תקנון

תקנון 'התאחדות עולי גרמניה' (שמו הראשון של 'ארגון יוצאי מרכז אירופה') נוסח לראשונה בתחילת דרכו כאשר ההתאחדות מנתה כ-250 חברים. עם התרחבות פעילותה של ההתאחדות והגידול הרב במספר חבריה בשנים 1934-1933 חויבו ראשיה להתאים את התקנון לנסיבות החדשות. קשה היה להפעיל ארגון המונה אלפי חברים, שלמרות ריקעם המשותף היו בעלי השקפות שונות ואינטרסים מנוגדים. בשנת 1935 נוצר משבר פנימי בארגון עקב ויכוח נוקב בין החברים בנושא מידת מעורבות ההתאחדות בפוליטיקה הארץ ישראלית. חילוקי הדעות הפנימיים הביאו לקביעת תקנון חדש שמטרתו הייתה למנוע נקיטת עמדה במאבקים הפוליטיים ביישוב מצד אחד ולשפר את פעילותה הסוציאלית של ההתאחדות מצד שני. הדרישה דאז לא לעסוק בפוליטיקה, בשאלות דת ולפעול עפ"י חוקי הארץ והרוח הציונית – מהווים את המוטו המלווה את ההתאחדות עד היום. התקנון של התאחדות הגדיר לראשונה את מושג החברות בהתאחדות, מעמדם ופעילותם של מוסדות הסניף,והמוסדות הארציים וקביעת סדרי בחירתם וסמכויותיהם.

במשך 75 שנות פעילותו הענפה והמגוונת של הארגון התקבלו מידי פעם שינויים בתקנון, האחרון שבהם התקבל במאי 2006 באסיפה כללית מיוחדת של הארגון הארצי של יוצאי מרכז אירופה בה הוחלט ברוב קולות על שורה של שינויים בתקנון הארגון.

 

לקריאת התקנון: תקנון הארגון

 

שינוי בתקנון הארגון – אושר ב-5.6.2013 על ידי רשם העמותות נרשם שכל ציר בוועידה הבוחרת יסמן על גבי הטופס עד שלושה מועמדים לחברות הנשיאות. לנוסח הסעיף בתקנון הקישו כאן

תקנון המפעל לעזרה הדדית