פסק דין חדש לגבי מימון אשפוז סיעודי לניצולי שואה

ב- 26.1.2014 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון שעסק בנושא המורכב של מימון אשפוז ארוך טווח במוסד סיעודי לניצולת שואה.

בית המשפט פסק, בין היתר, כי מאושפזים סיעודיים אינם זכאים לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי (והתוספת לניצולים מהקרן לרווחה) כיוון שמטרתה של גמלת הסיעוד היא מתן סיוע למבוטח להישאר בביתו ולהמשיך ולתפקד. אולם פסק הדין ציין גם זכויות אחרות שמאושפזים סיעודיים עשויים להיות זכאים להן מעצם היותם ניצולי שואה (אם כי לא לאותה ניצולת שואה שלגביה ניתן פסק הדין):

  1. השתתפות במימון האשפוז לניצול בגין מחלה שהוכרה לו עקב רדיפות הנאצים 

לגבי ניצולים שמקבלים קצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מהרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר – נאמר בפסק הדין כי המדינה מסייעת במימון אשפוז של ניצולי שואה ככל שהאשפוז נדרש בגין מחלה שהוכרה על ידי הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר לצורך התגמולים המשולמים לו.

לעניין מחלת האלצהיימר – נאמר בפסק הדין כי אומצו המלצות ועדת מומחים בראשות פרופ' שני  להכיר בנכות ניצולי שואה ממעגל הראשון (יוצאי מחנות, גטאות יוצאי מחנות, גטאות מקומות השמדה או מסתור תחת כיבוש גרמני), כזכאים להכרה בשיעור 25% בשל רדיפות הנאצים ללא קשר לשלב שבו מצויה המחלה. הכרה זו עשויה לאפשר סיוע בהשתתפות חלקית באשפוז במוסד לתשושי נפש\מוסד סיעודי.

מצד שני – נאמר בפסק הדין כי ניצול שואה הזכאי לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אשר המדינה מסייעת במימון אשפוזו במוסד, יופחת המשולם לו מכוח החוק ב- 75% החל מהחודש הרביעי להחזקתו במוסד (לפי סעיף 5 לחוק נכי רדיפות הנאצים, שם כתוב כי יש להפחית רק למי ש"מוחזק על חשבון המדינה או רשות מקומית במוסד" וש"אין בן משפחה תלוי בו").

לגבי מי שמקבל קצבת נכות בגין רדיפות הנאצים מגרמניה (לפי חוק ה-BEG) – נאמר בפסק הדין כי מימון הטיפול הרפואי  לפי חוק הפיצויים הגרמני, ניתן בנוסף לגמלה החודשית ללא כל הפחתה.

מצד שני, במקרה של מחלת אלצהיימר – נאמר שם כי מחלה זו אינה מוכרת בגרמניה כמזכה לעניין ניצולי השואה, באשר לגמלה ולמימון טיפול.

לגבי ניצולים שהיו זכאים לפני שנים רבות לקצבת נכות מישראל לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אולם החלו לקבל גמלה מגרמניה בהיותם נמנים על חוג התרבות והשפה הגרמנית –  פסק הדין גם ציין את ההסדר הקיים בחוק הישראלי (סעיף 3א לחוק נכי רדיפות הנאצים) שנועד לפני שנים רבות שלא להרתיע ניצולי שואה שהיו הזכאים לתגמולי נכות מישראל מהגשת תביעה לקבלת גמלה מידי ממשלת גרמניה (אפשרות זו להגיש תביעות חדשות לקצבת נכות מגרמניה בשל רדיפות הנאצים היתה קיימת עד סוף שנות ה-60 והיא איננה קיימת כיום).

פסק הדין מציין כי לפי נהלי הרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר, מתן שירותי אשפוז ומימונם לזכאי חוק נכי רדיפות הנאצים חל על ניצולי שואה שהיו זכאים בעבר לקבלת תגמולים מכוח אותו החוק, אולם החלו לקבל גמלה מגרמניה בהיותם נמנים על חוג התרבות והשפה הגרמנית, ככל שאשפוזם הוא בגין מחלות שהוכרו על ידי משרד האוצר אך לא על ידי הרשויות בגרמניה.

בהקשר זה יש לציין גם את סעיף 3ו לחוק נכי רדיפות הנאצים הקובע כי נכה כזה אשר מקבל מגרמניה תשלומים הנמוכים יותר מהתגמולים שהוא אמור היה לקבל מישראל לפי חוק נכי רדיפות הנאצים עבור אותה התקופה, זכאי לקבל את ההפרש בניהם.

  1. לקיחת קצבת השואה של הניצול כהשתתפות עצמית במימון השהות במוסד הסיעודי

סוגיה נוספת שעלתה באותו פסק דין היא ההשתתפות העצמית שמשרד הבריאות גובה ממאושפזים סיעודיים ובני משפחותיהם. גביית ההשתתפות העצמית למי שמאושפזים על חשבון המדינה לפי "קוד" נעשית לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי הקובע כי "שירותי האשפוז ניתנים בהשתתפות המאושפז או משפחתו בעלות הטיפול".

בית המשפט הביע בפסק הדין את תמיהתו מדוע הקצבה לחולי גזזת מוזכרת בהנחיות משרד הבריאות כקצבה שאין לקחת אותה בחשבון ואילו הקצבאות בגין רדיפות הנאצים אינן מוזכרות שם (את חוזר משרד הבריאות לגבי מימון האשפוז הסיעודי ניתן מאתר משרד הבריאות בכתובת הבאה –http://www.health.gov.il/hozer/mk24_2005.pdf ).

חשוב לציין בהקשר זה כי אותה הוראת החוק המופיעה בחוק פיצויי לנפגעי הגזזת (בסעיף 18(א)(1) לחוק) המגנה על קצבת זו משימוש לתשלומי חובה או היטלים לפי דין – כולל תשלום ההשתתפות עצמית באשפוז סיעודי שנקבעה בחוק ביטוח בריאות; מופיעה גם בחוק הטבות לניצולי שואה בנוגע לקצבה ממשרד האוצר ליוצאי מחנות וגטאות, הקצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות ודמי ההבראה והמענק השנתי ממשרד האוצר למקבלי אותן הקצבאות (בסעיף 8(א)(1) לחוק הטבות לניצולי שואה).

כמו כן הוראת חוק דומה המגנה מפני שימוש לתשלומי חובה או היטלים לפי דין קיימת גם לגבי תשלומים הניתנים לניצולי שואה נזקקים על ידי החברה להשבה (בסעיף 75א לחוק נכסים של נספי שואה).

לגבי כל יתר התשלומים בגין השואה, כגון קצבאות הנכות מהאוצר וגרמניה או קצבת היתומים מצרפת; אין הוראה בחוק הישראלי המגנה עליהן מפני לקיחתן לשם השתתפות עצמית במימון האשפוז לניצולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

את פסק הדין (בג"ץ 8766/11 בורובסקי נגד ממשלת ישראל ואחרים) ניתן להוריד מהאתר של בית המשפט העליון בכתובת הבאה –
http://elyon1.court.gov.il/files/11/660/087/t37/11087660.t37.htm .

 

אזהרה: הסקירה לעיל נועדה למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם.

המידע הנ"ל יכול להשתנות עקב נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה שלא נכללו בסקירה וערעורים על אותם פסקי הדין שיכולים להתקבל לאחר מכן על ידי ערכאה אחרת.
המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד
.