פורסם ביקינטון מספר 314
בעוד מספר שבועות תסיים ד"ר סוזנה ואזום-ריינר את תפקידה כשגרירת גרמניה בישראל, לאחר ארבע שנות כהונה בהן השאירה חותם עמוק ומרשים. היא היתה האישה הראשונה לכהן בתפקיד זה. קודם כיהנה ד"ר סוזנה ואזום-ריינר כשגרירת גרמניה בצרפת ובאיטליה אשר גם בהן היתה האישה הראשונה בתפקיד.
התפקיד של שגריר גרמניה בישראל וזה של מקבילו הישראלי בגרמניה, הוא קרוב לוודאי בין המאתגרים ביותר בקרב
אנשי משרד החוץ של שתי המדינות, נוכח הרגישויות הרבות והיחסים המיוחדים בין גרמניה לישראל, על הרקע ההיסטורי המורכב, בין אשמה, אחריות מחד גיסא, ומאידך גיסא השאיפה והצורך לפתח במידת האפשר, מערכות יחסים נורמליות ושיתופי פעולה בין שתי המדינות.
כאשר בשנת 2018 מונתה ד"ר סוזנה ואזום-ריינר לשגרירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בישראל, היתה זו הפתעה מוחלטת עבורה, ד"ר סוזנה ואזום-ריינר היתה אלמנה ואם לבת, היתה זו תקופת שירות שנייה שלה בישראל.
באמצע שנות התשעים שירתה כנספחת התרבות בשגרירות. היתה זו התקופה בה הכרתי את סוזנה.
ד"ר סוזנה ואזום-ריינר נולדה במיינץ. בילדותה למדה בבית ספר לבנות בהנהלתן של נזירות קתוליות. לדבריה, השפעתן עליה היתה רבה. אמה של השגרירה, אותה הכרתי בביתה של סוזנה בעת ביקורה בארץ לפני מספר שנים, הרשימה אותי ביותר ולמרות גילה המתקדם היתה צלולה וחדה. היא גילתה סקרנות רבה לגבי המתרחש בישראל וההתפתחויות הפוליטיות והמדיניות ועתידה של ישראל.
סוזנה סבורה שהעובדה שתמיד היתה מוקפת בנשים חזקות ודעתניות, עיצבה את אישיותה, אופייה והשקפת עולמה. עוד כנערה, השכילה להבין שלנשים תפקיד חשוב בחברה וביכולתן לעשות כל דבר ועליהן לחפש אפשרויות בהן יוכלו לקחת אחריות. "זה תמיד דיבר אלי כי במשפחתי יש נשים חזקות, אמי וסבתי מייצגות היסטוריה של נשים חזקות".
סוזנה נזכרת שבילדותה תמיד היו במשפחתה ויכוחים ערים ודיונים פוליטיים, במיוחד סביב השאלה: מה חייבת גרמניה לעשות כדי להתקבל בחזרה למשפחת העמים. היא גם שאלה את עצמה כיצד ניתן למנוע מהדברים המזעזעים שגרמניה עוללה ליהודים מלשוב ולהתרחש.
כנערה, אימצה לעצמה את משנתו של קונרד אדנאואר, הקנצלר הראשון של גרמניה המערבית, שאמר שהמשימה העליונה של גרמניה היא לחפש פיוס עם העם היהודי, עם פולין ועם צרפת "כנערה חשתי כאילו הדברים נאמרו לי אישית". בסיום לימודי המשפטים באוניברסיטה, ביקשה לעשות את התמחותה בישראל. לפניותיה, השיב עורך דין מירושלים שקיבל אותה להתמחות במשרדו. עורך הדין ובני משפחתו פתחו לה את ביתם והתייחסו אליה כבת משפחה. מעורך דין זה )היא ביקשה שלא לפרסם את שמו( למדה בשקיקה על יהדות. תקופה זו אפשרה לה ליצור מעורבות רגשית לעם היהודי, כאדם אידיאליסט משחר נעוריה ועד היום.
בשנת 1983 , קיבלה תואר דוקטור למשפטים ובשנת 1986 הצטרפה לשירות החוץ הגרמני ופועלת מאז לפיוס בין גרמניה והעם היהודי. לעיתים קרובות (כשהקורונה לא מנעה זאת), הזמינה השגרירה למעונה אורחים מגרמניה ומישראל, מכל קצוות הקשת של החברה הישראלית ומכל פלחי האוכלוסייה. בביתה התקיימו דיאלוגים באווירה תרבותית, נינוחה ורגועה וכן התקיימו קונצרטים, דיאלוגים עם אנשי רוח וחברה, סופרים ועוד.
אין לי ספק שסוזנה, באישיותה יוצאת הדופן, תמשיך ותהיה שגרירה של רצון טוב גם לאחר סיום תפקידה ושובה לגרמניה. פינה חמה במיוחד היתה לסוזנה לארגון שלנו. סוזנה תמיד היתה קשובה "ל-ייקים שלה" (כך הגדירה זאת). כשגרירה, ד"ר סוזנה ואזום-ריינר תמכה נמרצות בבקשתנו מממשלת גרמניה, לסיוע במימון העברת המוזיאון מתפן והקמתו מחדש במתחם מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה.
"לא ניתן יהיה לכבות את האהבה שיש לי לישראל" היא חוזרת ואומרת שוב ושוב. כמדומני שלא שמענו זאת מעולם מדיפלומט זר.
על כל אלה, על חברותה הנאמנה, האישית והציבורית, על מסירותה הרבה, אבקש להודות לסוזנה מעומק ליבי ולהביע את הערכתי והוקרתי לאישה נפלאה ומיוחדת זו.
אני מאחל לה ולמשפחתה בריאות איתנה והמשך הצלחה ועשייה פוריה.
