ישיבת נשיאות מורחבת התקיימה במתכונת של רב שיח ב – 20 במרץ 2012 והמשתתפים חולקו למספר שולחנות דיון בשאלות היסוד הניצבות לפתחו של הארגון. להנאתכם מספר תמונות מהאירוע.
שאלות מרכזיות הקשורות לתפקידי והארגון
של הארגון הארצי/הסניפים
סיכום עיקרי הממצאים של מפגש נשיאות מורחבת
פעילים וחברים שהתקיים בכפר המכבייה
ב – 20 במרס 2012
כללי
בהמשך לדיונים המקדימים בנשיאות הארגון ובוועדה הגרעינית (שנבחרה מתוך הנשיאות לבחינת שאלות היסוד הנצבות לפתחו של הארגון) ובמסגרת הפעולה להכנת המתווה לתוכנית העבודה התלת שנתית של הארגון לשנים 2012 – 2015. קיימנו ישיבת נשיאות מורחבת במתכונת של רב שיח בשאלות יסוד הניצבות לפתחו של הארגון ולפתחם של הגופים השלובים.
במפגש לקחו חלק 63 משתתפים – פעילים במוסדות הארגון ומתנדבים חברי הארגון. עובדי הארגון והגופים השלובים. המפגש התנהל במתכונת משולבת – מליאה, קבוצות עבודה ומליאה, אחרי עבודת הכנה באשר לנושאים, למנחים ומשתתפים בקבוצות העבודה.
להלן פירוט עיקרי הנושאים שנדונו בששת קבוצות הדיון:
תפקידם ומקומם של הסניפים ביחס לארגון הארצי בעידן הנוכחי של הטכנולוגיה ?
להלן כיווני המחשבה :
הוצגו שתי תפיסות לגבי מקור הסמכות של הארגון ומוסדותיו:
הסניפים – מקור הסמכות הם מהווים את "הזרוע הארוכה" של הארגון בשטח – יש לחזקם ולהעצימם
תפיסה משולבת : העיקרון הדמוקרטי הבסיסי – מקור הסמכות הם החברים. הם נבחרים באמצעות האספות הכלליות בסניפים – באמצעות הוועידה
משמעויות ארגוניות
מקומם של הסניפים בעידן הטכנולוגי במתכונת הנוכחית דורש חשיבה ואפיון מחדש. הגברת שיתופי הפעולה והתיאום בין הסניפים. נוספו חברים חדשים שאינם קרובים גיאוגרפית לסניפים – יש לחשוב על מענה עבורם
יש לקחת בחשבון את הצרכים של החברים המבוגרים הזקוקים למגע האישי ולקשר האישי שניתן באמצעות הסניפים
כיום הפעילות איננה עבור יקים בלבד אלא עבור כל המתעניינים ויש להמשיך במגמה זו.
נוכחות בשטח אינה רק באמצעות הסניפים, יש להמשיך ולפתח את המגמה של הנוכחות והקשר באמצעות האינטרנט/פייס בוק וכיו"ב.
הפיזור של חברי הארגון בכל רחבי הארץ ונושא פתיחת סניפים חדשים תלוי בלמידת הצרכים ובאפשרויות האופרטיביות
משמעויות ותפקידים
שימור והנחלת המורשת לדורות הבאים זאת משימה מרכזית וחשובה של הארגון. עיקר הערך להנחלת המורשת הינה המשך דרכם של אבותינו לתוך החברה הישראלית. על הפעולות בתחום זה להיות מכוונות גם אל הדורות הבאים, עם מסרים ובאמצעים שיתאימו לדורות אלה
פעילות למען לקידום נושאים הקשורים לחברה האזרחית והעומדים על סדר היום הציבורי
דעת הרוב
לעבור לפעילות שיטתית ויזומה של מעורבות חברתית – תוך הישענות על ערכי הליבה של הארגון. לפעול להתמודד עם הדרוש להרחבת הפעולה מעבר לקיים במסגרת התקנון והמקובל עד כה. הדבר יהפוך את הארגון לרלבנטי יותר לזמנו. יביא לצירוף חברים חדשים ויסייע בשימור המצטרפים. כמו כן, יביא גם לאפשרויות נוספות בתחום ההתנדבות והתרומה לקהילה.
דעת מיעוט
אין קונצנזוס בין חברי הארגון בסוגיות אזרחיות חברתיות ולכן, פעילויות בסוגיות אלה יביאו לפוליטיזציה של הארגון ויש סכנה שגם יפלגו אותו.
בתי ההורים וטיפול בהורים/קשישים
האם בתי ההורים מהווים מקור משיכה גם לדורות הבאים של הקהילה ?
