תערוכות

 
 

תערוכה קבועה

הרמן שטרוק – אמן ההדפס

ראשיתו של פרויקט הרמן שטרוק – הכולל תערוכה וספר המלווה אותה – בתערוכה צנועה במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית אשר במוזיאון הפתוח בגן התעשייה תפן (2005). במוזיאון הוקדש חדר לשטרוק, ובו נתלו תחריטים, ליתוגרפיות וציורי צבע של האמן מתוך עזבונו, והוצבו מעט הרהיטים שהיו בביתו ברחוב ארלוזורוב 23 בחיפה, שבו שחזר למעשה שטרוק את הסטודיו שלו בברלין.
עזבונו האישי של הרמן שטרוק, שהיה בבעלותו של מיקי ברנשטיין (תל אביב) ועבר למוזיאון ליהדות דוברת גרמנית, הוא המקור למרבית החומרים שנאצרו בתערוכה ונזכרו בספר. בעיזבון יוצא דופן זה, שנשמר בנאמנות על-ידי בעליו, אפשר למצוא, מלבד מכלול יצירתו הגרפית של הרמן שטרוק, גם ציורי שמן ואקוורלים, מכתבים אישיים ומכתבים שקיבל מאישי ציבור ומאנשי רוח חשובים בתקופתו, ספרייה מרשימה וכן סקיצות, פנקסי רישומים, יומני מסע ואלבומי תצלומים. כל הפריטים הגיעו מברלין לביתו של שטרוק בחיפה, ורובם נמצאים אצלנו במוזיאון.

רק לעיתים נדירות זוכים אוצרים לעבוד עם שפע כזה של פרטים המרוכזים יחדיו, ומאפשרים התבוננות מעמיקה וראשונית בעולמו המקצועי והאישי של האמן. יצירות האמנות של שטרוק לצד חפציו האישיים הם עדות חיה לעולמו הייחודי, ומעלים לדיון את השניוּת הגרמנית-ארץ-ישראלית המאפיינת את חייו ואת יצירתו.

תערוכה מוצגת

"עכשיו כבר מותר לספר"

התערוכה הרביעית המשותפת לארגון יוצאי מרכז אירופה, המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית מרכז מורשת היקים בתפן וקהילת בני הדור השני והשלישי של צאצאי היקים, עוסקת בנושא "הסוד". ההתחלה הייתה בפרסומו של "קול קורא", אל הקהילה בחיפוש אחר סיפורי עלייה, הגירה, בריחה, מעבר, החלפת זהויות ועוד, שנשמרו שנים רבות בסוד וכעת כבר ניתן לספרם.
התוצאה – תערוכה הנעה בין הקצוות. סיפורים המעלים חיוך רחב של צחוק, לבין אלו אשר גורמים לעיניים לנצנץ ולמתרגשים שבינינו אף לדמוע. עוצמות וניגודים הלקוחים מן החיים שלנו, מן המורשת היהודית, הציונית, האירופאית, הישראלית והיקית. תערוכה שהיא ביטוי לקשר הדוק בין מוזיאון לקהילה שמחייה אותו.
בתערוכה נבחרו אחד עשר סיפורים מתוך עשרות. סודות הקשורים במלחמה, בצבא, באהבות, ברומנטיקה, בהישרדות, בבריחה, ברצון להגיע אל החופש. סודות בתוך משפחות, סודות של אינטימיות,סודות המסתתרים בין השורות, המילים, הדימויים החזותיים והפלסטיים. תערוכה המביאה תיעוד היסטורי מרגש. מראה של תקופה.

 

תערוכות שננעלו

"ועכשיו לפרסומות!"

התערוכה "ועכשיו לפרסומות" מציגה את תרומתם של הייקים, אנשי העלייה החמישית, להתפתחות ענף הפרסום בארץ משנות השלושים ואילך. התערוכה מבטאת עבודה משותפת של פרסומאים ושל אמני הגרפיקה. הפרסומאים ניחנו בכישרון לתת ביטוי מילולי לרעיונות פרסומיים בראשית הדרך ושלטו בשלבים השונים של הבאה לדפוס. אמני הגרפיקה ידעו לתת לאותם רעיונות ביטוי חזותי גרפי. התערוכה פורשת את הצבעוניות והאור הארצישראלי יחד עם הקסם של ראשית העשייה הפרסומית בארץ, בשלבים הראשונים של פיתוח הארץ והתבססות הרגלי הצריכה של התושבים בה.
תחום הפרסום הלך והתמקצע בארץ בשנות השלושים. בשנים אלה הוקמו שלושה ארגונים מקצועיים: "האיגוד הארצישראלי לפרסום", "אגודת הציירים העבריים לגרפיקה שימושית בארץ ישראל" ו"הוועד לפרסום ארץ ישראל".

משרדי הפרסום שהוקמו העסיקו צוות עובדים מצומצם. הבעלים נטל על עצמו את תפקיד התקציבאי, הרעיונאי ואיש הכספים. הטקסטים אותם כתבו, שניתן למצוא בהם מעוף וחן, הביאו עמם תרבות אירופאית של צריכה. הייקים, אשר לא תמיד שלטו בשפה העברית, הקפידו על הגשת הטקסט לקהל בשפות שונות: גרמנית, אנגלית, עברית וערבית.

בתערוכה מוצגת עבודתם של כמה משרדי פרסום, אשר יצרו טקסטים נלווים לפרסום מוצרי הצריכה, כדוגמת "פרסום או.קיי.", "פרסום צימט", "פרסום רייצס", "פרסום יעקבסון", "הרמן יעקבי", "פרסום מלניק", "פרסום וליש" ו"פרסום אטלינגר". עיקר ההשקעה בפרסום נבעה מתקציבי חברות ומפעלים, שהחלו להאיץ את התפתחותם עם תחילת התבססות המשק והכלכלה. הפרסומאים הקפידו על יושר פרסומי ועל הקניית הרגלי צריכה חדשים לקהל.
אמני הגרפיקה שהגיעו לארץ שימרו עקרונות של זיקה בין תוכן וצורה וגישות מודרניסטיות, שנלמדו ב"באוהאוס" ובבתי ספר נוספים במרכז אירופה. התערוכה מציגה מבחר כרזות של גרפיקאים בולטים, אשר השפיעו על התפתחות התרבות החזותית בישראל, ביניהם האחים גבריאל ומקסים שמיר, פרנץ קראוס ואוטה וליש. אמנים אלו פעלו רבות בנושאים לאומיים ובשירות התעמולה הציונית, אך התערוכה שמה את הדגש על עבודתם הרבה בתחום של פרסום מוצרי צריכה לחיי היומיום. לצד הפוסטרים מוצגים בתערוכה מודעות, שפורסמו בעיתונות המקומית, וכן מוצרי צריכה שנותרו מאותה תקופה.
התערוכה הינה פרי עבודה משותפת של "ארגון עולי מרכז אירופה" ו"המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית ̵ מרכז מורשת הייקים". בתערוכה נעשה ניסיון לאתר מוצרים המופיעים בפרסומות ונשמרו ברשותם של אנשי קהילת יוצאי מרכז אירופה. בתקופה זו פעלו פרסומאים וגרפיקאים רבים, והיא מציגה מבחר חלקי אך מייצג של התקופה. חלק מהמפעלים ומהמוצרים לא שרדו את תלאות הזמן, אך לא מעט מהם, כדוגמת "פריגת", "אסם", "תנובה", "טמפו", "עלית", "שטראוס", "שמן", "דובק" ו"בירה נשר" שרדו עד ימינו אלה. מוצרים וחברות אלה המפורסמים כאן מהווים חולייה מקשרת בין עבר והווה.

כתבו על התערוכה באתר Made for minds
ב-28.11.17
לכתבה באנגלית לחצו כאן

לכתבה בגרמנית לחצו כאן

 

חפצים מגלים

התערוכה "חפצים מגלים" הוצגה עד ה-09.09.17

סרטון פתיחת התערוכה של חפצים מגלים

בעת הגירה, במיוחד בהגירה שאינה מרצון, נארזים ונלקחים חפצים מסוגים שונים. זהו מקורם של החפצים המוצגים בתערוכה "חפצים מגלים". ייחודה של התערוכה הוא בערך הסיפורי הנלווה לחפצים. לכל חפץ יש סיפור משלו. כולם יחדיו מספרים את סיפורם של העולים מארצות מרכז אירופה, שהגיעו לארץ ישראל בין השנים 1933-1938.

מה הניע את העולים, שנודעו בכינוי "יקים", לבחור דווקא בחפץ מסוים, להעביר אותו למולדת החדשה ולשמרו?
חפצים אלו היו חלק ממורשתם המשפחתית ומהגדרתם העצמית של המהגרים-העולים. ייתכן, כי לא עמדו בפרידה מהם. ייתכן, שהחפצים סיפקו מעט נחמה לנוכח קשיי הפרידה מהמולדת הישנה. חפצים אלו עזרו גם לעולים, ולו במעט, להנחיל לבניהם ולבני בניהם, שייוולדו בישראל, את מורשת האבות ותרבותם משם.

החפצים המוצגים בתערוכה זו, שהובאו מבתיהם של היקים, שימשו את המשפחות בחיי היום-יום. יש ששמרו על מערכות שולחן ,היה מי שהביא ציוד פרקטי ויש שהביאו צעצועי ילדים וחפצי יודאיקה. המשותף לכול החפצים הוא היותם יקרים ללבם של בעליהם, שמצאו עצמם נסים ממולדתם הישנה. מאחורי החפצים כולם מסתתרים סיפורים, בעזרתם ניתנה לנו הזדמנות להתוודע לפרק היסטורי ותרבותי, שחלפו מן העולם וניתן לראותם כיום רק במוזיאונים. בזכות חפצים אלו אנו זוכים לראות ולחוות מאותם זיכרונות, שליוו את הדור הראשון של העלייה הייקית לארץ.

תערוכה זו היא פרי שיתוף פעולה בין "ארגון יוצאי מרכז אירופה" ו"המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית – מרכז מורשת הייקים". חברי הקהילה נענו ברצון רב להצעתנו להציג מאוצרותיהם הפרטיים בחלל המוזיאון. החפצים המוצגים הם רק חלק מאלו שהוצעו לנו. לצערנו צר המקום מלהכיל את כולם.

סרטון הוצאת החפצים מאריזתם

הייקים בחינוך

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הביאו עמם היוצאים ממרכז אירופה תורות חינוכיות, השקפות מתודיות ודרכים לארגון החינוך בכל הרמות, מגן הילדים ועד לחינוך הגבוה, שחותמם ניכר עד היום. בשנות ה-20, ובייחוד בשנות ה-30 של המאה ה-20, הקימו יוצאי מרכז אירופה מוסדות חינוך, הפועלים ברובם עד היום, כדי לספק מענה לצורכיהם הן בתחומי החינוך הדתי הניאו-אורתודוקסי, בתחומי החינוך היסודי ואחריו העל-יסודי, והן בחינוך מקצועי ופנימייתי, חקלאי או עירוני, בשיתוף עם עליית הנוער. גם באקדמיה הם הטביעו את חותמם בשנים אלו.
בזאת עוסקת התערוכה המוצגת באולם התערוכות המתחלפות במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית, מרכז מורשת הייקים בתפן. בתערוכה תצלומים ומוצגים המיטיבים לתאר את העשייה החינוכית של הייקים בארץ. כמו כן, מלווה התערוכה במחקר מקיף בנושא, המוצג כולו בעמדת מחשב במצגת אינטראקטיבית הנמצאת במוזיאון דרך קבע.
צלם: יוסף שוויג
באדיבות ארכיון הקרן הקיימת לישראל