מאת: תמר דפני, מלגאית בארגון יוצאי מרכז אירופה
זו לא הפעם הראשונה שאני כותבת, גם לא לעיתון. הייתי עושה זאת פעם המון, בעיקר בתיכון ובחטיבת הביניים אבל כישרון, כמו רכיבה על אופניים, לא נמחק מהזיכרון. לפחות חשבתי שהדבר נכון, עד שניסיתי לכתוב ליקנתון. פתאום קרה דבר לא רגיל – לא ידעתי כיצד להתחיל!
אמי הציעה שאתחיל בלהציג את עצמי, טיפ הגיוני עבור כל יקה – שאיננו אני. אם הייתי פותחת את פתח הדבר בלומר שקוראים לי דפני, למרות ששמי בכלל תמר, זה לכל הפחות היה נשמע לכם מוזר. אולי המחשבה הראשונית הייתה שאני שקרנית, ערמומית או שמדובר בתרמית. אז, על אף שאין טיפה של שקר בדבר, את המשפט הזה לא תשמעו ואני אותו לא אומר. במקום, אני אכתוב, ככה עדיף – הכי טוב, ולמי שחושב שזה מידע מיותר, זו הייתה בדיחה שכנראה תבינו רק יותר מאוחר.
נמשיך מהאמצע, אני אזרחית שומרת חוק אבל עבורי סדר הוא רק המלצה, הפעם אין צורך לצחוק – זו דווקא לא הייתה הלצה. אני הבחורה הכי מבולגנת שלא יצא לכם לפגוש ואם לא היה לי צוואר הייתי מאבדת גם את הראש. לכן, על אף הצעתה של אמי שאעבוד מסודר, תאלצו לחכות לסוף כדי שתוכלו להבין אם אני דפני או שמא אני תמר.
לפי מילון אוקספורד למילה "יקה" שני פירושים, הראשון הוא 'יהודי יוצא גרמניה' אך הפירוש השני יותר מרשים. לפיו, מדובר ב'כינוי לאדם חרוץ, דיקן וקפדן', או, כל דבר שהוא לא אני, בנוסח מעודן.
מעולם לא הייתי חרוצה, גם כשהייתי מקבלת ציון נמוך הייתי מרוצה. שלא תבינו לא נכון, אמי מורה בתיכון ואני בעד ללמוד ובעד השכלה, פשוט משתדלת למצוא את הדרך הקלה להשלמת כל מטלה. יש שרואים זאת כעצלות, אך, בעיניי, זו בדיוק המהות, של למידה יעילה שיכולה להיות לא פחות ממעולה, פשוט לפעמים המסגרת מגבילה.
להגיד שאני דייקנית, זה, בלשון המעטה, לא מדויק. אני שוחה בעלטה, בניגוד ללוח הזמנים של אמי, בו כל אירוע ברור ומתוקתק. הערכת הזמנים שלי לוקה בחסר, מאחרת לכל פגישה בין אם קבעתי עם הבוס ובין אם חבר. אפילו בפורים בקריאת "המן" לא הייתי מרעישה בזמן עם הרעשן, אך בין 2 ל4 כשאמי הייתה ישנה, הייתי עושה רעש לכל השכונה. בקיצור, או באיחור, אני יותר מאחרת כרונית מאשר דייקנית וכדי להשלים את התדמית גם אינני קפדנית.
בחזרה לעניין הבלגן, שמאפיין אותי עוד מגיל הגן. עם כמה שבעיניי החדר שלי יפה, אם הוא היה קפה, הוא היה הפוך, כל הבגדים על הרצפה וגם בקיץ על המיטה יש פוך. ככה אפשר לא להחליף מצעים לעולם, עדיין לא מבינה איך לא עושים זאת כולם. היעדר הקפדנות לא נובע מחוסר ידע, אמי המסודרת מעירה לי דרך קבע. למשל, אני יודעת שבשעת הסעודה אין משיחין ושאת המזלג יש לערוך בצד שמאל ואת הסכין בצד ימין, אך כשבאים אורחים אפשר לזרוק את נימוסי השולחן שלי מהחלון, כי כשהם יאכלו צ'ולנט אני אוכל חמין, עם כפית, מול הטלוויזיה, על הספה בסלון. אם הווידוי האחרון לא שלח אתכם לאשפוז כנראה שלא השתכנעתם שאני לא קפדנית או שאיבדתם ריכוז, לכן את המשפט הנוכחי לא אסיים בחריזה.
אתם ודאי תוהים אם אני בכלל יקית אמיתית, אני לא חרוצה, לא דייקנית וגם הוכחתי שאינני קפדנית. לכן אזכיר שזו רק ההגדרה השנייה וכי יקה הוא כל יהודי יוצא גרמניה. מהבחינה הזאת, אני חצי יקית לפחות – הורי אמי, דוד ויהודית, עלו מגרמנייה בעלייה החמישית. בכל אליה יש קוץ, אמי ירשה את היקיות ואני את הפוץ. אמנם אני לא חרוצה, אך היצירתיות שלי על כך לרוב מפצה. על אף שאני עצמי לא מקפידה בזמנים, אבוי למי שיאחר לי ועל אחת כמה וכמה – למי שיקדים. ולגבי הקפדנות, יש דברים שאני מקפידה לא לקחת לגביהם אחריות כאילו שאם אני אתמיד אני מינימום אמות.
אמי יקית אך אבי צבר ישראלי, בן מושב עם דרך ארץ וחינוך רחוק מבורגני. אפשר לומר שקיבלתי את העממיות והיעדר תחושת הזמן מהצד של החתן ואת הסנטימנט לשפצל'ה וקושי לתמצת את העלילה מהצד של הכלה. כפי שהבטחתי התחלתי מהסוף, לכן סוף סוף אפשר לחזור להתחלה, אני מקווה שנהניתם מהנוף וכעת כשנגמרת המגילה, תגלו את שמי ותזכו בהקלה.
את שמי אתם יכולים לא לאהוב אבל זו לא הסיבה שבגינה התקשיתי בהתחלה לכתוב. שמי הוא תמר דפני, משפחתי קוראת לי בשמי תמר, ובשם משפחתי, דפני, קוראים לי כל השאר. אין דבר יותר ישראלי מלהיקרא בשם המשפחה, מספיק לשרת יום אחד בצבא כדי לקבל לכך הוכחה, אך האמת שדפני הוא אינו השם המקורי, אביו של אבי המציאו באופן אקראי. מצד שני, ישנו השם אליו הצד היקה מחובר, שמי האישי, הפרטי, הייחודי (אם אתעלם מכך שאחד השמות הכי נפוצים בארץ הוא "תמר"). תמר היה גם שמה של דודתה של אמי, לכן "תמר" מזוהה יותר עם הצד היקי ו"דפני" עם הישראלי.
בקיצור מה שאני באה לכתוב, או לומר, זה שאני לא בדיוק דפני ולא בדיוק תמר. תמר ישראלית עם הגיון יקי ודפני יקית עם ביצועים ישראליים, אני מעין פרדוקס שמותיר את כל הצדדים אומללים. אז, בין אם תקראו לי דפני או תמר זה לא משנה, אבל אם בחרתם ב"תמר" בבקשה אל תקראו לי בזמן השלאף-שטונדה.