סיפורי התיישבות

עולי מרכז אירופה העשירו את הארץ בייסדם קיבוצים, מושבים ויישובים עירוניים. אחת מתרומותיהם מרכזיות הייתה בתחום ההתיישבות החקלאית. כעשרים אחוזים מעולי מרכז אירופה בין השנים 1939-1936 פנו להתיישבות חקלאית, אחוז גבוה במקצת ממשקל האוכלוסייה היהודית הכפרית בארץ. עד שנת 1933 חלקם של העולים מגרמניה בהתיישבות בארץ הייתה שולית. חלוצים מגרמניה השתתפו בהקמת חפציבה (1922), בית-זרע (1926) וגבעת ברנר (1929). בשנות השלושים הראשונות הצטרפו בוגרי תנועות הנוער החלוציות, המעטים שעלו לארץ, בעיקר לגבעת-ברנר.

עם בוא העלייה ההמונית ממרכז אירופה התחלקו העולים שפנו להתיישבות חקלאית לשלוש קטגוריות: כשליש הצטרפו לקיבוצים וותיקים או הקימו קיבוצים חדשים; כשליש הצטרפו למושבות ומושבים וותיקים;  כשליש הקימו כפרים חדשים. ההתיישבות בכפרים מבחינות רבות מהווה תרומה ייחודית להתיישבות חקלאית בארץ. למוסדות ולארגונים שלקחו חלק בקליטת יהודי גרמניה ובהכוונתם הייתה חשיבות ראשונה במעלה, ביניהם ניתן למנות את: התאחדות עולי גרמניה (שמו הראשון של ארגון יוצאי מרכז אירופה).

עשרות חברות-נוער מגרמניה, אוסטריה וצ'כיה הקימו או השלימו קיבוצים ומושבים ואין כמעט קיבוץ שלא קלט עולים מגרמניה ומשאר ארצות מרכז ומערב אירופה. 41 קיבוצים הוקמו בעזרת גרעינים ממרכז –אירופה, 18 מהם על ידי עליית הנוער ממרכז-אירופה. כמו מצובה, אלונים, מנרה, שובל, עין דור, שדה אליהו. חלק מהקיבוצים הוקמו על ידי גרעינים חלוצים: מעין צבי, כפר רופין, כפר המכבי, גלעד, דורות, הזורע, כפר מסריק, יבנה, כפר סולד. לאותם חברי קיבוצים יוצאי מרכז אירופה הייתה במרוצת השנים השפעה ייחודית וחיובית על התפתחות החברה הקיבוצית שבבנייתה לקחו חלק בשנות השלושים. כ-300 משפחות מיוצאי גרמניה השתלבו כפרטים או במסגרת של קבוצות קטנות במושבות ומושבי עובדים קיימים, ביניהם: פרדס חנה, בנימינה, וכן במושב באר טוביה.

תרומתה העיקרית והמקורית של העלייה ממרכז אירופה שבאו לארץ בתקופת העלייה החמישית להתיישבות הכפרית בארץ הייתה הקמת 'כפרי המעמד הבינוני'ופיתוחם, 12 ישובים חדשים הוקמו על ידי  עולי מרכז אירופה. חלקם ביזמה פרטית רמות השבים, רמת הדר, חלקם על ידי חברות התיישבות פרטיות: כנהריה ומגד וחלקם על ידי המשרד להתיישבות עולי גרמניה: כפר ביאליק וכפר ידידיה וחלקם על ידי חברת 'רסקו': שדה ורבורג, שבי ציון וכפר שמריהו ובית יצחק. התיישבות זו של המעמד הבינוני הציגה דגם התיישבותי חדש שהיה מעין תצורת ביניים בין המושבה לבין מושב העובדים. במושבים אלו נחשב כל אחד מן המשקים ליחידה פרטית. אף התקיים שיתוף קואופרטיבי בין היחידות המשקיות בכל הקשור למכירת התוצרת ואספקת חומרי הגלם.


במוזיאון ל'יהדות דוברת גרמנית, מרכז מורשת הייקים' מוצגת תערוכת קבע בנושא תרומתם של הייקים להתיישבות ולחקלאות בארץ ישראל.


צפו במידע על אור יקרות לציון 75 שנים להתיישבות עולי מרכז אירופה


הינכם מוזמנים לשלוח אלינו הצעות לפרסום באתר של רעיונות, חומר כתוב ותמונות  info@irgun-jeckes.org

רוחם של המייסדים עדיין שורה/מאת עופר קרן

ערב הפסח וההקבלה ליציאה מעבדות לחרות מלווה את שבי-ציון מרגע הופעת הניצוץ הראשון, שנים לפני […]

קרא עוד

שריטה בהיסטוריה/ מאת עדין קוה

חלפו חמישים שנה מאז השתקעתי בנגב. הגעתי לקיבוץ רביבים במסגרת גרעין של הנח"ל. רובנו בוגרי […]

קרא עוד

"תולדות ההתיישבות 'הייקית' בכפר שמריהו"- מוזיאון בית ראשונים/אביבה כהן

בשנת 1937 עלו על הקרקע, במסגרת מיזם של חברת "רסקו" 53 המשפחות הראשונות של עולים […]

קרא עוד

רביבים נוסדה ע"י ייקים/ מאת עדין קוה

לגמרי במקרה קיבלתי רשימה של חברי רביבים בשנת 1940. בחינה מעמיקה של הרשימה העלתה בפני גילוי: […]

קרא עוד

סיפורי התיישבות – בית יצחק

ימים ראשונים – ארבעה ישובים נכתב ע"י איתן  זיימן ורעייתו ורדית בני בית יצחק, דור […]

קרא עוד

צאצאי הייקים של פרדס-חנה התעוררו / מאת חיים פלטנר

הד"ר אריאל הירשפלד, סופר וחוקר נודע בתחום הספרות, מספר בדיחה מהחיים: דודו אוסקר שבא לביקור […]

קרא עוד

זיכרונות מקרית ביאליק/מאת אלה שטרן לבית הלפרין

בתחילת אפריל 1936 עלינו ארצה-אמא, ואנחנו הילדים -אלה, מרדכי וחנה. אבא עלה חצי שנה לפנינו, […]

קרא עוד

שבעים וחמש שנים לשדה ורבורג

המושב הוקם בשנת 1938 על ידי עולים מגרמניה. לרגל חגיגות שבעים-וחמש פורסם גיליון מיוחד של […]

קרא עוד

להפוך לזן חדש/ מאת דן בר-און

על דרכם של "ילדים טובים וינה", חניכי עליית-הנוער, שנחלצו מאוסטריה לאחר ה"אנשלוס" והיו לחלוצים שהקימו […]

קרא עוד

תולדות הישוב שבי ציון

רדיפות יהודי גרמניה בשנות ה-30 הביאו משפחות מרקסינגן לעלות לארץ ולהתיישב ליד נהריה, בקרקע שקיבלו […]

קרא עוד