משפחת גליקזליג/ פנינה יקיר – גליקזליג

משפחת גליקזליג/ פנינה יקיר – גליקזליג

סבא רבא שלי, יוסף גליקזליג, הקים בוינה, בראשית המאה העשרים, בית ממכר לעתיקות, שבו עבד ואח"כ ניהל סבי, שמואל גליקזליג.

האמנות פרחה בוינה באותה עת, ובבית הממכר של המשפחה היו אוספים רבים של שכיות חמדה:פורצלן, ריהוט עתיק, ציורים, שטיחים וחפצי יודאיקה.

סבי,שמואל גליקזליג, היה יו"ר סוחרי- העתיקות בוינה, בשנים שלפני מלחמת העולם השניה.

הוא היה מנהל מכירות פומביות בוינה,ובפריז ,והיו לו קשרים מסחריים עם הצאר הרוסי, ועם הקיסר האוסטרי, פראנץ יוזף.

בנוסף לבית הממכר, היה לו אוסף פרטי, מהגדולים באותה תקופה, של חפצי אמנות-כולל יודאיקה-חנוכיות, גביעים, כתרי תורה ועוד. וכן אמנות פורצלן, שטיחים, ריהוט עתיק, תמונות ופסלים.

בשנת 1938, לאחר האנשלוס, החלו הנאצים להצר את צעדיו. הוא נאלץ למכור חלק מאוספיו, במחיר לא-ריאלי, ורוב רכושו וחפצי האמנות שלו, נבזזו על ידי הנאצים.

הנאצים בקשו מסבי שייתן להם הערכה ,אקספרטיזה, על חפצי האמנות שגזלו מהיהודים,בהיותו מומחה, ובכך יכול היה להציל את חייו. אך סבי סירב, ונשלח אל מותו באיזביצה-פולין בשנת 1942.

סבתי, גיזלה גליקזליג, קפצה אל מותה מחלון ביה"ס, שאליו אספו את היהודים, לפני שליחתם למחנות המוות, כדי לא ליפול בידי הנאצים, וזכתה להיקבר בבית הקברות היהודי בוינה,בשנת 1942.

אבי,יהודה גליקזליג, ברח לארץ בסוף 1938, לאחר שנזרק מהטכניון בוינה, בהיותו יהודי. הוא סיים את הטכניון בחיפה ואמי, טובה, קבלה את הדיפלומה שלו, של מהנדס, מידי הנשיא חיים ויצמן, מאחר ואבי היה אז חייל בצבא הבריטי, במצרים ואיטליה.

אבי ניסה להשיג סרטיפיקט להוריו, אך לא עלה בידו.

לפני שנשלח אל מותו, מסר סבי,שמואל גליקזליג, גביע כסף מהאוסף שלו, שעליו חרוטות ארבע לשונות גאולה, לשכנה גויה בוינה, ובקש אותה להעביר אותו לאבי, יהודה

אם יגיע בסוף המלחמה לוינה.

כשאבי שב לוינה, בסיום המלחמה, יצאה לקראתו השכנה הגויה עם חבילה עטופה בעיתון, ובה היה הגביע, שתמונתו מצורפת.

גביע זה היה המזכרת האחרונה שקבל אבי יהודה מאביו, שמואל, והוא שמר עליו מכל משמר.

 בכל ליל-סדר, ניצב הגביע במרכז השולחן, והיינו מספרים את "סיפורו של הגביע."

גם בחופות של ילדינו-ניניו של סבא שמואל, הגביע קבל את הכבוד המגיע לו והקהל האזין לסיפור גלגוליו של הגביע.

אמנם, הנאצים בזזו את הרכוש וחפצי האמנות של משפחתי, כמעט במלואם,אך לא יכלו לגביע הכסף, עם ארבע לשונות הגאולה. וזוהי נקמתנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *