המידע אודות יצחק תיאודור ריש, אשר במשפחתו ובקרב ידידיו היה ידוע לכולם כ'תיאו', נאסף ע"י ילדיה של אחותו (הני אולמן), ומסתמך על מידע שהועבר מפה לאוזן בחוג המשפחה, ובסביבת המכרים הקרובה. יחד עם זאת, נעשתה פניה לגופים מוסדיים כדי ללקט מידע.
יצחק תיאודור ריש נולד ביום 10.9.1909, להרמן ריש (רופא שיניים) ולפאולה לבית רוטשטיין, בפוזן שבפרוסיה. בהיותו בן 9, עם מעבר העיר לפולין העצמאית, עקרה משפחת ריש עם רבים מיהודי פוזן לברלין. בבית הוריו קיבל יצחק חינוך יהודי אורתודוכסי בדרך של תנועת "המזרחי", אך בבגרותו התרחק מהמסורת.
יצחק למד בברלין בגמנסיה, והצטיין בלימודיו. הוא למד שם לטינית, ושלט בגרמנית, אנגלית ועברית על בוריין. כמו-כן, למד בכוחות עצמו לדבר אידיש בצורה שוטפת (למרות שהשפה לא דוברה בבית, ולא נלמדה בביה"ס). זהו המקום לציין, כי היה ליצחק ידע כללי נרחב בנושאים רבים, דבר שסייע לו להיות איש שיחה מרתק ומלבב. כמו-כן, לצד עיסוקיו, היה יצחק חובב מוסיקה קלאסית.
טרם עלייתו לארץ ישראל עבד יצחק כפקיד בנק בגרמניה, והיה חובב ספורט.
על-פי תעודת נישואין [2] יצחק התחתן, ביום 30.5.1933, עם פאולינה נוימן, בחיפה, והתגוררו בעיר [ברח' יוסף 10, ולאחר מכן ברח' נורדאו 8 (אצל קופת העולה)].
כפועל יוצא מכך, מתבטל המידע שהיה ידוע במשפחה, לפיו הגיע יצחק לישראל בשנת 1936, עם אשרה, במסגרת משחקי הספורט של המכביה, ולא שב עם סיומם לגרמניה.
בהמשך דרכו בישראל התגורר ברח' לנדאור ג'ורג' 30 בסביניה (קרית ביאליק), והיה חבר בועד הישובי. במסגרת זאת דחף לאיחוד בין סביניה לקרית ביאליק. שם גם הקים קבוצת כדור הוקי.
עם נישואיו השניים, בראשית שנות ה-50, חזר להתגורר בחיפה (כרמל). תחילה גר בשכירות ברח' רחל, לאחר מכן רכש דירה ברח' כבירים, ולבסוף ברח' חורב. גם כאן המשיך להיות פעיל במסגרת 'מכבי', אך הפעם לא כשחקן, אלא כאיש ציבור.
בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, התנדב יצחק לשרת ברג'ימנט האנגלי בָּאפְס, buffs, חטיבה בריטית לוחמת ותיקה של חיל הרגלים הסדיר בצבא הבריטי, אשר אליה הצטרפו מתנדבי ארץ ישראל, והן הועסקו בעיקר באבטחה, שמירה וליווי שיירות. עם הקמת הבריגדה היהודית, בשנת 1944, הצטרף אליה יצחק ריש, ודרגתו סרג'נט (סמל). הוא שירת בפלשתינה, מצרים, איטליה והולנד. מתקופת שהותו בהולנד, בידי המשפחה תמונה שצילם יצחק ריש, ובה נראה מלך אנגליה בעת ביקורו אצל הכוחות הבריטים, מיד לאחר שחרורה של הולנד מידי הנאצים. יצויין, כי יצחק הקפיד להשתתף בטקסים ובכנסים של הבריגדה היהודית.
בבריגדה צבר יצחק ניסיון צבאי רב, אשר סייע לו להתגייס לתפקיד פיקודי בצה"ל.
במלחמת העצמאות שירת יצחק ריש בחי"ם (חיל משמר), יחידה שהורכבה מתושבי הקריות, גילאי 40 ומעלה, ויתכן שאף פיקד עליה. במסגרתה סופח למפקד חי"ם, דב זלשינסקי, ונטל חלק בקרבות של חטיבת כרמלי לכיבוש עכו, במאי 1948. מספרים, כי בפרק זמן מסויים היה המושל הצבאי של עכו. את שירותו הצבאי סיים בדרגת רב-סרן (ואולי סא"ל).
בעקבות פניה (מס' 17676), לקבלת מידע מארכיון צה"ל ומערכת הבטחון[3], נתקבלו 3 תשובות: *מארכיון צה"ל נתקבל תיעוד נרחב על פעילות חטיבת כרמלי בגליל המערבי במלחמת העצמאות, אך לא מידע אישי אודות תפקידיו של יצחק ריש בצבא, דרגתו, והיותו מושל עכו.
*בארכיון לתולדות ההגנה, איחזור שמו במחשב (בעברית ובלועזית), לא הניב כל תוצאה.
*מאוסף הלוחם היהודי ואוסף לח"י נאמר, כי נמצא איזכור ברשימה של ההסתדרות על חיילים ארצישראלים ששוחררו מהצבא הבריטי, ולפיו יצחק ריש התגייס ביום 6.7.1942, ומספרו הצבאי 17404. מספר זה שונה מהמספר האישי 39439, שנתקבל מארכיון המדינה[4].
נעשתה פניה גם למספר מוזיאונים, לביח"ר לצבע 'טמבור', ולדוברות עירית עכו[5], אך לא הושג מכל אלה תיעוד נוסף.
בגמר חיפושי המידע בישראל, נעשתה פניה גם לארכיון משרד הבטחון הבריטי בלונדון, ובאדיבותם נתקבלו 17 עמודי מידע אודות יצחק תיאודור ריש, ולהלן עיקרי הדברים.
תאריך גיוס: 7.7.1942
מקום הגיוס: מחנה צריפין, פלשתינה
מספר אישי: 17404
חַיִל: BUFFS, Palestine Regiment
תאריך שחרור: 29.7.1946
דרגה: (corporal) סמל
תקופת שירות: 4 שנים + 21 ימים
מקומות השירות:
פלשתינה – 17 חודשים
מצרים – 12 ח' (1943-44)
ב – C.M.F
8 ח', כנראה Central Mediterranean Forces לרישומים יומיים של יומני מלחמה.
וגם ב- R.O.A.B
8 ח', כנראה לאיתור מידע על הבריטים אשר היה מצויי בידי גורמים זרים.
מקום לידה: בפוזנן שבפולין
שאר בשר קרוב: אשה (ראשונה), פאולינה ריש (ניומן)
תאריך חתונה: 30.5.1933, חיפה
כתובות מגורים:
רח' יוסף 10, חיפה
רח' נורדאו 8, חיפה, אצל קופת העולה
רח' לנדאור ג'ורג' 30, סביניה, קרית ביאליק
משלח יד: מנהל בית קפה (חיפה)
התנהגות צבאית: טובה מאד, וגם טוב מאד כפקיד וכמנהלן. יתכן שמסיבה זאת הוצב בתפקידים של איסוף מידע ורישום יומני מלחמה.
עיטורים: בשנת 1946 זכה בעיטור כוכבי איטליה ( Italy stars )
ובעיטור מלחמת העולם השניה 1939-45.
בתום שירותו הצבאי עבד בחנות – J.D Mirovsky – י.ד. מירובסקי, בהדר הכרמל שבחיפה, בית מסחר לחומרי בנין וצבעים (ראה תמונה בהמשך). לאחר מכן עבד בבית-החרושת 'צבע' בכפר אתא[6], בתפקיד של סוכן מכירות, ששיווק את סחורתו ללקוחותיו באמצעות רכב.
בהמשך דרכו המקצועית הקים יצחק בית מסחר לשרשראות מפלדה, ברחוב הנמל, בחיפה. הוא היה הספק הבלעדי של שרשראות תעשיתיות תוצרת Reynolds מאנגליה. בין לקוחותיו הרבים נמנו קיבוצים, שהיו זקוקים לחלפים עבור טרקטורים, קומביינינגים ומיכשור חקלאי אחר, וגם רפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה).
יצחק ריש נפטר ביום 13.6.1984 (י"ב סיון תשמ"ד), והובא לקבורה בבית הקברות שדה יהושוע (כפר סמיר – חיפה). גוש ללא חלקה, חלקה ע2, שורה 14, מקום 39. להלן כיתוב ותצלום של הקבר.
אשתו (השניה), מריאנה ריש לבית איזק, עבדה כרוקחת בבית מרקחת שבבעלותה, ברח' הרצל בחיפה. היא הייתה ספורטאית במועדון הטניס כרמל חיפה, ובני זוגה למשחק היו מהנדסים בכירים בחברת החשמל.
הזוג אהב לטייל במכוניתם הפרטית ברחבי ישראל, יחד עם חברים. בשנת 1983 יצאו לטיול לארה"ב.
לבני הזוג לא היו ילדים, ושאירי הבשר הקרובים אליהם היו ילדיה של אחותו, הני אולמן – דן אולמן, רעיה אגם, ויונתן אולמן.
ביקור מלך אנגליה, ג'ורג' השישי, ואשתו, המלכה אליזבת (אמה של אליזבט השניה), אצל חיילי חי"ל (חטיבה יהודית לוחמת) בבריגדה היהודית, בהולנד, לאחר שחרורה.
ניתן לראות גם את מפקד הבריגדה, הבריגדיר לוי (ארנסט פרנק) בנג'מין,
וכן נשים הולנדיות עם כיסוי ראש מסורתי.
____
הערות והתייחסויות:
1. בשנות ה-30 של המאה ועשרים התגוררו בקרית ביאליק שני בני דודים, הנושאים את אותו שם – ריש יצחק. הכתבה היא על זה שלא היו לו ילדים.
2. על-פי תעודת נישואין מס' 5635, שהוצאה ע"י הרבנות בחיפה, התחתן יצחק ביום 30.5.1933, עם נוימן פאולינה, והם נפרדו אחרי תקופה קצרה (יצויין, כי התעודה אותרה באקראי רק בחודש ינואר 2025, ע"י אחייניתו, רעיה אגם).
3. בעקבות פניה (מס' 17676), לקבלת מידע מארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, נתקבלו 3 תשובות:
* מארכיון צה"ל (עומרי מורדוך) נתקבל תיעוד נרחב על פעילות חטיבת כרמלי בגליל המערבי במלחמת העצמאות. לבצע חיפוש בתוך הטקסטים שבארכיון. ctrl+F אולם לא ניתן (באמצעות הפונקציה) בנוסף, אין מידע אישי על אנשים או תפקידים שמילאו בעת שירותם הצבאי. ניתן לנסות לאתר מסמכים כאלה באמצעות קריאת התעודות שבארכיון.
** תשובת הארכיון לתולדות ההגנה (ד"ר שמרי סלומון): איחזור במחשב של השמות (בעברית ולועזית, כולל שיבושים אפשריים) – לא הניב כל תוצאה.
*** ותשובה מאוסף הלוחם היהודי ואוסף לח"י (ד"ר שרית שטרן): נמצא איזכור ברשימה של ההסתדרות על חיילים משוחררים מהצבא הבריטי, ולפיו יצחק ריש התגייס ביום 6.7.1942, ומספרו הצבאי 17404.
4. מארכיון המדינה נמסר מספר אישי 39439, ולאחר בירור נוסף הסתבר, כי אין זהו מספרו האישי של יצחק תיאודור ריש, אלא של חייל אחר ששירת בצבא הבריטי, יהודה ריש בן משה, יליד 1919, אשר גם הוא מופיע ברשימת ההסתדרות של החיילים ששוחררו מהצבא הבריטי במלחמת העולם השניה.
5. במוזיאון קרית ביאליק יש תיעוד על ריש יצחק ההוא (בן הדוד). לא נמצא חומר אודות ריש במוזיאונים הבאים: בית הגדודים במושב אביחיל, בית מורשת המשטרה בבית שמש, מוזיאון אוצרות החומה בעכו, מוזיאון פישר בקרית אתא, מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים, מוזיאון אסירי המחתרות בעכו, לא בביח"ר 'טמבור', וגם לא בדוברות עירית עכו, ובמחלקת כח האדם של העיר.
6. בית החרושת 'צבע' היה בבעלותם של הכימאי ד"ר מינק, ושותפו מר זלי. לדברי רוח'לה, שניהלה שנים רבות את מוזיאון פישר בקרית אתא, בית החרושת נקלע לקשיים כספיים עקב מעילה כספית, ולא כתוצאה מהשריפה הגדולה שאירעה בו.
