קורות חיים של מרדכי שלו/מראיינת נעמי אגמון

קורות חיים של מרדכי שלו/מראיינת נעמי אגמון

אני מרדכי שלו – לשעבר שמולקה, גר בקריית ביאליק מאז שנת 1968.

נולדתי ב26.5.1935, בבית החולים רוטשילד בווינה שבאוסטריה. בן יחיד לטובה (גרטה באואר), ולשמואל (קרל) שמולקה.

אמי נולדה בווינה בשנת 1912, ואבי נולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1903. לסבי סיגברט ולסבתי יוזפינה הייתה חווה גדולה באחד הפרברים של וינה, שהעסיקה עשרות עובדים.

כשהוריי נישאו, אבי הצטרף לעבוד בחווה ובמשך הזמן הפך למנהל החווה.

ב1935 נולדתי, מצבנו הכלכלי היה טוב מאוד, לי הייתה מטפלת צמודה וכך היה עד שהיטלר השתלט על אוסטריה.

 

 

 

לאחר האנשלוס, בשנת 1938, התארגנה קבוצת צעירים על ידי תנועת בית"ר במטרה לנסות לעלות באופן בלתי לגלי לפלסטין.

הוריי הצטרפו לקבוצה, ויצאנו לדרך.

נסענו תחילה ליוון, שם שיכנו אותנו במחנה קיץ באחד האיים, ושם עלינו על ספינת "ארטימוזיה" ולאחר נדודים בים, כאשר הספינה התקרבה לחוף, הורידו אותנו בחשכת הליל לסירות קטנות שהביאו אותנו בשלום לחוף, שם החביאו אותנו בנתניה בפרדסי מחנס עד שקיבלנו תעודות ויכולנו להתפזר בארץ. הוריי עברו לגור בתל אביב ברחוב בוגרשוב.

הסבא שהיה ראש החלוץ בווינה והסבתא שהתעכבו כדי למכור את רכושם, לא הספיקו לברוח מידי הנאצים ונלקחו למחנה הריכוז "ברגן בלזן".

הסבא לא שרד ושבועיים לפני השחרור נפטר, הסבתא שרדה והגיעה לאחר המלחמה לישראל.

אבי התגייס לצבא הבריטי ועם הקמת הבריגדה היהודית עבר לשרת בבריגדה ושירת בה עד אשר התפרקה.

אני ואמי נשארנו לגור בתל אביב, בספטמבר 1940 הופצצה תל אביב, וצמוד לביתנו נפלה פצצה ובאזור שגרנו אנשים רבים נהרגו, ובנס אני ואמי ניצלנו ונשארנו בחיים.

הועד למען החייל בראשותו של יוסף ברץ שיכן את ילדי המגויסים בקיבוצים, אני נשלחתי לקיבוץ "מסדה", למדתי בבית הספר האזורי בדגניה א', נשארתי בקיבוץ עד שאבי השתחרר מהצבא, ואז חזרתי לבית הוריי שעברו לגור ברמתיים.

אני למדתי בבית ספר לילדי עובדים בכפר מלל.

לאחר סיום בית הספר העממי עברתי ללמוד במכמורת.

לאחר סיום הלימודים התגייסתי לחיל הים, שירתתי כמדריך ימאות בבסיס הדרכה של חיל הים בחיפה.

 

 

 

 

בקונצרט על הדשא בגן האם בכרמל, הכרתי את אשתי שהיתה בת קריית חיים, התחתנו, וקבענו את מגורינו בקריות, ומ 1968 אנחנו תושבי קריית ביאליק.   נולדו לנו שני בנים: ליאור  (1959) וירון (1972).  כיום יש לנו 5 נכדים:  לליאור שנישא ליעל נולדו  שלושה ילדים: ניר, גל ויובל  ולירון שנישא לאתי נולדו שתי בנות: שחר וטל.

 

 

את רוב שנותיי ביליתי כחבר אגד, עבדתי כנהג, כסדרן, וכמנהל סניף עד יציאתי לגימלה.

לאחר יציאתי לגימלה, התנדבתי במשטרת התנועה, כשוטר בהתנדבות, כ15 שנים. ובמקביל עבדתי במשרד הביטחון, כחונך של נכה צה"ל דרוזי בכפר ג'וליס, כ17 שנה.

ובאותו זמן עבדתי כמנכ"ל היסעים, אחראי על התחבורה הציבורית בצפון בשעת חירום.

 

(כאשר עליתי לארץ הייתי ילד קטן, ועל כן אינני זוכר את רוב האירועים, רוב הסיפורים ידועים לי מסיפורים ששמעתי מהוריי,בעיקר מאמי)

 

מרדכי שלו, 2014

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *