קצנשטיין מאיר – סיפור חיים

קצנשטיין מאיר – סיפור חיים

מאיר (מקס) קצנשטיין נולד ב-1915 באמצע מלחמת העולם הראשונה במיינץ שבגרמניה – על הנהר מיין. אמו קרולינה הייתה שומרת מצוות, ואביו ליאופולד, היה חייל בצבא הגרמני.

מאיר בילדותו חבש כיפה לראשו, אך שגדל חזר בשאלה והפסיק לשמור מצוות. מאיר למד בביה"ס לאומנות הגרפיקה והציור.
כשהיה מאיר בן 17 עלו הנאצים לשלטון, הוא היה היהודי היחיד בביה"ס ונאלץ לעזוב. כמתבגר הצטרף כחבר למפלגה הקומוניסטית. הנאצים רדפו את חברי המפלגה הקומוניסטית, ומאיר נעצר וישב שבוע במעצר.

בבגרותו מאיר הפך לציוני. החל לעבוד כשוליה במסגרות.

הוריו של מאיר נספו בשואה. אחותו פלורה עזבה את גרמניה ב-1938 לאנגליה ומשם לארה"ב.

מאיר בשנת 1936 עלה ארצה באוניית המעפילים "פלשתינה", כשלוש שנים לפני מלחמת העולם השנייה. הוא היה חלוץ ועבד ברכבת, בבניית נמל תל-אביב ועוד.

ב-1940 נישא לראשונה, ועזב את הקיבוץ. בשנת 1941 עבר לרמת-גן ועבד במסגרות במפעל "יצהר" לשמן וסבון. עבר להתגורר בפתח-תקוה ושם נולדה בתו הבכורה. באותה תקופה עבד מאיר כמסגר ברכבת והשתתף בנסיעות לסוריה.

בין השנים 1948-1936 היה מאיר חבר ב"הגנה", התנדב לשמור על מסילת הרכבת,  בעיקר בעמדת הפילבוקס במעיינות הירקון, ליד ראש העין (אז מחנה של הצבא הבריטי).

בשנת 1950 נישא מאיר בשנית למגדה לב, ניצולת שואה ילידת צ'כיה. נולדו להם שלושה בנים.

בהמשך עבד מאיר כמחסנאי טכני בבית החרושת לשמן וסבון "טית-בית" בפתח-תקוה, עד צאתו לגמלאות.

בשנת 1995 נפטר מאיר בגיל 80 השאיר אחריו 4 ילדים, 17 נכדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *