ממדף הספרים/מאת מיכה לימור – הספר – רק הילדות אינה מזדקנת בשואה היינו ילדים עורכת: מירה קני-פז

ממדף הספרים/מאת מיכה לימור – הספר – רק הילדות אינה מזדקנת בשואה היינו ילדים עורכת: מירה קני-פז

רק הילדות אינה מזדקנת/בשואה היינו ילדים  עורכת: מירה קני-פז

הוצאת כרמל, 303 עמ'.

שמונה ילדים שניצלו מן השואה מספרים חוויות ורסיסי זיכרון, עתה בבגרותם המתקדמת. הבזקי הזיכרונות והחוויות הנצורים בספר זה, מועלים בראשונה, לאחר שהודחקו בידי נושאיהם במשך שנים רבות. אלה סיפורים של תושיית ילדים שנשלחו, לבדם, בגילים ארבע, שבע, שמונה, למקומות מסתור. מי לכפר מרוחק של איכרים, מי למנזר ומי, לא פחות, מאשר לבניין בו שכן מטה הגסטאפו המקומי. שני ה"בוגרים" מבין חבורת הכותבים, בני שלוש- עשרה וארבע-עשרה, עברו את  "טכס חניכתם" מילדות לנערות, במחנה ההשמדה אושוויץ. הספר ערוך פרקים, פרקים – על-פי התקופות השונות: בזמן המלחמה; זיכרונות מהבית טרם מלחמה (לעיתים חלקיים, בשל הגיל הרך בו הסתיים פרק זה בחייהם של רבים מאתנו); תקופת הנדודים באירופה – עם תום המלחמה, והעלייה והקליטה הראשונית בארץ, של ילדים, שברובם, עלו לארץ לבדם, יתומים מאב, חלקם משני ההורים גם יחד, אשר נספו בשואה. פרופסור משה צימרמן מן האוניברסיטה העברית בירושלים מגדיר את הספר כ"ארכיאולוגיה של הזיכרון". זהו מהלך – הוא אומר – מן השכבה ההיסטורית הקרובה אל השכבה העמוקה. "מלאכת מחשבת של עריכה" כותבת על הספר הסופרת מיכל גוברין ו"קראתי את הספר בנשימה עצורה" אומר הסופר אורי אורלב "כתבו אותו שמונה שורדי שואה מבוגרים שהעזו עכשיו לחפש את ילדותם." הספר אמור לצאת שבימים אלה אל הדוכנים בחנויות הספרים.

אודות  הספר – העורכת מירה קני-פז

הספר עוסק בחוויות ורסיסי זיכרון של שמונה אנשים אשר בתקופת השואה היו ילדים רכים בשנים. הבזקי הזיכרונות והחוויות הנצורים בספר זה, הועלו כאן לראשונה, לאחר שהודחקו בידי נושאיהם במשך שנים רבות. בהם סיפורים מדהימים של תושייה של ילדים שנשלחו, לבדם, בגילים ארבע, שבע, שמונה, למקומות מסתור. מי לכפר מרוחק של איכרים, מי למנזר ומי, לא פחות, מאשר לבניין בו שכן מטה הגסטאפו המקומי. שני ה"בוגרים" מבין חבורת הכותבים, בני שלוש- עשרה וארבע-עשרה, עברו את  "טכס חניכתם" מילדות לנערות, במחנה ההשמדה אושוויץ.

הספר ערוך פרקים, פרקים – על-פי התקופות השונות: בזמן המלחמה; זיכרונות מהבית טרם מלחמה (לעיתים חלקיים, בשל הגיל הרך בו הסתיים פרק זה בחייהם של רבים מאיתנו);

תקופת הנדודים באירופה – עם תום המלחמה, והעלייה והקליטה הראשונית בארץ, של ילדים, שברובם, עלו לארץ לבדם, יתומים מאב, חלקם משני ההורים גם יחד, אשר נספו בשואה.

במבנה זה של אופן חלוקת הפרקים טמון ערך מוסף של יצירת חתכי רוחב של מה שאירע לילדים השונים, באותן נסיבות, באותם זמנים.

פרק נפרד יוחד לשלבי התהליך הרגשי והנפשי שעבר על הכותבים, במסע מאוחר זה אל הילדות: תחושות של כאב על אובדן וגעגוע אל ימים של טרם אובדן, אך גם רגעים של חסד שנקרו על דרכם בעת ההיא.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *