קהילת הייקים

סיפור חיים / טנה שטרן

ארגון יוצאי מרכז אירופה

אמי Irene Lowenstein נולדה בקלן שבגרמניה ב-13.8.1907 .בגיל 17 נישאה ל-Emil Cahn וילדה לו שני בנים ובת.

בליל הבדולח התחבאה עם שלושת ילדיה בחורשה ליד ביתם עד עבור הפוגרום. את שלושת ילדיה הצליחה לשלוח להולנד בה טופלו ע"י הצלב האדום עד בו הגרמנים לשם. בעלה הצליח להגר לאנגליה במטרה להביא הילדים ואותה עם אמה אחריו, דבר שלא צלח.

אמי כמו שאר היהודים בעיר ובסביבה נאספו לגטו שהיה בנין מגורים של כמה משפחות יהודיות. שם הכירה את אבי שכבר "זכה" להיות בדכאו ובבוכנוולד. סבתי נפטרה ב-1940 מדלקת בטן חריפה וכך אמי נותרה לבד.

כשקיבלו הוראה להאסף כדי לקחתם למחנות ריכוז אבי הביולוגי יחד עם אמי ברחו והסתתרו במרתף של משפחה גרמנית עבור עבודות בית. עקב היותם יחד אמי הרתה אותי וצירים תקפו אותה ביוני 1943 ואז הורי יצאו מהמחבוא לחפש בי"ח אך נלקחו לבית סוהר שנקרא קלינגלפוץ בעיר קלן. נגד אמי עמד צו מאסר כי מכרה בשוק בגדים לקניית אוכל. זה לא היה חוקי לסחור בשוק.

נולדתי ב-9.6.1943 בבית הסוהר. הסוהרות היו נחמדות אלינו וכל פעם שבאו לקחת אסירות החביאו אותנו. הן נתנו לאבי לראותני בהיותי בת 3 שבועות. לדברי מפקדת בית הסוהר הוא בכה מאוד. לאחר מכן עשה נסיון לברוח ונורה.

בהיותי בת 4 חודשים אמי שוחררה וצוותה לשימני בטרנספורט היוצא מהעיר למחנות. היא שמה אותי בקופסת קרטון עם פתק מחובר בסיכת ביטחון ובו כל פרטי ופרטיה.

למזלי בטרנספורט היתה אחות צעירה שהחביאה אותי בפח האשפה הקרוב עד שהרכבת יצאה ואז מאוחר יותר לקחה אותי יחד אתה בטרנספורט הבא ונחשבתי לבתה. הובאנו לברלין לבית החולים היהודי שהפך למקום ריכוז ליהודים.

בהיותי בת 8 חודשים הגעתי עם מצילתי לטרזינשטאדט והייתי הילדה הצעירה ביותר ששרדה את הטרנספורט. הוכנסתי לבית התינוקות שם. מצילתי מאוחר יותר נשלחה כנראה לאושוויץ ואני נותרתי לבד בבית התינוקות. מאוחר יותר הגיעה אשה בשם רות שמולקובה במקור מפרג וביקשה לאמץ ילד או ילדה בודדים וזאת לאחר שעברה הפלה מלאכותית ללא הרדמה בחודש הרביעי להריונה. היא עבדה בחליבת הפרות שהיו שם והגניבה לי חלב יום יום. היא גידלה אותי לשמירת הגיינה ככל האפשר במקום זה. פגשתיה שוב בשנת 1994 ועד מותה כל שנה נסעתי אליה והיינו בקשר רציף.

אמי הגיעה למבצר הקטן שליד טרזינשטאדט באוקטובר 1944 וזאת עקב טעות שעשה נהג הקטר שהוריד הטרנספורט של כשמונים נשים שם במקום לנסוע עוד כ-3 ק"מ טרזינשטאדט.

יודעת שהיה קשר מכתבים רופף עם אמי ואמי המאמצת גם עם הראשונה. כך אמי ידעה שאני נמצאת בטרזינשטאדט אך לא היתה בטוחה שאני בחיים.

בסיום המלחמה האסירים מהמבצר הקטן באו ברגל לתוך טרזיננטט ואמי המאמצת עמדה עם כל המצפים וצעקה את שמי כל הזמן עד שאמי שמעה ונגשה אלי. היא לא האמינה שזו אני כי הייתי בת שנתיים ולא דומה לתינוקת בת 4 חודשים. היא הרימה את חולצתי וזיהתה בגבי את כתם הלידה המוכר לה וזה הי הסימן שאכן זו אני.

גדלתי בצפת משנת 1949, לאחר שעלינו ארצה. גמרתי בי"ס לאחיות ברמב"ם, בחיפה. מאוחר יותר סיימתי תואר בסיעוד, ועובדת חלקית עד היום במקצועי.

נשאתי וגרתי ביסוד המעלה שבגליל העליון. ילדתי שלושה ילדים ויש לי חמישה נכדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן