משפחת טיגר / אורי טיגר

משפחת טיגר / אורי טיגר

פורסם בתאריך: 23-05-2018

הורי, ישראל ורבקה טיגר, חיו ונשאו בקלן שעל נהר הריין. אחותי רות נולדה שם בשנת 1930. בשנת 1933 הצליחו הורי ואחותי להמלט מאימת הנאצים, השאירו את ביתם ורכושם והצליחו לצאת עם סכום כסף. הם נחתו בחיפה והתגוררו שנה בבת גלים בסמוך למשפחת דר. פריזס אשר יילד אותי בבית חולים "מולדה" שעל הכרמל, ב – 1936.
בהיותי בן שנה עברנו לקריית מוצקין, שם בנו הורי בית בכספים שהוציאו מגרמניה. היינו בין ראשוני הקריה וביתנו הפך עבורי לגן עדן עם עצי פרי, גפן, תות, רימון ולימון ועוד.ילדותי בקריה הייתה התקופה המאושרת בחיי וכל פרט וכל שם משמות חברי לכיתה, שכנינו ומכרינו זכורים לי היטב כאילו היה זה רק אתמול… עזבנו את הקריה ועברנו לחיפה מאחר ואבי היה מבכירי נמל חיפה והנסיעות היומיות לעבודה וחזרה הפכו לסכנת נפשות בתקופת פרעות הערבים, ערב קום המדינה ב -1947.
אני נזכר עכשיו, בכתבי את התיעוד, שבחיפה של אז, ברח' נורדאו, שכן בית קפה גדול "קפה שטרנהיים", עם חצר מרווחת ומוצלת, שהיה מקום מפגשם האהוב של היקים, כמו גם קפה ירדן.
השפה שנשמעה מכל פינה הייתה גרמנית, והעוגות שהוגשו היו עוגות של יקים – STREUSEL KUCHEN, BIENEN STICH…
ביליתי במקום הרבה עם הורי, והקולות, הריחות והטעמים חיים בזיכרוני, כאילו זה עתה הייתי שם…
 
בילדותי סבלתי מאד מהשפה הגרמנית שדוברה בבית. היה זה בתקופת המלחמה ומיד אחריה, כאשר ממדי השואה התבררו, וקריאת "נאצים" הושמעו כלפי דוברי השפה!
סירבתי לדבר בשפה זו, ולשמוע אותה ודרשתי תמיד: "דברו עברית".
הדבר אמור גם לגבי אחותה של אמי, שהתגוררה בארה"ב ואיבדה שני ילדים בשואה, דיברה תמיד גרמנית עם אמי,דבר אותו התקשיתי לשאת.
היא ניצלה מהשואה ונשאה שנית עם מי שהכירה בביקור קצר בארץ לאחר המלחמה. הם השתקעו בארה"ב, שם נולדו להם שני בנים ובת.
אמו ואחותו של אבי, ובני משפחתה, וכן הוריהן של אמי, אחותה ושני אחיהן, מצאו את מותם בשואה, בנסיבות אשר לא נודעו לנו עד היום…
עם השנים עברתי להתגורר בארה"ב, ושם, ב – 1964, נשאתי לבתה של אותה אחות אמי. נולדו לנו שתי בנות.
ב – 1976 שבנו ארצה.
כולנו מתגוררים עכשיו בארץ. יש לנו 6 נכדות בגילאי 11 עד 25. בת אחת מתגוררת בנס ציונה והשניה במושב קדרון,
הצמוד לגדרה, שם אנחנו גרים עתה לאחר שעברנו מרמת אביב, לפני 4 שנים.
אחותי, כמובן יקית במוצאה, נלחמה בגדוד השלישי של הפלמ"ח במלחמת השחרור, יחד עם דוד, שהיה לבעלה בהפוגה ב – 1949…
הם חיו שנים רבות באילת. אחותי הייתה מנהלת מח' החינוך בעיר. בעלה דוד היה מנהל נמל איילת. שניהם נפטרו לפני שנים.
אחד מבניהם שאף הוא גר באילת, הלך לעולמו. האחים, בן ובת, חיים באילת.
 

 

רבקה וישראל, הורי המתעד אורי טיגר

רות ודוד סגל, אחותו וגיסו של המתעד

יוסף ומלי מלר, הורי פיי, אשתו של המתעד

2 תגובות “משפחת טיגר / אורי טיגר

  1. אורי שלום .קראתי בהתרגשות את המייל ונזכרתי בילדותי ,ברותי היקרה בהוריך,בשבתות כשגרנו כבר בחיפה בבר גיורא,ואני עשיתי בייביסיטר על אודי ז"ל ועל נרצי שיזכה לשנים ארוכות,את ארוחות הבוקר המיוחדות עם כל מגוון הגבינות,הנסיעות לים בהנרי זי של אביך. אחרי שהתחתנתי ביקרתי את אימך די הרבה,כל התיקונים שלה אני תיקנתי, היתה באה הרבה לקפה לאימי.הריח החריף של הסיגריות שהיתה מעשנת ברציפות, עדיין באפית והיא יושבת בודדה בפינת האוכל. בקיצור החזרתה אותי יותר מ-60 שנה אחורה.אשמח לשמוע מימך דברים נוספים. ואשמח לפגוש אותכם בביתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *