לפתע תמונה אחת / מאת אדוה מגל-כהן

לפתע תמונה אחת / מאת אדוה מגל-כהן

אדוה מגל כהן מרצה לקולנוע תעודי וחוקרת עצמאית מירושלים יצאה למסע בלשי בעקבות תמונה עלומה באלבום סבתה. משפחתה שהיגרה מרוסיה בשנות ה-20 והתיישבה בבלפוריה, קלטה חניך עליית הנוער. המסע בעיקבותיו הוא גם החיפוש אחר הנשכח, נוכחות בת חלוף בשולי המשפחה.

אלבומי התמונות של סבתא מלכה שכנו במזנון 'החדש' שסבא וסבתא קנו כששיפצו את הבית בשנות ה-70. בביקורים אצלה אחרי שדיברנו קצת והילדים שיחקו איתה שח או דמקה, הגיע זמן האלבומים. זה הרגע בו סבתא הייתה מסמנת בידה לכיוון המזנון ומזמינה שנביא לה את ערימת האלבומים. גדושים, מסודרים, מאורגנים על פי תקופה או נושאים. ואז, אט אט ובניחותא מצאנו עצמנו עימה. בבלפוריה, בשדות עם הפרדות, יוחנן על הטרקטור, הפירמידות במצרים, טיול השורשים לטרנסילווניה. יחד איתה צללנו לעבר. כשעוד יכלה לדבר, תמיד הוסיפה איזה פרט או סיפור. בשנים האחרונות ההתבוננות הייתה בשתיקה ארוכה, מפאת מחלתה, כשרק מבט עיניה ומגע אצבעותיה היה בהם להביע את שחשה וקול נשימתה המאומצת נשמע בחדר. סבתא מלכה היקרה הלכה לעולמה ואני יושבת אצל נעמי דודתי ומתבוננת שוב בתמונות. אחרת. הפעם השקט הוא שונה. וכך גם ההתבוננות בהן לראשונה בלי סבתא. מפגש חדש עם המוכר. ואני מתעכבת על תמונה אחת, לא מוכרת.

בחור במכנסי שלושת רבעי. ברקע אוהל, גבעה וברושים. בן משפחה לא ידוע. אני הופכת את התמונה ובגב התמונה הזעירה פרוט קצר ועניני בכתב-ידה של סבתא.

להמשך הקישו כאן

 

תודות: לדר' מארן רוזנטל, לארכיון הציוני, לקרן הסיוע הלאומית האוסטרית לניצולי שואה ולחבריו של משה ויצמן ז"ל על התמונות ונדיבות ליבם לשתף בזיכרונותיהם.

לתגובות הקוראים מצ"ב כתובת דוא"ל advamc@bezeqint.net

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *