הילדה מן המרתף / טנה שטרן

ישנם הרבה סיפורים מופלאים, מרגשים, מצמררים ומעוררי השתאות מתקופת מלחמת העולם השניה. כמעט בלתי נתפסים על ניסים שקרו למעט מדי יהודים. גם הגדולים שבספקנים לא יוכלו שלא לתהות לגבי עקרונותיהם לאחר שישמעו את הסיפור הזה.

זהו סיפורה של תינוקת שנולדה בעיצומה של המלחמה בלב ליבה של גרמניה, בעיר קלן, בבית סוהר בו נכלאה אמה, שעזבה את מקום מחבואה במרתף של משפחה גרמנית עקב צירי הלידה שפקדוה. כיון שזו לה הלידה הרביעית כמעט והתינוקת נפלטה לשירותים. פה נכנסת המלאכית השומרת הראשונה של התינוקת, מנהלת בית הסוהר באגף הנשים.

היא שומרת על האם ובתה ככל יכולתה כדי שלא ישלחו למזרח אירופה. במלאת לתינוקת ארבעה חודשים לא היתה ברירה והיא הופרדה מאמה לטרנספורט למזרח. האם חיברה פתק לבגדי ילדתה ובו רשומים פרטיה ופרטי האם. התינוקת היתה מיועדת להשלח לאושויץ ופה נכנסה לחייה המלאכית השניה. אשה שכנראה היתה אחות במקצועה שנשלחה גם היא בטרנספורט הנ"ל. שתיהן הגיעו לברלין לבית החולים היהודי שם שהוסב למחנה מעבר.

לאחר ארבעה חודשים שתיהן נשלחו לגטו טרזיננשטט שבצ'כיה כאשר היה ברור לכל שהאחות היא אמא של התינוקת. בטרזיננטט התינוקת הובאה לבית התינוקות במקום והמלאכית טיפלה בה עד שהיא עצמה נשלחה לאושויץ.

מאז הפעוטה היתה ללא הורה בבית התינוקות כאשר השאר היו נלקחים אחה"צ ע"י הוריהם. חודשים מספר לאחר מכן הגיעה אשה צעירה שקודם לכן הרתה לבעלה בגיטו ועברה הפלה מלאכותית טראומטית ללא הרדמה, היא ביקשה לאמץ פעוט או פעוטה ללא הורים והצביעו לה עלי. זו היתה המלאכית השלישית שמאז טיפלה בפעוטה כאילו היתה ביתה. לימדה אותה היגיינה אישית כדי להשמר מהמחלות הרבות שפרצו בגיטו.וכשחלתה הפעוטה במחלת חום קשה הרופא המטפל הזריק דם של ה"אם" לילדה. וראה זה פלא היא הבריאה. (שנים רבות לאחר מכן התברר ששתיהן בעלות אותו סוג דם).

האם המאמצת עבדה ברפת והיתה מחביאה תחת שמלתה בקבוק חלב מידי יום כדי לתיתו לילדה. לציין האם המאמצת היתה חצי יהודיה רק מצד אביה.

האם הביולוגית הגיעה באוקטובר 1944 למבצר הקטן (שהיה בית סוהר לאסירים פוליטיים לא יהודיים) הקרוב לטרזיננטט וזאת עקב טעות של נהג הקטר שחשב שהגיע לגטו והוריד את 80 האסירות שהיו ברכבת שם. מתברר שהאם הביולוגית ידעה שילדתה נמצאת בגיטו והיתה בקשר מכתבים עם האם המאמצת.

בסיום המלחמה לא היה ברור אם האם הביולוגית שרדה את המקום האיום בו שהתה וכשהגיעו הניצולים מהמבצר הקטן עמדה האם המאמצת עם הילדה בת השנתיים בזרועותיה וקראה את שמה בקול עד שהאם הבילוגית שמעה וניגשה אליהן. הילדה לא הסכימה לעזוב את זרועותיה של האם המאמצת וצרחה בקולי קולות כשאמה רצתה לקחתה…