ליאונרד באומן / יעל ברנט ופלה כרמי

ליאונרד באומן / יעל ברנט ופלה כרמי

פורסם בתאריך: 20-08-2018

ליאו באומן נולד בעיר לייפציג אשר בגרמניה, ביום ל"ג בעומר, י"ח אייר תרע"א, בתאריך 16.5.1911. בהיותו ילד בן 3, בשנת 1914 עברה המשפחה לעיר קמניץ, ושם המשיכה המשפחה את חייה. בלייפציג עסקה המשפחה בייצור סיגריות, ואילו בקמניץ, שהייתה מרכז לייצור ושיווק של טקסטיל, באופן טבעי עסקה המשפחה בזאת.

ב-23 ביוני 1925 נפטר אבי המשפחה, יחזקאל-הרמן באומן ונקבר בבית הקברות היהודי של קמניץ. קברו מצוי שם במצב סביר למדי גם לאחר תקופת השלטון הנאצי. ביקרנו שם, ליאו פלה ואני בשנת 1992 ויעל היתה שם עם ליאו בשנת 1997.

ליאו גדל בקמניץ. למד שם בבית ספר יסודי. כבר שם, בהיותו ילד, נתקל בתחילתה של האנטישמיות – היו רק 2 תלמידים יהודיים בכתה של ילדים גרמניים. זכרון חזק שנחקק בו הוא מכיתה ז' – כבר אז היה שחקן שחמט מצטיין והלך לבקר את מדריך השח הגרמני וגורש בגסות ע"י שומר הבית שצעק עליו כאן זה לא בית כנסת יהודי.

ביתם הראשון בקמניץ עמד בוויזנשטראסה מס' 53 – בית מעורב של יהודים וגרמנים. היחסים עם השכנים היו סבירים והם לא נתקלו בגילויי אנטישמיות בולטים. דרך אגב – הבית נהרס במלחמת העולם ה-2 בהפצצה של מטוסי בנות הברית. ברחוב לעומת זאת, בעיקר עם התחזקות הנאציזם בגרמניה היו הרבה מקרים של אנטישמיות חריפה. בית הכנסת שבו עלה ליאו לתורה נשרף בליל הבדולח והיום קיים רק שלט זכרון במקום בו ניצב בית הכנסת.

החיים היהודיים פרחו בתקופת רפובליקת ויימר – תנועות נוער, פעילויות ציונות רבות וכו'. עליית הנאציזם חיסלה את כל זה.

לאחר התיכון למד ליאו בבאוהאוס בדסאו. מכיוון שהיה קצת צעיר ללימודים גבוהים החליט לאחר זמן מה להפסיק את לימודיו והצטרף לקומונה ציונית של תנועת "החלוץ" ושם פגש לראשונה את אשתו לעתיד, פרלה. בין מדריכיו שם היה יהודה שרת איש יגור. לאחר תקופת הכשרה של כ-8 חדשים חזר ליאו לדסאו להמשך הלימודים בבאוהאוס. בין מוריו היה גם הצייר קנדינסקי. שם הצטרף ליאו לקבוצה סוציאליסטית שהתגבשה בבאוהאוס. בעקבות כך אף נעצר ונכלא לתקופת מה בחשד להיותו קומוניסט. עם התגברות הנאציזם ועלייתו של היטלר לשלטון נאלץ ליאו להפסיק את לימודיו בבאוהאוס שנסגר בהוראת השלטונות והוא סיים את לימודיו כמהנדס בנין מוסמך בפוליטכניקום באולדנבורג.

בשנת 1936 החליט ליאו לעלות לארץ וכך אף עשה, בהשאירו מאחורי את אמו, אחיותיו חנה-יוהנה והלנה ואחיו וילי. אחותו מלכה התחתנה כבר עם מקס לוין וחייתה עמו בעירו שצ'צ'ין )שטטין בגרמנית(. קצת לפני מלחמת העולם השניה הצליחו מלכה-מיני ומקס לעזוב את גרמניה ולהגר לקנדה ובשלב מאוחר יותר עברו לארה"ב. וילי ברח לוורשה ואח"כ הגר לדרום אמריקה וחי שם עם אשתו מרלי בבוליביה. בשנת 1955 הם חזרו לגרמניה וחיו שם עד מותם. האמא בת שבע-ג'ני ואחותו הבכורה חנה-יוהנה היו ילידות פולין ולכן הוגדרו כאוסט-יודן. הן גורשו לפולין בטרנספורט בתאריך 10.5.1942 ישירות למחנה ההשמדה בלזץ' שליד לובלין. אחותו הצעירה לני היתה נשואה לסאלי )שמואל( בריהנד שהיה אזרח פולני, תושב לובלין, שם הם גם חיו. נולדה להם בת בשם הני. לני והני נרצחו באושוויץ ואילו סאלי ניצל אבל עקבותיו נעלמו לנו לקראת סוף המלחמה.

