קהילת הייקים

ליל הבדולח / ד"ר רפאלה סטנקביץ

ארגון יוצאי מרכז אירופה

פוגרומים בגרמניה ובאוסטריה

"ליל הבדולח" הוא השם שניתן לפוגרום האכזרי שנערך ביהודי גרמניה ואוסטריה בימים 10-9 בנובמבר 1938. פוגרום כונה בשם "ליל-הבדולח" (בגרמנית Kristallnacht), בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו כתוצאה מניפוץ שמשות בבתי הכנסת, בתי העסק והמגורים של היהודים. המונח, נטבע על ידי הנאצים במטרה הכפולה להמעיט בנזקי הפוגרום (זכוכיות מנופצות ותו לא) ולשוות לו גוון חיובי הנלווה לנצנוץ האור בשברי הזכוכית. חוקרים סבורים על כן כי המונח אינו ראוי ואכן, לפחות במקורות גרמניים רשמיים הוא מכונה כיום 'ליל הפוגרום' או 'פוגרום נובמבר'. הפוגרום תואר רשמית כהתפרצות ספונטאנית שבאה בתגובה על רציחתו של המזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפריס ארנסט פון ראט, בידי צעיר יהודי בן שבע- עשרה הרשל גרינשפן.

בתוך רצף האירועים והאסונות שפקדו את העם היהודי במשך שתיים עשרה שנות המשטר הנציונאל-סוציאליסטי בגרמניה, לאירועי "ליל הבדולח" מקום מיוחד בתודעה של יוצאי מרכז אירופה .

אירועי "ליל הבדולח" מהווים עליית מדרגה וציון דרך בפעילות האנטישמית של המדינה הנאצית. ממעשים בירוקראטיים של תחיקה מפלה וגזרות כלכליות לצורה של התפרצות המונית — "ספונטאנית", כביכול  של אלימות גלויה, שהופנתה ללא הבחנה כלפי הרכוש והנפש היהודיים. הפרעות היו שיא חדש של סדרת התקפות על היהודים בגרמניה ובאוסטריה,  שהחלו עם ה"אנשלוס" – סיפוח אוסטריה לגרמניה-  במרס 1938 . בארועים אלה נטלו חלק כמעט כל גורמי הממשל הנאצי. ל"ליל הבדולח" נודעת חשיבות מיוחדת בקורות הקהילות היהודיות במרכז אירופה, החורגת מעבר לאלימות הנרחבת הגלויה שהייתה בו. במהלך פוגרום זה נהרס המארג החברתי והאנושי שנבנה בין היהודים לגרמנים ולאוסטרים במשך שנים רבות. לא עוד יחסי קירבה, שכנות, ידידות או קשרי מסחר, לא עוד דיאלוג אינטלקטואלי ומדעי. האזרחים הגרמנים והאוסטרים מן השורה התנהגו ברובם כאילו המתחולל לנגד עיניהם אינו נוגע להם, הם התעלמו והחרישו ולא הפריעו לפורעים לפרוע. במתקפה מרוכזת של שנאה, הרס ורצח, אשר לובתה ותודרכה מלמעלה, הועלו באש או נחרבו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה ובאוסטריה.

תיאור ונסיבות

בקרב ההנהגה הנאצית הבכירה בתקופה שלפני ליל הבדולח שרר חוסר שביעות רצון מהקצב האיטי בו התנהלו ההגירה היהודית מגרמניה ודחיקת היהודים מהחיים הכלכליים. מכאן נבע הצורך בהסלמת המדיניות האנטי יהודית ברייך. הפוגרום ההמוני היה גם קשור לסדרה של פעולות להגליית יהודים מגרמניה שביצע המשטר הנאצי. ב-28 באוקטובר 1938 נלקחו למעצר למעלה מ-17,000 יהודים בעלי נתינות פולנית ברחבי הרייך והוסעו באישון לילה בקרונות מטען להובלת בהמות אל הגבול הפולני. לאחר שהפולנים שלמדו על המתרחש, נחפזו לסגור את מעברי הגבול בפני הנתינים הבלתי רצויים, נלכדו כחמשת אלפים בקרבת העיירה זבונשין. בין המגורשים נמנה גם אביו של הרשל גרינשפן בן ה-17, השוהה באותה עת בפריס. הצעיר היהודי הנסער, שלמד ממכתב על אשר אירע, החליט להתנקש בחייו של השגריר הגרמני, אך ירה בטעות ככל הנראה במזכיר השלישי בשגרירות ארנסט פון ראט. ניסיון ההתנקשות עורר זעם בחוגים נאציים, וסיפק עילה לגבלס ולמפלגה הנאצית לארגונן של פרעות המוניות ביהודי גרמניה שכמותן עוד לא נודעו מאז תקופת מסעי הצלב.

הנאצים הציגו את האירועים כהתפרצות ספונטאנית של ההמון בעקבות רצח הדיפלומט, אולם הפרעות תוכננו ואורגנו על ידי היידריך (ראש שירותי הביטחון הגרמנים) וגבלס (שר התעמולה) שבועות לפני הרצח. כיום מצויים מסמכים המוכיחים כי ההנהגה הגרמנית ביקשה  אמתלה לביצוע פרעות ביהודי גרמניה ומצאה שעת כושר בעקבות הרצח. באירועים השתתפו אנשי ס.ס ופעילים נאצים לצד אזרחים מן השורה שהצטרפו לפגיעה ביהודים. המשטרה ברחבי גרמניה הונחתה בעוד מועד שלא להפריע לאירועים ולאפשר לפורעים לפגוע ביהודים.

ההיסטוריונים חלוקים באשר לגורמי ההתפרצות.יש הטוענים שגבלס ניצל את ההזדמנות על-ידי אלתורים, ויש סבורים שההתקפה תוכננה מראש. אפשר שפעלו על-פי תכנון ואלתור כאחד. מכול מקום, אין ספק כי 'ליל הבדולח' היה נקודת מפנה, ארוע שהכשיר את הדרך לחיסולן הסופי של היהודים בגרמניה ובאוסטריה.

האירועים החלו במספר התארגנויות מקומיות שפרצו ב 8 בנובמבר 1938 בברלין עם היוודע דבר ההתנקשות  בפריז. באירועים אלה התאפיינו בפגיעה ביהודים, רכושם ושריפת מספר בתי כנסת. למחרת עם מותו של פון ראט מפצעיו ניתן האות לפוגרום.

ב-9 בנובמבר נקבצו בכל רחבי הרייך חברי המפלגה הנאצית כדי לציין את יום השנה הכפול לפוטש במרתף הבירה (1923) ומהפכת נובמבר (1918). לציון האירועים התכנסו במינכן ראשי המשטר הנאצי והיטלר. לאחר פגישתו של גבלס עם היטלר, החל גבלס לארגן את פעילי המפלגה והס. א. לערוך פוגרום יזום ומתואם היטב ביהודים, בכל רחבי הרייך. יחידות ס.ס. ו-ס.א. פשטו על מרכזים יהודיים בכל רחבי גרמניה ועודדו את ההמון , בהתאם להוראות ,לקחת חלק בפרעות. חלונות ראווה נופצו והחנויות הפרוצות נשדדו. מאות בתי כנסת הוצתו ונהרסו.  בתי היהודים הותקפו ויהודים רבים נפגעו. נעצרו כ-30,000 יהודים,רובם אמידים ובעלי השפעה, לעתים קרובות על פי רשימות מוכנות מראש. העצורים נשלחו למחנות הריכוז דכאו, בוכנוולדו וזקסהאוזן, שם התייחס אליהם הס.ס באכזריות רבה. ב-10 בנובמבר הסתיימה באופן רשמי ההתנפלות האלימה, ואולם במקומות רבים היא נמשכה עוד כמה ימים.

באוסטריה החל הפוגרום רק בבוקר יום 10 בנובמבר, אך היה חמור במיוחד, נערכו מעצרים רבים ו-4,600 יהודים מוינה היו בין הנשלחים לדכאו. המשטרה בהוראה מגבוה, נמנעה מלהפריע לפורעים או להחזיר את הסדר על כנו. השרפות המשתוללות כובו רק במקומות שבהם הייתה סכנת התפשטות לבתיהם ורכושם של לא יהודיים. ההרס, ההתעללות והרצח נמשכו כל הלילה באין מפריע ונפסקו בבוקר, גם כן בהוראה מפורשת מגבוה.

בשני ימי ההשתוללות ההמונית המאורגנת ומודרכת מלמעלה נהרסו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה ובאוסטריה, בתי קברות יהודיים רבים, בתי עסק יהודיים וחנויות נהרסו ונבזזו גם הם. מאות יהודים נרצחו או נפצעו קשה.

תוצאות והשלכות פוגרום "ליל הבדולח"

לפי דוחות רשמיים של הנאצים  נשרפו או נהרסו 815 חנויות , 29 בתי כלבו ו-171 בתים ודירות של יהודים . 267 בתי-כנסת הוצתו או נהרסו כליל, ו91 יהודים נהרגו, נוסף למאות היהודים שנספו במחנות הריכוז.

המספרים האמיתיים הם בוודאי גבוהים בהרבה; פרופ' מאיר שוורץ מעמותת "בית אשכנז", מונה 1,406 בתי כנסת שנשרפו או נהרסו כליל וכ- 1500 נספים באופן ישיר ועקיף בארועי ליל הבדולח. על פי חוקרי מוזיאון השואה בוושינגטון מספר הנספים מוערך בין 2000 ל 2500.  לפי ההיסטוריון איאן קרשו (איאן קרשו, היטלר,עם עובד, 2005) עמד מספר החנויות שנהרסו על 8,000.

על אף התגובות הנזעמות ברחבי העולם, והחלטתן של מספר מדינות לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם גרמניה, נוכחו הגרמנים כי תגובת העולם לרצח יהודים אינה נחושה ומשמעותית,  ופגיעה ביהודים לא תוביל לצעדים נחרצים מצד מדינות העולם בכך נסללה הדרך להשמדת יהודי אירופה. ליל הבדולח הווה נקודת מפנה בגישת הנאצים כלפי יהודי גרמניה: את החקיקה והתעמולה האנטישמית החליפה מדיניות של טרור ופגיעה פיסית ביהודים.

היעדים שעמדו לנגד עיני הנאצים הושגו במידה רבה: ההגירה היהודית מגרמניה בעקבות אירועי ליל הבדולח הואצה וכ-80,000 יהודים עזבו את שטח הרייך בתקופה שבין סוף 1938 לפריצת מלחמת העולם השנייה וניצלו מהשמדה בשואה. גם ה-'אריזציה' – סילוקם של היהודים מהכלכלה הגרמנית, התנהלה ביתר שאת לאחר ליל הבדולח, כענישה קולקטיבית על הנזק שגרמו היהודים כביכול.

פוגרום "ליל הבדולח" היה לא רק התפרצות אלימה של רגשות אנטישמיים אלא נקודת מפנה, שקבעה שיא חדש ביכולתו של המשטר הנאצי לגייס את החוקים, התקנות והמוסדות של המדינה הגרמנית לצרכיו האידיאולוגיים. עד "ליל הבדולח" אופיינו צעדיו של המשטר הנאצי במדיניות הדרגתית של "ניסוי וטעייה" תוך בדיקה מתמדת של התגובות הציבוריות. מדיניות זו התבססה על שלילת הזכויות האזרחיות במסגרת חוקתית, דוגמת "חוקי נירנברג" (ספטמבר 1935). ב"ליל הבדולח" הותר לראשונה הרסן ונעשה החיבור בין מערכת השלטון והחוק לבין אלימות פיזית. דפוס זה של אלימות ממוסדת ופומבית, הבאה כביכול מלמטה ומעוגנת במעטפת של שלטון חוק וסדר, עתיד להוות, מכאן ואילך, את לב לבה של המדיניות הנאצית כלפי היהודים, שביטויה הקיצוני ביותר היה הניסיון להשמדת יהדות אירופה כולה כשלוש שנים לאחר מכן.

בצייננו את "ליל הבדולח" בלוח השנה שלנו, אנו מבקשים לזכור וללמוד את הלקח הנורא העולה מאובדן האנושיות ומקהות החושים. תגובה זו אפשרה לשלטון הנאצי להמשיך בדרכו הרצחנית והשיטתית.

לקריאה משלימה על אירועי "ליל הבדולח" ראה :

פרידלנדר, שאול, גרמניה הנאצית והיהודים שנות הרדיפות 1939-1933, תל אביב תשנ"ז.בספרו, גרמניה הנאצית והיהודים, מקדיש שאול פרידלנדר פרק נרחב לאירועי "ליל הבדולח", תחת הכותרת: המתקפה (פרק 9, עמ' 305 ואילך).

גילברט, מרטין, כרוניקה של חורבן, תל-אביב 2007.
מרטין גילברט, ההיסטוריון והסופר היהודי רואה באירועי ליל הבדולח את נקודת האל חזור בדרך לשואה. בהתבסס על תיעוד יוצא דופן של עיתונאים, דיפלומטים ועדי ראייה הוא טווה את סיפור האימה וההרס על כל פרטיו. במבט רחב יותר הוא בוחן את התהליכים ההיסטוריים שהובילו לאותו לילה, שבו הותר דמם של יהודי אירופה ונסללה הדרך למלחמה הנוראה שבאה אחריו

פרנקל, דניאל, בין הלם לתגובה:  הציבור היהודי ומוסדותיו בעקבות פרעות נובמבר 1938, שביל הזיכרון, 30 (תשנט), עמ'22-27.

נשמית, שרה, ליל-הבדולח (Reichskristallnacht) מאבקו של הגטו, בית לוחמי הגיטאות  1972.

ליל הבדולח 9-10 בנובמבר 1938 : הרס אלף שנות תרבות יהודית בגרמניה, ירושלים: יד ושם1988.

קי, אפרים,  "ליל הבדולח" :   יחידת לימודים המוקדשת לנושא "ליל הבדולח" לציון 50 שנה לפרעות 10-9 בנובמבר 1938, ירושלים.

מקרות מקוונים בנושא ליל הבדולח אתר יד ושם

Diamond, Sander  A., The Kristallnacht and the reaction in America, New York,  1969

Rachlin, Susan, Kristallnacht 1938-: The November pogrom,   New York 1988

Graml, Hermann, Die Kristallnacht 1938 : historische Untersuchung eines Kriminlfalles, 1960

Kristallnacht 9-10 November: The Destruction of 1000 Years of Jewish Culture in Germany, Jerusalem : Yad Vashem   1988

Thalmann, Rita,    Die Kristallnacht, Frankfurt am Main 1987

Perotti, Berto,  Die Kristallnacht : ein Schauspiel in elf Bildern, Darmstadt 1961

Heusler, Andreas,  "Kristallnacht" : Gewalt gegen die Munchner Juden im November 1938,    Munchen 1998

Pätzold, Kurt ,  "Kristallnacht" : zum Pogrom 1938, Koeln 1988

Elkin, Celia    Kristallnacht : a tale of survival and rebirth, Philadelphia 2005

Read, Anthony,  Kristallnacht : the unleashing of the Holocaust , New York 1989

Kristallnacht: Dokumente von gestern zum Gedenken heute,   Stuttgart 1978
CONFERENCE ON JEWISH MATERIAL CLAIMS AGAINST GERMANY, Inc

תגובה אחת

  1. שלום רב,
    אבקש להביא לידיעתכם שמר צבי כהן, מכפר פינס, שנולד והתגורר במינץ עד 1939, פרסם קורותיו בליל הבדולח במאמר זה:
    "העשור האחרון בחיי הקהילה החרדית במגנצא, תרפ"ט-תרצ"ט (1939-1929)". אודה על הוספת הפרטים האלו לרשימה "קריאה משלימה על אירועי ליל הבדולח. תודה, תרצה הכטר.
    מראה מקום: ירושתנו, ספר שביעי תשנ"ד.
    קישור:
    http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WVL&SearchRequest=253&SearchSort=&UserAction=record,&jump=3

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Search
Generic filters
דילוג לתוכן