יעקב ג'ורג' ברנשטיין ז"ל

מאת: יעל פרידמן לבית ברנשטיין, נכדתו השניה מבין שלוש, של יעקב ג'ורג' ברנשטיין ז"ל שנפל במלחמת השחרור.

יעקב ג'ורג' ברנשטיין 1897-1948

בכל שנה כשמתקרב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, אני נזכרת בסיפורי אבי נתן ברנשטיין ז"ל על האבא הנפלא שהיה לו, ואותו איבד בהיותו עלם בן 20.

יעקב-ג'ורג' ברנשטיין נולד ב 19.2.1897 בעיר ברסלוי, גרמניה, בנם בכורם של פרנצ'יסקה וברוך.

יעקב היה ציוני מילדותו וחבר באגודת "בר-כוכבא".

בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני כנהג אמבולנס של "הצלב האדום".

בשנת 1934 עלה לארץ עם אשתו בטי ובנו נתן, התיישב בירושלים, ועסק בעבודות פרסום וציור שלטים כגרפיקאי וכאדריכל, בהם שלטי הרחובות המרכזיים בירושלים.

יעקב היה חובב מוסיקה ואת זמנו הפנוי בילה בשמיעת קונצרטים וביקור בקולנוע בסרטים מוסיקליים, תחביב שהוריש לבנו אשר בתורו העביר באהבה לבנותיו – דבורה, תמי ואנוכי.

בשנת 1938 הצטרף ל"הגנה" התאמן בנווה יעקב, עטרות וקריית ענבים.

בשנת 1943 בתחרות צלפים השיג 97 נקודות מתוך 100 ונבחר כצלף הטוב ביותר במחוז ירושלים.

בתקופה זו, למרות גילו המבוגר, היה יוצא לשמירה לעיתים קרובות; ועם פרוץ מלחמת העצמאות שירת בתפקיד כמעט מלא כמומחה בצליפה.

תעודת סמל ההגנה יעקב ברנשטיין

בשבת ט' בניסן תש"ח, 17.4.1948, נפל במערכה על קטמון כשעמד מול התקפה עזה על השכונה.

עשרות מאנשי האויב נהרגו מכדוריו, עד שנפל עם הרובה ביד, כשאצבעו על ההדק, והוא בן 51.

יעקב נקבר בבית הקברות בסנהדריה, וביום י"ט באלול תשי"א, 20.9.1951, הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

יעקב השאיר אחריו אשה – בטי, ובן – נתן, שלחם אף הוא במלחמת העצמאות.

אני, יעל, נולדתי ב-17.4.1961 ונקראת על שמו ולזכרו.

לסיום, אשתף באחד המשפטים המשמעותיים ביותר שאני זוכרת מאבי: "עצוב לי שיונה אשתי וילדי לא זכו להכיר את אבא – אדם נפלא, נפש רגישה ובעל יכולת מרובות".

בבית אימי בירושלים ממוסגר ותלוי דגל ישראל שיעקב צייר על בד, בדומה לדגל הדיו הידוע, לפני קום המדינה וגם כיום, שנים אחרי לכתו, אנו נזכרות לא פעם בעבודתיו ובכישוריו הרבים.

יהי זכרו ברוך.