צאצאי הייקים של פרדס-חנה התעוררו / מאת חיים פלטנר

צאצאי הייקים של פרדס-חנה התעוררו / מאת חיים פלטנר

הד"ר אריאל הירשפלד, סופר וחוקר נודע בתחום הספרות, מספר בדיחה מהחיים: דודו אוסקר שבא לביקור בבית הוריו הייקים בפרדס-חנה, החנה את הטנדר שלו בסמטה החולית הצרה שליד הבית תוך שהוא חוסם את השביל. כשהגיע למקום החלבן עם עגלתו וביקש להזיז את הטנדר למען ייכנס לחצר השיב אוסקר: זה בלתי אפשרי. מדוע? נשאל הדוד. אוסקר השיב: "גיליתי בזה הרגע שפקע תוקף הרישיון. לא מותר להזיז את הטנדר".

שערים להבטחת השלף-שטונדה

בדיחות ייקיות רבות ופרץ של נוסטאלגיה שימשו בערבוביה באירוע ראשוני בסוגו שהתקיים בפרדס-חנה לפני כשבועיים, בכנס של אחרוני הייקים "האסלים" ורבים מצאצאיהם בני הדור השני והשלישי במסגרת חגיגות ה-80 של "המושבה" פרדס-חנה. אכן גם בין מייסדי פרדס-חנה היו ייקים ואפילו שכונת ייקים – מגד. במבואות מגד הוצבו בזמנו שערים מטעמי-ביטחון. עד מהרה שימשו בעיקר לשמירה על השקט בשכונה בין השעות שתיים לארבע בצהריים. "אז נסגרו ונאסרה כניסת כלי רכב כדי להבטיח את ה'שלאף-שטונדה' המקודשת", סיפר יורם סטרשנוב, דור שלישי למשפחה ייקית. באירוע השתתפו מאות מצאצאי הייקים בני המושבה.

סנדלר וספרד"ר אריאל הירשפלד

ראשוני הייקים הגיעו לפרדס חנה עם הקמתה ב-1929, ומספרם גדל בהתמדה לאחר עלייתו של היטלר לשלטון ב-1933. מרבית העולים החדשים היו בדרך כלל אקדמאים- עורכי דין, רופאים ובעלי מקצועות חופשיים, חלקם בעלי תואר דוקטור, שהתקשו למצוא עבודה במקצועם. רבים מהם עבדו בחקלאות – נטעו פרדסים, גידלו תרנגולות ואף הקימו רפתות, כאשר הנשים היטו שכם וסייעו להם בעבודה. נשים שהורגלו בעבר לחיים הטובים בגרמניה עסקו בחליבת פרות ובניקוי לולים. אסתר ברייטברד לבית דוניג, סיפרה כי אביה מנפרד שהיה מעצב ויצרן בגדים בברלין, נאלץ לבחור מקצוע מבוקש בארץ. הוא נרשם לקורס מזורז לספרות, שבסיומו קיבל את הסרטיפיקט (אשרת העלייה ארצה) הנכסף. לפני עלייתו רכש ציוד חדיש למספרה, וכשהגיע לפרדס-חנה פתח את המספרה בליפט (צריף) קטן. בשעות היום עבד כפועל בחברת פיק"א ורק לפנות ערב קיבל את הלקוחות במספרה. איש מהעולים לא העלה בדעתו שניתן להסתפר בשעות היום במהלך העבודה. (לקפוץ לסידורים). חיים מרקן סיפר על אביו אלי מרקן שבחר לפרנסתו בסנדלרות וכיקה טיפוסי למד את המקצוע באופן יסודי. בכרכור השכנה מצא מייסטר שלימד אותו את רזי תורת הסנדלרות. משסיים את הכשרתו פתח סנדלריה וזו הפכה עם הזמן לחנות נעליים. החנות שימשה גם מקום מפגש תרבותי לחוג הייקי של פרדס-חנה.

