קהילת הייקים

רוברט וולטש

מאת: דניאלה טל

שתי בנות היו לרוברט וולטש העיתונאי, עורך ה-MB בשנים 42 עד 47 ואחד מהיוזמים שהקימו את מכון ליאו בק, הגב' דניאלה טל והגב' שושנה למרפט-אחיות למחצה, שתיהן דיירות בבתי ההורים של חמ"ה.

הייתי בת חמש ואבי היה נוהג לקחת אותי לבתי קפה בירושלים ושם פגשתי חלק ממכריו הסופרים: שמואל יוסף עגנון, יצחק שנהר שהיה חביב עליי באופן מיוחד, שלמה צמח ועוד רבים וטובים. בשנת 1945 אבא נשלח ע"י שוקן עורך עיתון הארץ לנירנברג על מנת לדווח משם על משפטי נירנברג ובהמשך נשלח לאחר מכן ללונדון מטעם העיתון "הארץ" משם אבא הרבה לכתוב פרשנויות ומאמרי דעה. בחופשות הקיץ, הייתי נוהגת לבקר את אבא בלונדון והייתי חיה מביקור לביקור. אבא היה איש רב תרבותי והוא שיתף אותי באהבתו למוזיקה. הוא היה לוקח אותי מגיל צעיר לקונצרטים ולאופרות".

"אבא היה לפעמים משדר פינה בעברית ברדיו של ה-BBC ואני הייתי מתרגשת בכל פעם מחדש לשמוע את קולו. באחת הפעמים הוא שידר את "שירת העבדים העבריים" מתוך האופרה Nabucco של ורדי והיה לי ברור כי הוא מקדיש לי את השיר מכיוון שחודשים ספורים לפני כן צפינו באופרה הזו אני והוא יחדיו.

אחרי שלושים שנה באנגליה חזר רוברט וולטש לישראל. "ואני קיבלתי את אבא שלי בחזרה" מציינת דניאלה. "אבא היה מגיע אלינו כל יום שישי עם שקיות מלאות כל טוב והיה עורך עם כל המשפחה את הקידוש".

"אבא היה איש נדיב עם לב רחב", נזכרת דניאלה בחיוך.

בשנת 1978 היה רוברט וולטש תושב חוזר בישראל והוא עבר להתגורר בבית מאיר. זמן קצר לאחר מכן החליט לעבור ולהתגורר בבית הורים ע"ש זיגפריד מוזס. "לאבא היה טוב כאן בבית מוזס". מסכמת דניאלה. בית מוזס היה ביתו האחרון עד לפטירתו בשנת 1982.

דניאלה טל היא דיירת בבית הורים ע"ש זיגפריד מוזס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן