מאת: פרופ' עמנואל גוטמן, אחיו הבכור של שלמה
שלמה גוטמן נולד בשנת 1928, הבן השלישי והצעיר למשפחת ד"ר גוטמן במינכן, גרמניה, בשם האנס שלמה. שני אחיו הגדולים ראו בו תמיד את הילד הקטן. אבל לימים, הוא ראה בהם מומחים שלא מתמצאים בעיקר. הוא הספיק להיכנס לכיתה ראשונה בבית הספר הציבורי היהודי של מינכן, לפני שהוא ומשפחתו עלו לארץ ישראל. בראשית שנת 1936 הגיעה משפחת גוטמן ארצה, והיה להם ברור שהמקום בו ישתקעו יהיה ירושלים.
שלמה גדל כילד ארצישראלי בבית הספר התיכון בבית הכרם עד לשנתו האחרונה בלימודים. את שנת לימודיו האחרונה החליט שלמה ללמוד לא בבית ספר תיכון תיאורטי, כפי שכינה אותו, אלא בבית ספר מקצועי אשר יכשירו למקצוע שבו שאף לעסוק. שלמה, מאז שהיה צעיר, תמיד הכריז שהוא, בדומה לאביו, רוצה להיות רופא. אך בניגוד לאביו, לא שאף להיות רופא לבני אדם, אלא רופא לחיות; כלומר – וטרינר. הוא היה מעוניין לעבור לבית ספר שיספק בסיס לימודי והתנסותי אשר יועיל לו בהמשך לימודי הווטרינריה. נוסף על כך, הייתה זו הזדמנות בשבילו לעזוב את בית ההורים ולחוות חוויות חדשות.
במקביל, הוא החל להיות חבר הפלמ"ח. מסיבות אלו, הלך לבית ספר כדורי שבצפון הארץ. זמן לא רב אחרי תחילת שנת הלימודים בבית הספר כדורי, התחילו המאורעות בארץ, ושלמה עזב את בית הספר והצטרף לתפקיד מלא להגנה ולפלמ"ח, ונעשה חיל בגדוד השלישי של הפלמ"ח בצפון הארץ. הוא התגאה במשימתו הצבאית ובשליחותו הלאומית עד מאוד. לקראת אביב 1948 החליטו בפלמ"ח לכבוש את החלק הערבי של העיר צפת.
שלמה היה בין המיועדים להצטרף לכוח שיצא למטרה זו. הוא הצטרף למשימה ונפל במסגרת התפקיד. באופן עצוב ומר, שלמה נפל עשרה ימים לפני הקמת מדינת ישראל. כעבור כמה ימים, אחרי נפילתו בקרב בגבעה הצפונית של צפת, נעשה ניסיון נוסף מצד הפלמ"ח, וחלקה הערבי של צפת נכבש. בתום המבצע, הביא הכוח את שלמה לקבורה בצפת.
