רנץ נולד בתאריך 20.10.1906 (ג' בכסלו תרס"ז) בעיר התעשייה בילאפלד שבמדינת וסטפליה שבצפון גרמניה. משפחתו ישבה במקום מאז המאה ה-17, ברשותם היה מפעל טכסטיל (א. מ. שטרן), בית מגורים רחב מידות ובית קיט לחוף הים הצפוני.פרנץ למד עריכת דין.

בספטמבר 1933 נישא בוירצבורג לגוסטבה מאירהוף והם עברו להתגורר בברלין, שם נולד בנם הבכור אריה. עם עלית הנאצים לשלטון גמלה ההחלטה בליבם לעלות לפלשתינה ואליה הגיעו בדצמבר 1934 היישר אל שכונת מונטיפיורי שליד תל אביב בה הקימו מפעל לתמרוקים בשם "אסתר". כאן גם נולד בנם השני יובל.

הייתה זו תקופה של מצב כלכלי קשה בארץ ומחסור בעבודה על כן רכשו גם חלקת אדמה ובאר בצמוד לקיבוץ גבעת-ברנר שם חיו אסתר ואריה מאירהוף אחיה של גוסטבה והעסיקו את חברי הקיבוץ בנטיעת פרדס ואחזקתו להקל על מצוקתם.

ניהול כושל הביא אותם למכירת המפעל והפרדס ופרנץ יצא לעבוד לתקופה קצרה ביקבי הברון רוטשילד בראשון לציון.

בתאריך 9.11.1938 התגייס פרנץ לצבא הבריטי, היה זה עוד טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה ולפני קריאת לגיוס של הסוכנות היהודית – מהלך שסוכם עליו עם הממשלה הבריטית בתחילת 1940. מאחר שפרנץ היה בעל מכונית וידע בנהיגה הוצב לחיל התובלה, מספרו האישי היה 21 והוא סופח לגדוד הולסי שישב בהר כנען שבצפת, בגלל ידיעותיו במכונאות והצטיינותו קיבל דרגת רב"ט קידום שהיה לא פשוט בצבא הבריטי, במהלך שרותו הגיע לעיראק (להביא משלוח של משאיות חדשות שהגיעו מארה"ב), ללוב ומצרים.

בראשית 1941 פעלו במזרח התיכון שני ריכוזים של מתנדבים מארץ ישראל, האחד יחידות עזר שגויסו במוצהר לפעילות בארץ והשני יחידות תובלה, חפרים ויחידות מקצועיות למיניהן שרוכזו במצרים ובחזית שבמדבר המערבי.

בתחילת 1941 לאחר מפלת הצבא האיטלקי שפלש ליוון נשלח לשם חיל משלוח בריטי לעזרה וביניהם 2800 מתנדבים ארץ ישראלים כולל 400 ערבים. היה זה עבורם שינוי מרענן לאחר השהות הקשה במדבר, הם הוצבו באזור פיראוס ואתונה,פרנץ סופח לפלוגת הובלה בריטית 232M.T..

ב-6.4.1941 הכריזה גרמניה מלחמה על יוון ופלשה לתוכה כאשר לה עדיפות מוחלטת באוויר, הבריטים ניהלו קרבות נסיגה שהפכו לבריחה מבוהלת כשחלקם נמלטים בדרך פרטיזנית וחלקם מתרכזים באזור קאלמטה במטרה להתפנות משם בדרך הים. צנחנים גרמנים הקיפו אותם והמפקד הבריטי במקום החליט על כניעה וביניהם היו 1500 חיילים ישראלים שהלכו לשבי באי ודאות גדולה – ידיעות ראשונות על התנהלות הגרמנים מול היהודים החלו להגיע.

בבוקרו של 29.4.1941 שררה מהומה גדולה בקאלמטה, צנחנים גרמנים הקימו מכלאת שבויים ברחבת הנמל והשבויים נשארו ללא אספקת מזון וסידורי לינה והקור היה עז (אנקדוטה מהמכלאה- פרנץ פגש שם חייל גרמני שישב איתו על ספסל הלימודים בבה"ס). הגרמנים התירו לשבויים לגשת לגדר ולקנות מרוכלים יוונים מים ומצרכי מזון ואז פתח זקיף גרמני באש מקלע לעברם, בין ההרוגים היו פרנץ שטרן ובקרמן, בתקרית נוספת נהרג זיגמונד ואצבעות יד ימין של יחזקאל ניימן מעין השופט נקטעו (ממנו קיבלנו את האינפורמציה על השבי).

על פי מסמכים של מיניסטריון המלחמה הבריטי נקבר פרנץ שלושה ימים מאוחר יותר בתאריך 1.5.1941 ומקום קבורתו לא נודע, שמו חקוק בלוח הזיכרון שבבית הקברות הצבאי הבריטי שבפאלרון ליד אתונה יחד עם שמותיהם של אלפי חיילים בריטים שנפלו במערכה על יוון וכן על מצבה בהר הרצל שבירושלים. פרנץ נהרג בהיותו בן שלושים וארבע שנים, השאיר אחריו את אשתו גוסטבה וילדיו אריה ויובל.

אריה שטרן

תגובה אחת

  1. שלום רב,
    אני חברה בפורם משפחות פדויי השבי והחללים הארצישראליים מהגיוס לצבא הבריטי. מבקשת את רשותכם להעלות את הדף על שטרן פרנץ באתר שלנו כמובן עם אזכור לאתר שלכם.
    הכתבה מעניינת ותשמש גם כהוקרה לבנים.
    אורנה רון
    בת של פדויי שבי.
    טלפון 0545225226

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Search
Generic filters
דילוג לתוכן