קהילת הייקים

ציפורה אבני

מאת: יהודית זוסמן

נולדתי ברומניה בשנת 1927. גדלתי  בעיר יאשיי והיינו שלושה ילדים ,אני הקטנה.

למדתי בבית ספר יסודי ולאחר מכן בתיכון "אורט "ברומניה כמובן. כיוון שרציתי לרכוש מקצוע לחיים בקשתי מאימא שלי לרשום אותי לבית ספר לטכנאות שיניים. בית ספר זה היה מאוד יוקרתי ובהתאם היה גובה שכר הלימוד.

אימא שלי התנגדה ,לא היה לנו כסף ואני עניתי לה שאנסה להתקבל בחינם.

הלכתי לדבר עם המנהל והסברתי לו כמה אני משתוקקת להיות טכנאית שיניים .הוא הסתכל עלי ושאל …אם אני מוכנה להתאמץ ?אם אני בטוחה שטכנאות דנטלית  תהייה הדרך שלי ? 

אחר כך אמר  בפסקנות "אקבל אותך אם תבטיחי שתהייה תלמידה מצטיינת."

כך היה  למדתי וגם עבדתי בטכנאות שיניים .

לאחר שנתיים החבר שלי הודיע לי שאנחנו מוכרחים לנסוע  לפלשתינה !

לצערי עזבתי את בית הספר לטכנאות  ועלינו על אונית המעפילים "פָּאן יוֹרק" ב1949. 

הגענו לחופי הארץ  אלפי מעפילים באוניה  ונשלחנו לקפריסין. שהינו שם שנה וחצי ובקפריסין  התחתנתי עם החבר שלי. לאחר שנה וחצי במעצר בקפריסין הגענו לארץ ונשלחנו לנס ציונה.

שם גם נולד בני הבכור.

בנס ציונה עבדתי בתחנת ניסיונות  וכעבור 10 שנים עברנו לנהריה שם נולדה ביתי.

לאחר מכן עברנו לחיפה ולבסוף לקריית מוצקין. עבדתי כמנהלת משתלה. בעלי עבד בבניין.

בעלי נפטר ב-1988, בן 66 היה.

אני עברתי ב-2007  למעון רעות. 

אני גרה בדיור מוגן 12 שנה. יש לי 6 נכדים ו-10 נינים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן