קהילת הייקים

שלמה שוורצשילד – חוויות אישיות מליל הבדולח / ד"ר מירי שטיינהרדט

ארגון יוצאי מרכז אירופה

את קורותיו של שלמה שוורצשילד ז"ל מספרת רעייתו אביבה: שלמה נולד בשנת 1925 בהמבורג בבית דתי אורתודוקסי. הוא למד בבית ספר 'תלמוד תורה'. מנהל  בית הספר היה הרב קרליבך. שלמה העריך מאד את המנהל-הרב, גם בזכות קשריו הטובים עם התלמידים והגישה הנבונה שלו. שלמה שר במקהלת הנערים של בית הכנסת הגדול בהמבורג  "בורנפלץ".  הוא היה מאוד קשור לבית הכנסת ולחיי הקהילה, ונהג להתפלל מדי יום.

אביו היה סוציאליסט והמשפחה  גרה בשיכון של ארגון הצַבּעים, כמשפחה יהודית יחידה. לאחר 1933, הגיע לשכונה "מומחה לתורת הגזע" שהדגים איך נראה ארי טהור.  הוא בחר בשלמה…  שומר המקום ניסה כל העת לרמוז לו שבחירתו שגויה…

בבוקר שאחרי ליל הבדולח הלך שלמה כמידי יום לבית-הכנסת לתפילת 'שחרית'. בדרך עצר אותו יהודי והפציר בו לחזור לביתו, כי בית-הכנסת נשרף.  שלמה הוריד את הכיפה מראשו, והמשיך לצעוד למקום האירוע. הוא ראה הריסות, ספרי תורה מתגוללים, שברי זכוכיות צבעוניות, וגרמנים מסתובבים, חלקם עם הבעת שמחה בפניהם, וחלקם עם הבעת פנים רצינית. שלמה התכופף והחל לאסוף שברי זכוכיות מהוויטראג'ים שהיו בבית הכנסת. הוא סיפר שבאותו בוקר הוא הרגיש שאין לו יותר מקום בגרמניה והוא רוצה להגיע לארץ ישראל. כל זה התרחש בהיותו ילד בן 13 וחצי. כשעלה ארצה הביא איתו את שברי הזכוכיות שהיו תלויות בתיק  על צווארו.

למזלו של שלמה,נתקל  דודו (שהיה כבר בארץ) במקרה במודעה בעיתון, שנותרו עוד מספר מצומצם של סרטיפיקטים המיועדים לילדים עד גיל 14.  הוא נסע לירושלים וארגן סרטיפיקט לאחיו של שלמה. לשם כך היה זקוק לערבות  של 1000 לירות.  סכום גבוה זה נועד להוכיח שידאגו לו בארץ מבחינה כלכלית.

מאחר ולא היה לדוד הסכום הנדרש, הוא נכנס לחנות אקראית בירושלים, ובעל החנות  חתם עבורו  ללא היסוס מבלי להכירו.  אך עד שהגיע האישור, הוא התאים בגיל לשלמה, כי אחיו עבר את הגיל… הוא עלה ארצה במשלוח הילדים האחרון שיצא מהמבורג.  אחיו, הוריו, ואחיו הקטנים נספו בשואה.

לאחר אירועי ליל הבדולח, הוריד שלמה את הכיפה סופית, והחליט שהדת כבר איננה רלוונטית עבורו. תיק הזכוכיות שנאספו מחלונות בית הכנסת בהמבורג היה תלוי מעל מיטתו. מספר הזכוכיות בתיק התמעט, כי השאיל מהאוסף לתערוכות , ולמטרות  שיחזור וירטואלי של בית הכנסת  בורנפלץ.  בצוואתו ביקש להיקבר איתן.  זכוכית אחת מונחת על לוח ליבו, אחת הוצמדה על המצבה של שלמה, נותרו עוד שני שברי זכוכית שעדיין המשפחה לא החליטה מה לעשות בהן.

עד לפטירתו בקיץ 2009, היה שלמה פעיל בשימור ובהנצחת הקהילה  היהודית בהמבורג, (oral history).  כמו כן דיבר והרצה  בנסיעותיו להמבורג עם בני נוער במטרה לחנך ולמנוע  אירועים אנטישמיים בעתיד.  הוא גם השתתף, ככל שיכול היה,  בטכסים שנערכו בעיר לציון ליל הבדולח  בהם גם דיבר רבות על ישראל ועל רגשותיו כיהודי  שהיה תושב המבורג, אבל אחרי השואה מקומו בישראל ולא בגרמניה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Search
Generic filters
דילוג לתוכן