שיטת הברטר פועלת

תרומתם של הייקים לחיי התרבות במושבה היתה רבה. הם שפעלו להקמתו של אמפיתיאטרון בו הוצגו בכל קיץ מיטב ההצגות של התיאטראות בארץ. בכמה בתים התקיימו בקביעות ערבי-מוסיקה (קלאסית כמובן, אלא מה?) והרצאות בספרות, היסטוריה וכיוצא באלה. במוקד הפעילות המוסיקלית במושבה ניצבה אורנה לוקר, המורה המיתולוגית למוסיקה במושבה, שהגיעה לאירוע לפני כשבועיים על כסא גלגלים וזכתה לקבלת פנים חמה מן הנאספים, בהם רבים מתלמידיה. אורנה, בת 97 וחצי, העמידה דורות של תלמידים ובביתה הופיעו מדי פעם הרכבים של נגנים בני המושבה. בריאיון שנערך עמה, נזכרה כיצד קבלה את הפסנתר הראשון שלה, ששלחה אליה אמה מגרמניה. כאשר בקשה לנגן עליו, לא נשמע כל צליל. לאחר כמה בדיקות התברר שהפסנתר מלא בכלי מיטה, שהאמא המסורה החביאה בתוך הפסנתר עבור בתה בפלשתינה. תושבים רבים בקשו אז שתלמד את ילדיהם נגינה, אלא שלא תמיד היתה הפרוטה מצויה בכיסם. לפיכך, החליטו הצדדים לנהוג על פי שיטת ה'ברטר' כלומר גמלו לה בתמורה בזבל שנועד לדשן את עצי האשכוליות שלה או בבקבוק יין תמורת שיעור נגינה לבת.

ייקים ערמומיים
אסתר ברייטברד ונינה
בני הדור השני והשלישי הוכיחו בכנס כי הבדיחות הרבות שסופרו אז על הייקים אכן שיקפו את המציאות. שני שחקנים הציגו סצנות בחייו של זוג ייקי במושבה. באחת מהן, התכוננו בני הזוג גרטרוד ופרנץ לארוחת הערב. בשלב ראשון פרשו את המפה, אולם זו לא הונחה כראוי. כל הניסיונות ליישרה באופן שווה משני צידי השולחן לא הניחו את דעתה של בעלת הבית. פרנץ הבעל נאלץ לשלוף מכיסו מטר ורק בעזרתו יושרו ההדורים. כדי לחתוך את העגבניה באופן סימטרי ומוקפד, הסתייעה גרטרוד החרוצה בלא פחות מאשר פלס מים. הצאצא ד"ר אריאל הירשפלד סבור כי הייקים לא היו 'בוקים' כפי שכינו אותם לא פעם. "רוב הייקים שהכרתי – אמר – היו אנשים ערמומיים, שהיו מסוגלים להתמודד היטב עם מה שקורה בסביבתם, ועשו זאת בעורמה אמיתית. הם היו פקחים מאד ורחוקים מכל בוקיות".

הירשפלד מודע לכך שלא כל הייקים היו תרבותיים וחכמים, אולם הקהילה שצמחה בפרדס חנה היתה קהילה יקרה ואיכותית, וחבריה ידעו לבנות חיי שיתוף ושכנות ברמה נדירה ותרמו רבות למושבה. "לגבי, הייקיות קשורה במאור פנים, בחום ובפקחות, באהבת המוסיקה וביחס מלא כנות לזולת וגם בעוגות טובות" – סיכם אריאל.
_______
חיים פלטנר עיתונאי ואיש טלוויזיה וותיק הינו בן המושבה פרדס חנה.

מתוך ה- MB יקינתון – נובמבר 2009, חשון תש"ע, גליון 236.

ביטאון ה-"MB יקינתון", בעריכת מיכה לימור, מופץ אחת ל 6 – 7 שבועות לחברים ולמנויים . לקבלת עותק לדוגמה הרשמו באמצעות "צור קשר" באתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *