סיפורה של אנה קניגשטיין/ נעמי לימור

סיפורה של אנה קניגשטיין/ נעמי לימור

פורסם בתאריך: 08-07-2017

אנה קניגשטיין נולדה בוינה בירת אוסטריה ב- 17.12.1921 כבת הצעירה להוריה, אחרי שלושה ילדים. ביתם היה ברובע ה- 2 מול השוק (נאשמרקט). ההורים, לאה ויעקב-יהודה שידלוב, נולדו וגדלו בפולין באזור שהיה שייך בעבר לאוסטריה. בשנת 1901 נישאו בפולין ושנה לאחר מכן נולד בנם הבכור הרמן. הבן השני, נורברט נולד אחרי שלוש שנים. השלישית היתה בת, שנפטרה בגיל צעיר מסיבוך של שפעת.

פער הגילים בין אנה לאחיה היווה גורם משפיע על יחסיהם לאורך השנים. משפחת שידלוב חיה בוינה ברווחה כלכלית עד מלחמת העולם הראשונה. אביה של אנה עסק בסחר שערות אדם לייצור פאות וחלקי תסרוקות. באותם ימים פאות היו סחורה אופנתית מבוקשת ובעלת ערך רב. כל כספו ועתיד משפחתו הושקעו בסחורה זו. בתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, החלו פרעות ורדיפות בלתי פוסקות, צומצם העניין בסחר בשיער אדם ויתכן שירד גם מסיבות אופנתיות- עד שבתום המלחמה איבד האב את כל רכושו ופרנסתו ונאלץ למען עתיד משפחתו לעקור מוינה.

בברלין חיו הדודות של אנה, אחיותיו של האבא, שהיה הצעיר בהם. ההורים החליטו לחבור אליהם וכך עברו לחיות בקרבת המשפחה לא רחוק ממרכז ברלין.

אנה היתה בת שש בהגיעם לברלין. אחיה הבוגרים, שהיו עדיין רווקים הצטרפו מאוחר יותר. בברלין נכנס אביה של אנה לעסקי העופות, כבעל משחטת עופות. עיסוק זה בפירוש לא התאים לאדם מסודר ואלגנטי כמו שהיה, מפי האם נשמעה תמיד הטרוניה: "איזו פרנסה מלוכלכת מצאת לך".

המשפחה חיה בדירת 3 חדרים, חיים צנועים והצליחה אפילו להסתיר בדירתם יהודים שהיו במצוקה.

בגיל שש החלה אנה ללמוד בבית ספר יסודי בברלין. ב-1931 בהיות אנה בגיל 10 נכנסה לבית ספר יהודי שם לעגו לסגנון דיבורה ולמבטא הוינאי שלה. בחברת הילדים לעגו למראה היהודי וקראו לה בשמות "היהודייה האוסטרית", עד כדי כך שלא העזה לפתוח את הפה בהיותה בחברתם (פחד שליווה אותה שנים רבות עד עלותה ארצה).  

הרמן, אחיה הבכור נישא ועבר לצרפת, אחיה הצעיר נורברט עזר בעסק ואנה נאלצה להפסיק את לימודיה בשנת 1936. בתחילה שני ההורים עבדו בעסק המשפחתי, עד שאמה חלתה בשפעת ולא הצליחו לטפל בה. המחלה הסתבכה עד כדי כך, שאנה נאלצה לעזור ולטפל באמה, תקופת הילדות עבורה הסתיימה. אנה התביישה לספר שעול הבית נפל עליה ואין ביכולתה לצאת כמו כל הילדים לטיולים או לתיאטראות ואין מי שיחליף אותה בבית ויטפל באמה.

היטלר עלה לשלטון ועם עלייתו החלו שוב רדיפות היהודים. ההורים חשבו שעם תרבותי ונאור כמו הגרמנים לא יעזו להרע ליהודים. הרמן שחי בצרפת, הבין שמצב היהודים ילך ויחמיר. הוא עודד את ההורים להגר גם הם לצרפת. עידוד נוסף הם קיבלו גם מרבני הקהילה בגרמניה בטענה שאצל פרנקו ימצאו היהודים מקלט בטוח. אבל מהר מאוד גילו שהרמן ומשפחתו רעבים שם ללחם וחזרו לצרפת והם החליטו עדיין להישאר בברלין.

בשנת 1937 נפטרה אמה של אנה וזמן קצר לאחר מכן, התחתן אביה בשנית. בשנת 1939 החליטו להגר לאורגוואי, אחת המדינות  ששעריה עדיין היו פתוחים ליהודים. הם שילמו הון לרכישת ויזה ואחרי שעזבו את גרמניה נתקעו באיטליה, משום ששגרירות אורגוואי סירבה לנפק להם ויזה. בלית ברירה, החליטו להגר לבוליביה, מדינה נוספת שעדיין אפשרה הגירת יהודים. הם ארזו שוב את חפציהם עלו על אוניה והפליגו לבוליביה. בשנות ה-30 המאוחרות התחיל גל מהגרים יהודי להגר לבוליביה. רובם השתקעו בבירה לה- פאז, כמו גם אנה ומשפחתה. כעבור כעשר שנים נפטר אביה של אנה בבוליביה.

בגיל 19 הכירה אנה את פדרו יהודי, שמוצאו מTarnogrot פולניה, שהיה מבוגר ממנה בכ- 15 שנים. בהגיעו לבוליביה התפרנס ממכירות מדלת לדלת ויותר מאוחר שיווק רהיטים שיובאו לבוליביה. מצבם הכלכלי השתפר, אבל מזג האוויר הקשה, הקור והפגנות הכורים ממכרות הכסף הדירו את שלוותם. בבוליביה נולדו להם ב- 1941 בתם הבכורה לולה וב- 1943 נולדה אסתר-ורה. בעת הלידה חטפה אנה התקף לב ונאסר עליה ללדת שוב, אבל הגורל רצה אחרת. לקראת סיום בניית ביתם החדש החליטו בגלל המצב הפוליטי והחברתי להגר שוב והפעם לברזיל. בברזיל מצבם הכלכלי שופר, ערכו של הדולר יחסית לקרוזרו עלה והם יכלו להרשות לעצמם חיים נוחים. שם, ב- 1954 הצטרפה לשתי הבנות אחות שלישית בשם יהודית, ע'ש סבא יעקב-יהודה. בברזיל שכרו עסק, אבל בטחון הילדים היה בסכנה. הבנות למדו בבית ספר יהודי ויום- יום נאספו ע'י אמם הביתה. הן למדו שם עברית, אבל השתלטו על השפה רק עם עלייתן לארץ.

בשנת , 1973 מעט לפני פרוץ מלחמת יום כיפור עלתה המשפחה ארצה. אנה ופדרו היו כבר גמלאים, רכשו דירה בשכונת נחלת יצחק בתל- אביב ואנה החלה להתנדב ב"ויצו". תשע שנים אחרי עלייתם ארצה חלה פדרו בסרטן ובגיל 73 נפטר.

לאנה בת ה- 96 (עד 120 וללא עין הרע) יש כיום 9 נכדים ו- 16 נינים. כולם עסוקים והיא מרגישה בודדה. היא קוראת ספרים בפורטוגזית ופעם בשבוע מגיעה אליה מלווה חברתית מארגון יוצאי מרכז אירופה איתה היא משוחחת. שארי משפחתה מפוזרים בעולם, אבל היא מודה לאל, על חייה שעברו אמנם בהגירות ועקירות, אך לא במידת הסבל אותו חוו היהודים בגטאות ובמחנות.

לפני שנים הוזמנה אנה ע'י עירית ברלין לבקר בגרמניה ועד היום אין היא מבינה, מה יש לישראלים לחפש בגרמניה?

האיש במגבעת מימין פדרו בעלה של אנה, מניח יד על אנה אשתו והיא מניחה את ידה על לולה בתה הבכורה, לידה ורה האחות השנייה. האיש במגבעת משמאל יעקב – יהודה אביה של אנה ולידו אשתו השנייה

פדרו האיש עם המטריה משמאל, אנה עם המשקפיים ושלושת הבנות

נישואי אנה ופדרו, בוליביה 1940

הורי אנה, נורברט האח הצעיר משמאל ואנה הקטנה מימין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *