המפעל לעזרה הדדית

אתגרים לשנים הבאות

ומה הלאה? אתגרים לשנים הבאות

> איתור נצרכים מקרב בני הקהילה וסיוע להם
> סיוע לפיתוח ושדרוג של בתי ההורים של יוצאי מרכז אירופה – לתועלת החברה הישראלית בכלל ולחברי הקהילה בפרט
> סיוע לבעלי צרכים מיוחדים ולאנשים הרתוקים לביתם בסידורים מול מוסדות ובהתארגנות יום יומית
> המשך פיתוח “קו הקשר” המופעל על ידי מתנדבים לסיוע טלפוני לקשישים ומרותקים לביתם
> המשך תמיכה בפעולות חברתיות להקל על הנזקקים בבדידותם
> סיוע למפעלי המורשת וההנצחה של הקהילה למען הדורות הבאים
> עידוד וטיפוח השכלה ומצויינות באמצעות מפעל המלגות לבני דור ההמשך
> סיוע בהפצת בטאון הארגון "יקינתון MB" המהווה חוליה חשובה לקשר בין חברי הקהילה.

מאז ועד היום – 80 שנה לפעילות המפעל לעזרה הדדית של ארגון יוצאי מרכז אירופה תרמו כבר עכשיו, כדי לתת כח ואור לנתמכים.

שמונים שנה ל'מפעל לעזרה הדדית': אות למחויבות קהילתית

מאת: פרופ' אורי ינאי, חבר נשיאות הארגון ויו"ר ועדת התמיכות של המפעל לעזרה הדדית

אלול: אני לדודי ודודי לי, אתגרים לשנים הבאות (פורסם בגיליון 310 של יקינתון)

סוף השנה והולדת השנה החדשה נועדו לחשבון נפש. לחשבון הנפש נוספים חשבון קהילה וכיס. בחודשים אלה חוגג הארגון מלאת שמונים שנה (1941) למפעל לעזרה הדדית שהקים פעיל הארגון פליקס רוזנבליט, לימים פנחס רוזן, שר המשפטים. המדינה טרם נוסדה ושירותי רווחה לא פעלו. הדרך לסייע איש לרעהו הייתה בתרומה. המסורת החלה אז ונמשכת ממש עד

היום. והצרכים היו אז רבים. המקצועות המסורתיים של בני העלייה החמישית לא סייעו להם להיקלט בארץ. חלקם התנסו בחקלאות, בלולים ורפתות, אחרים ניסו להקים עסקים אך בין לבין נזקקו לסיוע. אלה מבני הקהילה, שהתבססו יחסית בארץ, מיהרו לסייע. מסורת חברי הארגון, במרכזם הורינו, היקים, הייתה להעניק תרומה למפעל לעזרה הדדית לפני חגי תשרי. הכוונה הייתה כפולה, ראשית לעשות מעשה מכובד ומכבד בשמי ובשם משפחתי, ושנית – לסייע לאחר, חבר קהילה לעבור את החג ברווחה שתעורר מעט שמחה.

חלק מאתנו, ילדי היקים, אימץ מסורת זו ותורם גם כיום בשם הוריו ומשפחתו, כסיוע לותיקים שחלקם זקוק לסיוע. הקהילה שלנו לא הופכת צעירה יותר. חלק מחברי הארגון הם בני תשעים ואחרים עברו את גיל המאה. רובם בראש טוב, בתבונה נפלאה, אך יתרת החסכונות פחתה משמעותית. כל ההשקעות והחישובים הכספיים סייעו בגיל השלישי, אך הסתיימו לקראת הגיל הרביעי – וזה המקום בו עלינו לסייע. יש בינינו חברים הזוכרים את הוריהם ב'יום השנה' לפטירתם ובצד נר הם מעניקים לארגון תרומה, לעיתים מרשימה, לזכר ההורים. כל סיבה טובה למתן תרומה למפעל לעזרה הדדית –התרומות מועברות לנזקקים בינינו בכבוד, בהוקרה, ברוח ובאחריות יקית. חז"לנו אמרו שחודש אלול משמעו אני לדודי ודודי לי – והרי זו בדיוק העת לפתוח את הלב ולתרום לחברי ארגון הזקוקים (ופונים) לקבלת סיוע לצורך קיום איכות חיים הולמת. ואכן, אני לדודי ודודי לי.

Search
Generic filters
דילוג לתוכן