השנה בפעם הראשונה ארגון יוצאי מרכז אירופה השתתף בכנס השנתי של Stiftung Verbundenheit mit den Deutschen im Ausland שהתקיים בברלין בתחילת חודש יוני 2026 (8-11/6).
את הארגון ייצגו צבי טרופ ואביה יואלי:
▪️ צבי טרופ – יו"ר ועדת ביקורת בארגון יוצאי מרכז אירופה, אחד ממייסדי שיתוף הפעולה בין הארגון לקרן ואף חתום על ההסכם בין שני הארגונים. צבי בעברו היה היועץ הכלכלי של מערכת הביטחון ולאחר סדרת תפקידים בכירים בתעשייה הפרטית זכה לסגור מעגל ולכהן כיושב ראש רפא"ל. לאורך קריירה רבת שנים היה צבי טרופ שותף לעיצוב החלטות חשובות בתחומי הביטחון והמשק בישראל. בנוסף, צבי עבד במשך 12 שנים עם סטף ורטהיימר, ידיד הארגון, פילנתרופ ומייסד המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית (מוזיאון הייקים) בתפן.
▪️ אביה יואלי – דור שלישי בארגון יוצאי מרכז אירופה, נצר לשורדי והרוגי שואה. אביה הוא סטודנט למחקר באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה לסטטיסטיקה ומדעי הנתונים וחבר בפורום אירופה של האוניברסיטה. בנוסף, אביה בוגר תואר ראשון בהנדסת תעשייה ומדעי הנתונים ותואר שני בסטטיסטיקה ומדעי הנתונים, וזכה במלגת הארגון בשנים 2018 ו־2023. במקביל ללימודיו שירת ומשרת כרב־סרן במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל. כיום אביה ממשיך את מעורבותו בארגון כחבר בקבוצת משפיעני הארגון, הפועלת לחיזוק דור ההמשך ולקידום פעילות צעירים בגילאי 20–35.
קרן Stiftung Verbundenheit שפועלת בשנים האחרונות בשיתוף פעולה הדוק עם ארגון יוצאי מרכז אירופה לקידום המורשת הייקית בישראל, קיימה כנס שריכז נציגים מקהילות דוברות גרמנית, ארגוני מורשת, מוסדות ציבור ואנשי ממשל מגרמניה ומרחבי העולם, במטרה לחזק את הקשרים בין גרמניה לבין קהילות דוברות גרמנית בתפוצות ולקדם שיתופי פעולה בתחומי החינוך, התרבות והמורשת.
היום הראשון של הכנס, 8.6.2026: מפגש בין קהילות מרחבי העולם
הכנס נפתח במפגש היכרות של המשלחת הבינלאומית, שכללה נציגים מארגנטינה, צ'ילה, בוליביה, ונצואלה, ארצות הברית, דרום אפריקה ומדינות נוספות. כבר במפגש הראשון עלו נושאים משותפים לקהילות השונות: שימור המורשת, חיזוק הזהות הקהילתית, גיוס הדור הצעיר ויצירת שיתופי פעולה בינלאומיים.
בהמשך היום השתתפו חברי המשלחת בטקס לציון 25 שנה לאנדרטת סן מרטין ובפתיחת התערוכה "200 שנות הגירה גרמנית לארגנטינה", שהמחישה את סיפורן של קהילות דוברות גרמנית מעבר לים ואת תרומתן לחברה ולתרבות במדינות שבהן השתקעו לאורך הדורות.
היום השני של הכנס, 9.6.2026: דיונים בלב המערכת הפוליטית הגרמנית
היום השני התקיים בבונדסטאג והוקדש למפגשים עם אנשי ציבור, יועצים פרלמנטריים וארגונים העוסקים בקהילות דוברות גרמנית.
בין היתר נפגשו המשתתפים עם מונטי אוט, יועץ בלשכת חברת הבונדסטאג מרלנה שנברגר, העוסק במאבק באנטישמיות ובקידום החיים היהודיים בגרמניה, וכן עם מרטין האגן, מזכ"ל המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP). במפגשים אלה נדונו האתגרים העומדים בפני קהילות דוברות גרמנית בעולם, העלייה באנטישמיות והצורך בחיזוק הקשרים בין גרמניה לבין הקהילות השונות.
בהמשך התקיים מפגש עם הנהלת איגוד בתי הספר הגרמניים בעולם (WDA), שעסק באפשרויות לשיתופי פעולה בתחום החינוך, המורשת ופיתוח הדור הצעיר.
לצד הדיונים הרשמיים, ביקרו חברי המשלחת באתרי זיכרון בבונדסטאג ובסביבתו, המנציחים את קורבנות המשטר הנאצי ואת חברי הפרלמנט שנרדפו ונרצחו בתקופה זו.
היום השלישי של הכנס, 10.06.2026: שפה, זהות וזיכרון
אחד הדיונים המעמיקים בכנס עסק במקומה של השפה הגרמנית בקהילות דוברות גרמנית ברחבי העולם. המשתתפים הדגישו כי השפה היא הרבה מעבר לאמצעי תקשורת – היא נושאת עמה זיכרון, תרבות, ערכים וזהות.
במסגרת הדיונים העלתה המשלחת הישראלית את דמותה של המשוררת לאה גולדברג כדוגמה לאדם שחי בין שתי תרבויות ושתי מולדות. השיחה עסקה במשמעות של שמירת מורשת תרבותית לצד השתלבות מלאה בחברה ובמדינה שבה חיים כיום.
באותו יום השתתפו חברי המשלחת גם במסע זיכרון בין אתרי ההנצחה המרכזיים בברלין, ובהם אנדרטת השואה ואתרים נוספים הממחישים את חשיבות הזיכרון והאחריות ההיסטורית.
היום הרביעי והאחרון של הכנס, 11.06.2026: הדור הצעיר במרכז
היום האחרון של הכנס התמקד בשאלה שהעסיקה רבים מהמשתתפים לאורך כל השבוע: כיצד מחברים את הדור הצעיר למורשת ולזהות?
במפגשים עם נציגי משרד הפנים הגרמני ועם חברי פרלמנט העוסקים בענייני פנים וביחסי גרמניה – ישראל, עלה שוב ושוב הרצון לפתח תוכניות משותפות לצעירים גרמנים וישראלים, הכוללות ביקורים הדדיים, משלחות ומפגשי היכרות בלתי אמצעיים.
נציגי גרמניה שיתפו בקושי הגובר של צעירים רבים במדינה להתחבר לזהותם ולמורשתם, במיוחד על רקע העלייה באנטישמיות ובאנטי־ישראליות. מנגד, הוצגה דוגמה מעניינת מקהילת הייקים בישראל, שבה צעירים רבים מגלים עניין במורשת המשפחתית, בשפה ובסיפור הדורות שקדמו להם.
נציגי הארגון הדגישו כי בשונה מחלק מהקהילות המשתתפות בכנס, קהילת הייקים בישראל היא קהילה ציונית שנבנתה על ידי יוצאי גרמניה, אוסטריה וצ'כיה, ושמורשתה ממשיכה להיות חלק חי ומשמעותי מהחברה הישראלית.
את הכנס חתם פאנל במרכז הקהילה היהודית בברלין שעסק במורשת התרבותית היהודית־גרמנית ברחבי העולם ובאחריות המשותפת לשימורה. בין המשתתפים הייתה גם ד"ר נאוה מיכאל צברי, שהציגה את פעילות קהילת הייקים בישראל ואת חשיבות שימור המורשת לדורות הבאים.
ומה הלאה?
הכנס בברלין הדגיש את מקומה הייחודי של קהילת הייקים בישראל בתוך רשת הקהילות דוברות הגרמנית בעולם. לצד הדיונים על היסטוריה, זיכרון ומורשת, עלתה שוב ושוב השאלה כיצד מעבירים את הסיפור לדור הבא.
המסר המרכזי שעלה מכל המפגשים היה ברור: עתיד המורשת הגרמנית־יהודית אינו טמון רק בשימור העבר, אלא ביצירת חיבורים חדשים בין צעירים, בין קהילות ובין מדינות. במובן זה, השתתפותם של צבי טרופ ואביה יואלי – המייצגים יחד את הדור הוותיק ואת דור ההמשך של הארגון – הייתה ביטוי חי לערכים שאותם ביקש הכנס לקדם.
לגלריית התמונות המלאה מהכנס לחצו כאן
