סיפור קורות יוסף בן ברית

סיפור קורות יוסף בן ברית

נולדתי בהמבורג ב 11.2.1925 ונקראתי MANFRED-MORITZ BUNDHEIM, וחוויתי את ליל הבדולח כשהייתי בן 13 וחצי. -לאחר בוקרו של ה  1938.11.10.

נשלחתי עם אחיי  ב KINDERTRANSPORT לבלגיה , שם היו לנו שני דודים.

אבי ERNST BUNDHEIM נאסר ע"י הגסטפו באותו בוקר והוחזק במחנה המאסר SACHSENHAUSEN עד אשר הסכים = נאלץ אחרי חצי שנה  לחתום על ויתור על כל רכושו לטובת גרמניה הנאצית. הוא נאלץ אז להגר לבלגיה, לקרובי משפחתו ביחד עם אמי ותינוקת בת שנה וחצי. יתר אחיי ואחיותיי הגיעו עמי לדודים כבר בסוף 1938.

אחרי  כשנה פלשו הגרמנים לבלגיה והבלגים אסרו את אבי ואת אחי המבוגר ממני בשנה וחודשיים כבעלי זהות גרמנית ושלחו אותם לדרום צרפת למחנה GURS.

אמי (JOHANNA GLUECKSTAD) וילדיה ניסינו לברוח אי-לגלית לצרפת של VICHY אך נתפסנו ע"י פטרול צבא גרמניה הנאצי בקו ההפרדה בין בלגיה לצרפת הכבושה ע"י משטרו של הגנרל פטין, -וישי ונמסרנו, אחרי שידול אמי את הקצין הגרמני של ה WEHRMACHT, למשטרת וישי שהם הסיעו אותנו לאותו מחנה מעצר גורס ששהו בו אבי. אחי אז שוחרר כבר.

במשך 14 חודש הייתי אסור בו תוך תחלואה קשה של טיפוס וגרורותיה. וקיבלתי חופשת הבראה לחודש ימים, על פי חוקת האסירים הצרפתיים, שפעילת ארגון סוציאלי יהודית- ANDREE SALOMON הפעילה על שלטון המחנה.
נסעתי לחווה חקלאית באיזור העיר LYON, מוחזקת על ידי הצופים היהודיים בצרפת (המנהל היה היהודי-אלזסי CHAMEAU = גמל בשם הכינוי של הצופים) ושמו  FREDERIQUE HAMMEL וחייתי בה ובשני סניפיה הנידחים PIERRE BLANCHE ו TREVES בהרי מרכז צרפת בתעודת  זהות מזויפת וכמובן לא חזרתי למחנה הריכוז …… –

אחרי כשנתיים של עבודה חקלאית הצטרפתי לקבוצה של בורחים לספרד דרך הרי הפירנאים המושלגים בעזרת ארגון המחתרת היהודית בצרפת A.J  וכמעט ניספנו בשלג, אחרי שהמבריח עזב אותנו בצורה נפשעת.

בספרד אורגנו ע"י הג"וינט האמריקאי-יהודי וגרנו בבתי מלון בערים LERIDA ו BARCELONA ובשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית בארץ ישראל וההגנה הושטנו אחרי כחצי שנה על אוניה פורטוגזית-נייטרלית בשם LA GUINE לחיפה ואפילו בן-גוריון בא לקבל את פינינו, כי היינו העולים היחידים מאירופה שבאנו מארצות הכבושות.

ממחנה עתלית נסעתי עם קבוצה קטנה לקיבוץ טירת-צבי ואחרי כשנה הצטרפתי לגרעין נוער של בני עקיבא להתיישבות בהרי חברון  בעין צורים. משם הגעתי אחרי עוד כשנה למוסד הילדים  בכפר הרא"ה "מוסד יקיר", שם התחתנתי עם חברתי-אשתי מעולי תימן והתיישבנו במושב חיבת ציון בו הקמנו משפחה וחיים בטוב עד היות הזה.

נבחרתי להיות מורה במוסד זה ואחרי זה בישובים אלישיב, אליכין, כפר הרא"ה, חדרה ופרדס חנה. אחרי שהצעתי למשרד החינוך תוכנית חינוכית חדשנית בנושא "משחקים מפתחים", אותה הפעלתי במשך כמה שנים בישובי עולים מארצות המזרח שנקראו אז "טעוני טיפוח", זכיתי במכרז של המשרד להקים ולנהל מרכז פדגוגי אזורי בחדרה וטיפחתי שם כמה תוכניות חדשניות, ביניהן היסטוריאוגרפיה יהודית-כללית במשך 20 שנים, ויצאתי לגימלאות אחרי 35 שנות עבודת חינוך.

אז התחלתי לחקור את מוצא הורי מהיכן הגיעו להמבורג וגיליתי תוצאות מרגשות ומדהימות מדוייקות. כל אלה כתובים בספרים באתר אלקטרוני על שמי בשם ; JOSEPH-BENBRITH.CO.IL. כן כתבתי שני ספרים על חיינו בגולה בימי השואה ובמדינת ישראל, בשמות "מגולה לגולה בתוך השואה,עד ראשית הגאולה" ו-  ממלחמת השחרור ו"זכרונות לבית בן ברית" על פעילותי בישראל בצ.ה.ל. ובחינוך ומחקרי המשפחתי-היסטורי. זו תמצית חיינו.

beni1700(1)

ben700i(1)

2 תגובות “סיפור קורות יוסף בן ברית

  1. סבא יקר. אתה כבר לא איתנו שנה וחצי לצערינו הרב. היום, יום השואה, קוראת פה את "תמצית חייך". סיפרת לנו סיפורים, ניסית בכל הזדמנות ללמד אותנו את ההיסטוריה שלך, ההיסטוריה שלנו, של עמינו. אבל לא את הכל היה ניתן לשמוע. גאים בך על הדרך, הנחישות, האמונה. אתה לפיד בשבילינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *