מקימיבית יצחק.  עד שהשלימו את בניית ביתם גרו זמן ממושך בליפט. הקימו משק חקלאי, גידלו פרות ועופות. גם הדריך בבית-הספר החקלאי "מקווה ישראל". 

בשליחות מסוכנת

רפי, בעל תרבות אירופאית קלאסית,  נשא לאשתו את  שושנה מאיר בת העדה הפרסית. הזוג הצטרף למתיישבים הראשונים במושב בצרה בשרון. נולדו להם שני בנים. הוא היה פעיל במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. בשנת 1958, עשר שנים לאחר קום המדינה, נקרא לצאת בשליחות הסוכנות למרוקו. כשזוהה שם על-ידי השלטונות, גורש ובהנחיית שולחיו, הצטרף לשליח עלייה אחר, יעקב חסן באלג'יריה. במרוקו ובתוניסיה שלטו כבר משטרים מוסלמים עצמאיים. באלג'יריה באותה שנה התנהלה מלחמה אכזרית נגד השלטון הצרפתי. ב-17 בפברואר 1958 שכרו יעקב חסן ורפי בן-גראמונית ערבית כדי לנסוע לשתי עיירות נידחות במערב אלג'יריה, שם התרכזו שתי קבוצות של יהודים אשר התארגנו לעלייה לישראל. שני השליחים אמורים היו לתדרכם בטרם יצאו לדרך. למחרת נמצאה מונית שרופה במרחק של שנים-עשר ק"מ ממקום המפגש. הנהג נעלם. לא נמצאו עקבות. ערבים אלג'יריים מכפרי הסביבה ספרו שהמונית הותקפה על ידי יחידה של מורדים ושני נוסעים בעלי חזות ולבוש אירופי נלקחו בידי התוקפים.

לאן נלקחו השנים?  

על שאלה זו ועל הרבה שאלות אחרות  אין עד היום תשובות חד-משמעיות ומוכחות. יותר משישה חודשים נמשכו המאמצים לברר מה עלה בגורלם. רבים עסקו במבצע הזה, בין ירושלים לפריס, בין לונדון, לניו-יורק, רומא, ברן, קלן, מונרוביה (ליבריה), אקרה (גאנה) וערים אחרות ברחבי תבל. החיפושים נמשכו אומנם תקופה ארוכה אך לא העלו את מקום הימצאם או קבורתם או של שני השליחים.

 רפי היה אומר לאשתו שושנה: "זקוקים לי שם". במכתב האחרון ששלח למשפחתו ב-14 בפברואר 1958 יש פירוט של תוכנית הנסיעה לאפלו ולטיאראט. "אני יוצא לשם כדי להחתים יהודים רבים הרוצים לעלות ולהתיישב" כתוב במכתב. שוב לא שמעה ממנו דבר. סיפורו של רפי בן-גרא, אישיות המגלמת בעברה הן את העלייה החמישית והן את מיזוג הגלויות הארץ-ישראלי, נותר עלום ואפוף מסתורין. בזיכרונות ילדותי רפי נשאר אותו בחור צעיר ונאה כמו שהיה לפני 75 שנה בגלוגאו בחיק משפחתנו המורחבת. 

זכרם לא הונצח

שאלה אחת נוספת מציקה עד היום: הרי מדובר בשני אזרחים ישראלים שסיכנו את נפשם בשליחות עלייה באלג'יר. הם נרצחו, ככול הנראה תוך כדי פעילותם שנועדה להציל יהודים מתוך אוכלוסיה ערבית עוינת.  הסוכנות היהודית שמטעמה פעלו, לא טרחה להנציח את זכרם, בכול דרך שהיא, עד היום הזה.

מתוך ה- MB יקינתון – ספטמבר 2008, ראש השנה תשס"ט, גיליון מס' 227

ביטאון ה-"MB יקינתון", בעריכת מיכה לימור, מופץ אחת ל 6 – 7 שבועות לחברים ולמנויים . לקבלת עותק לדוגמה הרשמו באמצעות "צור קשר" באתר.

תגובה אחת ב“לאן נעלם רפי בן-גרא/ מאת אסתר גולן

  1. ,לזיכרם של רפי בן גרא וחסן יעקב
    בקוראי את הכתבה של ארגון יוצאי מרכז אירופה נחמץ הלב על חוסר הרגישות של קברניטי העם בהתעלמם משליחותם האמיצה -בשרות העם .בדגש על שרות העם!
    אומץ ליבם ונחישותם לביצוע המשימה בשטח האויב והתוצאות הטרגיות לא זכו לתיעוד בשום צורה.
    כמי שגר בשכנות למשפחת בן גרא במושב בצרה עשרות שנים ומתוך הכרות את שושנה והילדים אהוד ויואב והצער הכבד שמלווה אותם ,קשה לי לקבל ולהבין את ההתייחסות המתעלמת והזי כרון הקצר של הגורמים אשר שלחו אותם לבצע משימה כל כך מסוכנת בארץ אויב ואת ההסכמה הפטריוטית של רפי וחסן לביצוע המשימה.
    עוד לא מאוחר למצוא לבחורים המופלאים האלה- השם יקום דמם מקום כבוד מורם מעם בספר ההיסטוריה של עם ישראל המתעד את גיבוריו וכן הנצחה מוחשית שתחשוף את זהותם ואת סיפור הגבורה הזה.
    ניראה את הסוכנות ואת הרשויות הרלבנטיות מפשילים שרוולים ועושים מעשה!!
    אני אישית מוכן לתרום מזמני לטובת ההנצחה.
    דובי כרמלי מושב בצרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *