תשרי תשפ"ה
אפשר גם אחרת בראש השנה
בבוקרו של היום הראשון של ראש השנה עם כניסתה של השנה החדשה, בשעות הבוקר, ביתי הסיעה אותי לבית הכנסת הנמצא בשכונת רחביה עקב שבר ברגלי ובהיותי מתנייד בכסא גלגלים.
מכאן נסעה חזרה לביתה ולאחר כ- 200 מטרים היא עצרה ברמזור אדום והמתינה. לפתע דפק בחלונה יהודי חרדי עטור זקן עבות עם קיטל לבן ושקית בידו, שאל את ביתי "האם שמעת תקיעת שופר היום?" ביתי ענתה בשלילה, "האם תרצי לשמוע?" ענתה בחיוב והאיש שאל "מה את מאחלת לשנה החדשה?" וביתי השיבה שהיא מאחלת לחזרת החטופות וחטופים, החלמה לכל הפצועים, איחלה ברכה מיוחדת לחיילי צה"ל וכוחות הבטחון ובריאות למשפחה.
האיש הוציא שופר ותקע סדרת תקיעות, הוא שב וחזר על התקיעות באמצע הרחוב, סמוך לרמזור שהרכב מונע. ואז שאל האיש "האם קידשת היום?" ביתי השיבה בשלילה, האיש הוציא כוסית יין קטנה, מזג אליה יין ובירך ברכת בורא פרי הגפן וביקש מביתי לחזור על הברכה ולשתות. לאחר מכן הוציא ביסקוויט פתי בר ובירך ברכת בורא מיני מזונות וביקש שתחזור על הברכה. האיש שאל לשמה ולשם אימה, חזר על השמות בקול ובירך אותה שיתמלאו ברכותייך השנה ואיחל לה שנה טובה ותלכי ותכנסי לחיים טובים והלך.
ביתי נדהמה, המשיכה בנסיעה הביתה שהמחשבה על האירוע לא נותנת לה מנוח. כאשר הגיעה הביתה, היא לקחה איתה את כוס היין והביסקוויט ונתנה לבני ביתה טעימה קלה מהיין והביסקוויט.
אפשר גם אחרת, ראש השנה בירושלים עטוף באהבה, באמונה עמוקה, בלקבל איש את רעהו בלי מחיצות, בלי כפייה, מחווה של רצון טוב, מזכיר את ירושלים של פעם!
האם זאת המציאות או ניצוץ לחיים אפשריים בה כל מגזר מכיר ברעהו, אולי עוד לא אבדה תקוותינו!
כתיבה וחתימה טובה
גדעון ממרוט, יו"ר סניף ירושלים ומ"מ יו"ר נשיאות הארגון