דעת הרוב
גורסת שבתי ההורים בגלל צביונם ואיכותם מהווים מקור משיכה לבני הקהילה ויש להמשיך ולפתחם
דעת מיעוט
בתי האבות הולכים ומאבדים את צביונם הייחודי וחברי הקהילה מוצאים אלטרנטיבות שוות או טובות יותר בשוק הפרטי. יש להתייחס אל בתי האבות כמקור הכנסה על מנת לממן את שמירת המורשת. אפשרות נוספת – טיפוח בתי האבות כמקור הכנסה שוטף (לאו דווקא בעל ייחוד יקי). אפשרות נוספת – מכירת בתי האבות למפעילים חיצוניים ומימון פעילויות המורשת בכספים שיתקבלו.
משמעויות:
הארגון והסניפים – בהכוונת קהל היקים "הצעירים" לבתי ההורים – אופציה ומודעות. בעבר היו חלוצים, כיום – בהשוואה להתפתחות השוק – עדיין איכותיים אך אבדו את מעמדם המוביל בחדשנות. כדאי לפתח שירותים חדשניים על מנת לשמור על הייחודיות כגון טיפול סיעודי ביחידות פרטיות ועוד.
הארגון ורשתות בתי ההורים – השקעה מתמדת ופיתוח בתי ההורים – על מנת
שיהיו אטרקטיביים לקהילה
מפעל כלכלי שיכול לתמוך גם בפעילויות אחרות בעתיד הרחוק
לפתח במקביל שירותים של תמיכה בקשישים שיעדיפו להישאר בבתיהם/ בקהילה
הרחבת השימוש במתקני בתי ההורים כמשאב לקהילה כגון השכרת האולמות
בעלויות נוחות לפעילויות משפחתיות, הרחבת והתאמת פעילות התרבות הפתוחה לציבור וכו'.
דימוי הארגון בעיני החברים – מיתוג הארגון
הסכמה גורפת בכל קבוצות הדיון למתג מחדש את הארגון ולהתאימו למציאות של ימינו. התועלת : יסייע בצירוף חברים ובשימור החברים. יאפשר הצטרפות של "דורות צעירים".
משמעויות
גיוס דורות "צעירים" לארגון – הגילאים המומלצים לפניה הם בני ה- 50+ – מוסכם על כל המשתתפים
השיוך היקי על רקע מוצא איננו רלוונטי, לאנשים יש כיום הרבה מעגלי שייכות והעדתי איננו המוביל שבהם ולכן נדרש למצוא את הדרך להגדיר / לשווק ולמתג את השייכות באופן אחר
ערכי הליבה והסולידריות הקהילתית – מוקד משיכה לבני הדורות הבאים
מיתוג מחדש של הארגון
החלפת השם "ארגון יוצאי מרכז אירופה" אינו אומר מאומה לדורות היותר צעירים
הכללת "יקה" /"יקים" – בשם הארגון. הצעות: "ארגון יוצאי הארצות דוברות גרמנית" או : "ארגון היקים"
החלפת Jeckes ל – Yekes בכתובת האתר / דואל של הארגון
הכוונת פעולות /פעילויות אטרקטיביות לדורות האמורים – מכנה משותף תרבותי/קהילתי – יביא גם להצטרפות חברים חדשים
הכוונת הפעולות/פעילויות בין דוריות – מכנה משותף תרבותי /קהילתי – יביא גם להצטרפות חברים חדשים
הגברת הפרסום והשיווק של הארגון /היקינתון
עידוד "גאוות היחידה" – הנפקת כרטיס חבר
שאלות הקשורות לזכות להצטרף לארגון ולמחויבות הנובעת מזכות זאת
הנחת העבודה: הדמוגרפיה והעירוב העדתי הטבעי מחייבים אותנו לפתוח את השורות וזה קורה כבר בפועל המצטרפים לארגון.
המשמעות
מוצע צירוף דיירי בתי ההורים שאינם יוצאי מרכז אירופה
לעניין תקנון הארגון המקנה את זכות ההצטרפות לארגון ל"יהודי"/יהודים" הדעות חלוקות
דעת הרוב
יש להשאיר את תנאי הקדם המעוגן בתקנון הארגון הגורס כי הזכות מוקנית "יהודי"/"יהודים…" עם זאת, לא תיבדק יהדותם כהלכה של הפונים להצטרפות לארגון. יש למסד מנגנון פנים ארגוני הבודק את היוצאים מהכלל.
דעת מיעוט
ההגבלה של התקנון "ליהודי/יהודים" – מטילה צל גזעני על הארגון ונוגדת את הערכי הליבה של הארגון – הפלורליזם והסובלנות
סוגיית דמי החבר
מוסכם על ידי רוב המשתתפים שיש להמשיך לגבות דמי חבר הדעות חלוקות לגבי גובה דמי החבר
דעת הרוב
להוריד את הסכום השנתי לסכום סמלי
דעת מיעוט
להשאירו כמות שהוא
האם לצרף לארגון גם חברים שאינם "יקים" אבל מזדהים עם הערכים של הארגון ומרגישים/מעוניינים להיות שייכים לקהילה ?
דעת הרוב
המצטרפים לארגון על בסיס ערכי, הזדהות עם העקרונות ותחושת שייכות לקהילה ולא רק על בסיס "מוצא עדתי" (שהוא בחלוף הדורות פחות משמעותי).
מוסכם: לפתוח את הזכות להצטרף לארגון בתנאים מגבילים. מומלץ להקים מנגנון מוסכם שיאשר הצטרפות גם לחברים שאינם יקים או צאצאיהם
שאלות הקשורות לצירוף ושימור חברים
לשאלה "מה יצא לי מלהצטרף לארגון" ?
מגוון הדעות נע בין ההצטרפות לארגון מתועלות תרבותיות /קהילתיות וחברתיות – תחושת שייכות עם זאת, ההצטרפות צריכה להקנות גם דברים מעשיים (כרטיס חבר להגברת גאוות היחידה) /הקלות והנחות וכיו"ב
הרוב מסכימים
שבכדי להשאיר את הארגון רלוונטי הארגון חייב לחדד את תפקידו ומקומו בחברה הישראלית . להקרין עליה ולא להתכנס רק ב'דלת אמות' הקהילה. לפעול בתוכה ולהרחיב את ההתייחסות והאמירה שלו לנושאים כללים. עיסוק בנוסטלגיה פחות רלוונטי לדור ההמשך. יש לייצר "מבצעים" ותכנים שמתחברים לחיי החברה בישראל (ראה גם סעיף קודם : תפקידי הארגון הארצי)
המשמעויות (ראה גם סעיפים קודמים העוסקים בתפקידי הארגון והסניפים)
אירועים הקשורים לערכים של הארגון/קהילה האירועים יכולים ליצור גאווה ותחושת שייכות וכן חשיפה, מה שיאפשר לאנשים לרצות להמשיך את הקשר.
פניה לקהלים "צעירים" יותר – (ראה סעיפים העוסקים במיתוג הארגון) באתגרים ובמעורבות חברתית תרבותית
"לרענן" את היקינתון, להפוך אותו לעיתון יותר חי וצעיר וכן לנסות ולחבר דרכו את אנשי הפריפריה ע"י כתבות וידיעות הקשורות אליהם. לעלות אותו ל"רשת" כדי לאפשר נגישות נוספת.
ליצור קשר עם קבוצות שונות של קהלים צעירים בתחומים של תרבות מחד ועשייה חברתית מאידך, וליזום איתם מפגשים שיאפשרו גיוון והפרייה הדדית ואולי גם שיתוף פעולה.
למצוא "משימות" שיכולות לאתגר את אנשי הקהילה בעלי זיקה לקהילה ולארגון שאינם חברים, ולהזמין אותם לפעול בתוך הארגון.
ליצור מסורת של מפגשים בין דוריים שמאפשרים קשר והדברות ולא רק השתתפות משפחתית.
רוטינה של אירועים גדולים יכולה לייצר מסורת כזו.
שימור חברים כיצד?
ההסכמה הגורפת ששימור החברים ייעשה על ידי הגברת השייכות, המעורבות והרצון להתנדבות של החברים
משמעויות
דאגה לפרט בביתו ובבית ההורים – ביקורים של מתנדבים בבתיהם של חברים שהביעו עניין בכך (לרגל ימי הולדת, חגים/אירועים)
הרחבת והעמקת מערך ההתנדבות הפנים קהילתי. לאתר בקהילה גם למי שקשה לו לבקש. דרך זה אפשר לחבר גם צעירים יותר שדרך ההתנדבות ירגישו שייכות
להשתמש בכוחות, בניסיון וביכולות הקיימים בתוך הקהילה. " לנצל" את מה שיש לחברים לתת
הגברת הקשרים האישיים בין החברים – מפגשים בעלי גוון חברתי
דמי חבר (נדון כבר בסעיפים הקודמים)
פרסום ושיווק הארגון (מוסכם בכל הקבוצות)
מסקנה של כל המשתתפים: הארגון קיים על מנת לממש חזון וערכים, להוות מסגרת חברתית ולספק שירותים לחבריו ולחברי הקהילה כאחת.
