חדשות הארגון

המורשת הייקית שלי – פרוייקט קהילתי רב דורי

מערכת חדשות ארגון יוצאי מרכז אירופה

המורשת הייקית שלי – פרוייקט קהילתי רב דורי

קול קורא לחומרי תיעוד מצולמים: סרטים וסרטונים, תמונות, מכתבים וחפצים המספרים את מורשת הקהילה הייקית בישראל

לרגל שנת ה-90 ליסודו, ארגון יוצאי מרכז אירופה מבקש לספר את סיפור הקהילה הייקית בישראל באמצעות סרטים וסרטונים, צילומים, מכתבים ותיעוד של חפצים, שיבטאו את עשייתה ותרומתה של הקהילה לחברה, למשק ולמדינה בתחומי: מדע, כלכלה, רפואה, משפט, מוסיקה, אמנות, תעשייה, חקלאות, סגנון חיים, מסחר זעיר, עיצוב, אופנה וטיפוח, תרבות הפנאי או כל תחום חיים אחר ויבטאו ככל האפשר את המורשת הייקית לעתיד לבוא.

ארגון יוצאי מרכז אירופה מזמין את חברי/ות הארגון והקהילה הייקית בני/ות כל הדורות לשלוח חומרים הכוללים:

  • סרטים
  • סרטונים
  • תמונות וצילומים
  • מכתבים סרוקים
  • צילומי חפצים יחודיים

על החומרים המוצעים להיות חלק מסיפורכם/ן האישי, המשפחתי או הקרוב אליכם בדרך אחרת – הקשורים להווי הקהילה הייקית בארץ ולעשייתה במגוון התחומים שהוזכרו לעיל.

מערכת הפרוייקט תבחר מתוך החומרים שיישלחו מגוון שישקף ככל האפשר את תרומתה המגוונת של הקהילה ותציגם לציבור באתר הארגון.

הפרוייקט יושק במשדר חגיגי של תכנית הפייסבוק לייב יקה TV ובערוצי תקשורת אחרים.

את החומרים יש לשלוח תחת הכותרת "המורשת הייקית שלי" עד לתאריך 10 במאי 2021.

אם ברצונכם להשתתף בפרויקט והחומרים שבידכם אינם מגובשים ניתן להתייעץ איתנו ולקבל הכוונה בנושא.

הגשת החומרים מהווה אישור לפרסמם באתר ובדפי הפייסבוק של ארגון יוצאי מרכז אירופה ובאמצעי התקשורת השונים (עיתונות, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט) בהינתן קרדיט לסיפור המשפחתי ולמגישי החומרים.

אין הארגון מתחייב לבחור ו/או לעשות שימוש בחומרים כולם.

למשלוח החומרים ולשאלות: ariella@irgun-jeckes.org 03-5164461 שלוחה 2005

 

4 תגובות

  1. שמי אילנה כרמל
    הורי ז"ל היו ממוצא ייקה. עקב הולדתם בוינה הורי אמי נולדו בפולין ולאחר סיפוח פולין הועברו לגור בוינה. באלזה שטראססה.
    סבי היה עורך דין ופובליציסט וכתב רבות בעיתונות של וינה.
    עם שינויי המשטר והחוקים בוינה נאלצו הם לברוח לארץ ישראל. בזכות סרטיפיקטים שסבי קיבל. אמי אניטה ריווין ז"ל נשלחה לאנגליה באותו זמן עם היוגנט טרנספורטר. בגיל 13 ונשארה שם עד העברתה לירושלים. לאחר סיבלה הרב בתנאי הפנימיה באנגליה בודדה ואבודה.
    הורי דיברו גרמנית וגם סבא וסבתא שלי דיברו גם פולנית וגם גרמנית. אני למדתי את הא ב הלועזי לפני הא ב העברי.
    כדי להתפרנס בכבוד סבא וסבתא שלי פתחו חנות לצמר ברחוב הסולל במרכז ירושלים ובאותה חנות קטנה נוספו ביחד גם כובענית וגם תופרת חזיות. סבתי נתנה הוראות סריגה בצמר וגם מכרה צמר.
    חיים שונים בתכלית לעומת החיים בוינה. בה היו להם חיי מותרות שכללו : מטפלת לילדים עוזרת לנקיון הדירה ומבשלת .
    למותר לציין שהמשבר היה כבד מנשוא ובלית ברירה נמצא פתרון שהתאים למציאות שהיתה סמוך להקמת המדינה.
    אמי כתבה ספר בשם "שעה לחצות" הספר נכתב רק בגרמנית ויצא לאור בגרמניה. אני לאחר מות אמי נקטתי ביוזמה והבאתי אותו לתרגום על ידי יצחק ברזם ז"ל שאף הוא היה ייקה במקורו.
    אני מאוד אוהבת את המסורת הייקית מדברת את השפה אך מתקשה בקריאתה.
    מה שאני מבקשת להוסיף לפרויקט זה ספרה של אמי ששם מסופר על החיים בוינה. כמו כן אני מכירה שירים בגרמנית ששרו לי בילדותי.
    ואנסה להוסיף את הנ"ל לפרויקט המתוכנן.
    אשמח אם תפנו אלי בהמשך
    תודה מראש
    אילנה כרמל
    0528984589

  2. בביתו של אבי נשתמרו כרכים של כתב עת שבועי לילדים בשפה הגרמנית בשנים 1903-1904.
    בילדותי קיבלתי את "הארץ שלנו" שקצת דומה לו, אבל כתב העת המדובר הוא כאמור מתחילת המאה!!!
    אני יכולה לשלוח צילומים של שער הכרך, שער של חוברת ועמודים בודדים לדוגמה, ולכתוב קטע שמספר על כתב העת הזה והתפיסה שהוא מייצג.

  3. בתור "מ ישלינג" בין משפחה גרמנית ובין משפחה וינאית עתיקה –
    שמחה מאוד לקרא חומר על יהדות וינה : מורשת שהיא "ווראכטט " משהו ביחס לאחותה רבת הכח הגרמנית.
    עד כדי אמירה ש " עשינו לכם טובה שבכלל כבשנו אתכם" בתגובה לנסיון של אוסטרים להיעזר בפיצויים שהגיעו מגרמניה
    והם בשלבים המוקדמים – התעלמו מהם.

  4. לאחרונה כתבתי את סיפור חייהם של אבי ואמי אברהם ורות אשר לבית דה בר. אברהם (ארנולד) היה סטודנט למשפטים בשנתו השלישית באוניברסיטת ברלין כשהבין שהנאצים עולים לשלטון. הוא פרש ב-1933 יצא להכשרה בלטביה ועלה לארץ כפועל חקלאי לקבוצת גבע ואחר כך לבאר טוביה. אמי שהייתה בת למשפחה בת שישה ילדים באמדן עלתה כחלוצה בדרך הים בתחילת 1934 למשק הפועלות בשכונת בורוכוב. הם הכירו במרפאת פרונקלוזס ונישאו בתחילת 1935 ויחד הקימו את צריפם בחוות תותים שבנו בכפר סבא. לכאן הצליחו להביא את הוריהם ואת אחיהם הקטנים. בכפר סבא בנו קן משפחתי של ארבעה ילדים, סבים וסבתות דודים ובני דודים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Search
Generic filters
דילוג לתוכן