ליאו הגיע לארץ, וכמהנדס בנין שלמד בבאוהאוס עבד בארץ בכמה פרוייקטים שמסמלים את קימומה של מדינת ישראל – הקמת גדר הצפון, ועליית חניתה ואילון במסגרת חומה ומגדל, בניית נמל חיפה ובתי הזיקוק.

סבא ליאו – סיפור חייו המקוצר.

ליאו פגש שוב את פרלה בברלין עוד לפני עלייתו לארץ. פרלה הגיעה לארץ לפני המלחמה וחייתה עם הוריה בתל אביב. שש שנים לאחר עלייתו, ליאו נישא לה, בתל אביב בתאריך 12.9.1942 – פלה נולדה ב- 1943 ויעל ב-1945. פרלה נפטרה ממחלה קשה ביום ראשון, ז' תמוז תשמ"ד, בתאריך 8.7.1984.

בתקופת מלחמת העולם השניה שירת כאזרח מגוייס לצבא הבריטי לחיל ההנדסה )רויאל אנג'נירס( ובנה בין היתר את בסיס צריפין/סרפנד, את בסיס נחל שורק הנוכחי, את בסיס תל-נוף ועוד. לאחר קום המדינה עבד בסוכנות ועסק בשיקום ישובים שנהרסו במלחמת השחרור. לאחר מכן עבר לסולל בונה ובנה רבות בירושלים ומחוצה לה. בין היתר היה מהנדס הבניה של בנייני האומה, תיאטרון ירושלים, הפקולטה לחינוך בהר הצופים ועוד מבנים רבים אחרים, כולל מחנות ומתקנים צבאיים שונים בחלקם סודיים.

לאחר צאתו לגימלאות המשיך לעבוד עוד כ-10 שנים בסולל בונה בעבודה חלקית. במקביל למד בקורס מורי דרך של משרד התיירות אותו גמר בהצלחה והוסמך כמדריך בשפות אנגלית וגרמנית. ואכן במשך כמה שנים טובות הדריך בשפות אלו גם קבוצות גדולות וגם קטנות, בעיקר משפחתיות, בירושלים, באיזור ים המלח ובקעת הירדן. בני משפחה וחברים שהגיעו לירושלים זכו לטייל עימו וליהנות מהידע ומהנסיון הרב שצבר אודות עירו האהובה.

ליאו היה חבר באגודת חובבי הטבע ועימם טייל רבות הן בארץ והן מחוצה לה. הוא אהב מאד לצלם

וכך תיעד בתמונות, שקופיות וסרטים את טיוליו השונים. במשך כל השנים הוא הקפיד לצאת לחו"ל לפחות פעם בשנה ועשה זאת בפעם האחרונה בשנת 2004 בהיותו בן 93 עם נכדותיו האהובות גל ומיכל. ליאו הדביק את כולנו בחיידק הטיולים ובמשך שנים רבות טיילנו איתו במכוניותיו השונות ובלעדיו בכל הארץ.

ליאו היה אבא סבא ורב-סבא אהוב. היה איש נדיב, אהוב ואוהב, איש שיחה מעולה, שחקן שחמט מצטיין ובכלל נשמה טובה. ליאו היה מעורה היטב בחיי משפחותינו וחברינו הרבים שהיו גם חבריו. אהבנו אותו ונמשיך לאהוב אותו.

בנותיו פלה ויעל, חתניו גידי ומלקולם ז"ל, נכדותיו ונכדיו נגה, תמר, שני וגל, אסנת, ערן ומיכל, בני ובנות זוגם, נינותיו וניניו אופיר, ענבר, אור, שרה וישי, גולן, ירדן ולביא.

יהי זכרו ברוך. ירושלים, 20 במרס 2011.

צילום רישיון הנהיגה הראשון של ליאו שקיבל בגרמניה בשנת 1935

תמונה של ליאו עם גפירים בעת סלילת כביש הצפון, 1938 (שם הוא שימש כמודד)

ליאו בגיל 90

ליאו עם בנותיו – יעל ברנט ופלה כרמי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *