דר' ראובן (ריכרד) מאיר עלה ארצה מברלין בינואר 1933. הוא יוצא בשליחותו של יהושע חנקין כרופא היהודי הראשון בנגב מאז ימי אברהם אבינו, אך נאלץ להימלט משם עם פרוץ המרד הערבי ב- 1936. מוסדות הרפואה בארץ לא פתחו שעריהם לקראת הרופאים העולים, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שבע שנים בלבד אחרי עלייתו ארצה הוא מתגייס לשרות בצבא הבריטי ונשלח ללבנון, סוריה ולשהות ארוכה במפקדת הודו.
מאות המכתבים ששלח הביתה בשש שנות שרותו, הכתובים בעברית ללא רבב שרכש עם עלייתו ארצה, משמשים תיעוד היסטורי וסוציולוגי מרתק של תולדות הישוב טרם הקמת המדינה. בשובו ארצה לאחר שחרורו מן הצבא הבריטי, הוא משתתף בהקמת חיל הרפואה ובמלחמת העצמאות. אשתו, בת למשפחה וותיקה מעדת הפְּרושים בירושלים מגדלת לבדה את הילדים, ובתו שאך נולדה עם צאתו מהבית תתוודע אליו רק בתום המלחמות, ועד אז היא מנסה לנחש מהו אבא.
הבת, הסופרת-מאיירת נורית יובל, ערכה את המכתבים ושורות נבחרות מתוכם שמשו לה כותרות לסיפורים שהיא שילבה ביניהם ויצרה סוּגָה מיוחדת במינה המשלבת תיעוד עם סיפורת, ומציגה בזאת זווית נוספת של חיינו בארץ בימי מלחמות ומדינה בדרך.
'חיים של נייר' מאת נורית יובל בהוצאת 'גוונים' 377 עמ'
