הבונה איגוד מהנדסים וטכנאים ציוניים מ-1926
הבונה היה ארגון נוער פעיל ביותר במשך שנים רבות, ופעילותו ניכרה בכל ארץ בה היו יהודים. הוא הוקם מתוך תפיסות חברתיות וציוניות. בשנות מלחמת העולם השנייה הגיעו חברי הבונה כמעט לכל מקום בעולם. הארגון גדל עד מאוד לאחר המלחמה כאשר הצטרפו חברים רבים אל סניפיו. חברי הבונה שמרו על קשר הדוק ביניהם במשך שנים, קיימו פעילויות חברתיות, עסקו בעזרה הדדית ובכל שנה היו עורכים כנסים בינלאומיים.
הבונה ואני
אמנם אין עוררין על הצורך בהנצחת "הבונה", ואולם לי יש קשר מיוחד לאיגוד זה. אבי ארטור גלוגאו נבחר להיות הנשיא הראשון של הבונה, ולאחר מותו המשיכה אמי את הקשר עם חברי הבונה, אשר היו לחלק מן המשפחה המורחבת שלנו.
תולדות הבונה
לפני מלחמת העולם השנייה הוקמו ופעלו באירופה ארגוני סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בהם: יורדניה, מרים, עבודה, חברותא, התקווה, הזמוניאה, ירמיה, כחול לבן (בלאו וייס) וכן Bund Zion Techniker . כבר אז, ימי טרום מלחמת העולם השנייה החלו להצר את צעדיהם של סטודנטים יהודיים, ולא הסכימו לצרפם לאגודות סטודנטים מקומיות. כדי להגדיל את משמעותה של הפעילות החברתית היהודית, לשם איחוד של יהודים ולהעלאתם לפלסטינה, החליטו אבי ושניים מחבריו, אוטו פלדמן ושלמה סלו סטורוזם, לאחד את כל הארגונים היהודיים האלה לארגון אחד גדול ואפקטיבי בעל משימות חברתיות וולנטריות אך לא פוליטיות. וכך ב-1926 נוסד "הבונה איגוד מהנדסים וטכנאים ציוניים" עם הדגשה כי זהו איגוד א-פוליטי. להלן שלבים בדרך לארגון יהודי אחד גדול:
1896 "חברותא" – הוקמה בביליץ
1903 "התקווה" – נוסדה בברנו, צ'כוסלובקיה
1910 נוסד ה"קרטל" (וינה, ברנו, ביליץ) המאגד את חברותא, התקווה, חשמונאים (חשמונאה), עבודה, ירמיה ויורדניה בויה
1911 "חשמונאים" נוסד ב-ברנו, צ'כוסלובקיה
1913 "עבודה" – נוסדה בווינה
1920 "ירמיהו" – נוסדה בווינה
1925 "מרים" נוסדה כארגון לבנות ציוניות ובו כמאתיים בנות
1926 "הבונה" – נוסד ארגון הגג הבונה איגוד מהנדסים וטכנאים ציוניים שכלל יותר מ-500 חברים מצ'כוסלובקיה, פולין ואוסטריה
1936 נוסד "הבונה" תל אביב
לאחר מותו של אבי ב-1932 נבחר לנשיא רודולף יואש וייץ, אחד מחבריו הטובים, מי שהוסיף במובנים רבים להוביל את הלשכה בדרכה האידיאולוגית הציונית שתכננו ביחד. רודי כיהן כנשיא בפועל שנים רבות, והנהיג עזרה הדדית ופעילויות חברתיות. בשנות מלחמת העולם השנייה, כאשר חברי הארגון התפזרו בכל העולם, שלח "הבונה" חבילות מזון וסיוע לנזקקים בארצות השונות.
בדצמבר 1986 כאשר חברי "הבונה" התבגרו וראו כי אין המשכיות לפעילותם, הם נכנסו כלשכה ל"בני ברית" ונקראו לשכת "הבונה הציוני 1896" מספר 2453.
על ארטור גלוגאו
אבי ארטור גלוגאו נולד ב-29 ביולי 1897. גלוגאו Glogau הוא שמה של עיר ששכנה באוסטריה בימי גדולתה של הממלכה האוסטרו הונגרית. הסופר היהודי ארנולד צווייג נולד בה. עיר זו עברה כמה ידיים, ובין השאר הייתה חלק משלזיה של גרמניה. לבסוף הושמדה כליל עת הייתה שייכת לפולין במלחמת העולם השנייה. משפחתו של אבי מוצאה מאוסטריה, וגלוגאו היה שם מקובל בניקולסברג הנקראת כיום Nikulov ב-Moravia.
בשנות העשרים שלו היה ארטור גלוגאו מהנדס מוכשר ופעיל שהקים אגודת נוער ציונית. בראותו את ניצני האנטישמיות הנפוצים באירופה יזם עם חבריו את איחוד האגודות והארגונים היהודיים לאחד – "הבונה" – ונבחר לנשיאו הראשון. ב-1932 והוא בן שלושים בלבד נפטר ממחלה, כמה חודשים לפני הולדתי. אמי גרטה גלוגאו מעולם לא נישאה בשנית והקדישה את כל חייה לאחי ולי, לחינוך ערכי-ציוני וכן שמרה על הקשר עם חבריה ב"הבונה" עד יומה האחרון.
הנצחת הבונה
משנת 2003 לערך חיפשתי מידע על משפחתו של אבי ומתוך כך הגעתי לפרופסור הרולד סיוון מן העיר Graz באוסטריה, אשר הואיל לשלוח לי את הכרך הרביעי ממחקרו על הציונים האוסטריים. בספר זה (בגרמנית ZIRKEL UND ZIONSSTERN ) בכרך זה יש פרק נרחב על "הבונה" ובין השאר מצוין בו כי לרגל חגיגות העשור להיווסדו של "הבונה" עלתה הקבוצה האוסטרית לקברו של הרצל ולקברו של אבי.
בהרי ירושלים בקרבת הר הכסלון, נמצא יער בני ברית ובו האנדרטה של הפסל רפפורט "גווילי אש". שם נחנך בפסח 1976 גם יער "הבונה" ובו שלט הנצחה לזכרם של שלושת המייסדים של הארגון המאוחד.
עת נסעתי לאוסטריה ב-1973 ביקרתי בחלקו היהודי של בית הקברות בווינה. בית הקברות היה מופגז עוד מימי המלחמה ולא היה אפשר לשחזר את כל המצבות שהיו בו. אבל מצאתי כי קברו של אבי עמד על תִלו, שלם, וגם צמחייה ירוקה שופעת מטפסת על המצבה ומקיפה אותו.
