קהילת הייקים

הקמת האנדרטה בהינדנבורג / רוני בר (שינדלר)

ארגון יוצאי מרכז אירופה

אבי, ארנסט (אטה) שינדלר Ernst (Ette) Schindler , ביקר ביחד איתי בשנת 1990, לאחר נפילת חומת ברלין, 3 ימים בעיר הולדתו Hindenburg  (היום:   Zabrze פולין), שבשלזיה העילית. בעיר זו הוא גר עד לעליתו לישראל בשנת 1938. ביקרנו את ביתו, בתי משפחתו, את הגימנסיה,  את משרד אביו (היועץ המשפטי של העיר) בעיריה, את בית הקברות וכמובן את האתר בו עמד בית הכנסת. לטענתו, הכל נשאר בעיר כפי שהיה בזכרונו, אפילו בכניסה לבית הוריו עדיין נשאר בקיר הסימן של שלט משרד עורך הדין של אביו. הכל אותו הדבר, פרט לשפה. לאחר המלחמה, גורשו כל הגרמנים מהעיר ע"י הפולנים, כך שהשילוט והשפה המדוברת במקום כיום פולנית. היה לו משונה להיות בעיר הולדתו, לא להבין את השילוט ואת שפת הדיבור של האיש ברחוב. סיירנו במקום בעזרת מתורגמנית לשפה הגרמנית.

אבי ביקש להקים אנדרטה ב-Hindenburg/Zabrze, במקום בו עמד בית הכנסת, שנשרף בליל הבדולח, בנובמבר 1938, אתר הנצחה לזכר הקהילה היהודית שחיה שם, אולם לא זכה לכך בחייו. שנה לאחר מותו, תודות ליזמתו ופעלו הבלתי-נלאים של ד"ר גדעון גרייף, היסטוריון איש "יד ושם", מומחה בעל שם עולמי לנושא אושוויץ וקרוב משפחה (כמובן שגם שורשיו ממקום זה), קויים מבוקשו של אבי. הוקמה האנדטה המרשימה , במימון עירית ז'בז'ה. לעזר רב בכל שלבי הקמת האנדרטה ובמיוחד בקשר עם ראשי עיריית זבז'ה היה לנו הצעיר המקומי דאריוש ואלריאנסקי, נוצרי אוהב ישראל ובעל ידע עצום בתולדות יהודי הינדנבורג-זבז'ה. דאריוש טיפח את בית-העלמין היהודי בהינדנבורג-זבז'ה במשך שנים רבות, דאג לשמרו ולשקמו, בהתנדבות ומתוך הכרה בחשיבות השימור, בלא כל עזרה, כמפעל יחיד.

נסעתי עם בעלי יהודה ובני לירן לטקס חנוכת האנדרטה. מהארץ ומקומות אחרים בעולם, התכנסו ילידי המקום וצאצאי ילידי המקום, כולל צאצאי שני הרבנים שהיו בעיר (הרב כץ והרב ויקטור). הגענו לעיר ב-6 ביולי 1998 ושם נערכה פגישה מרגשת עם היהודים ילידי המקום ובני משפחותיהם. איש איש הוציא מאמתחתו תמונות ומסמכים והוחלפו חוויות ההיסטוריה של בני משפחותינו.

ב-7 ביולי בבקר נערכה לנו קבלת פנים בבית העיריה, ע"י ראש העיר ולאחר מכן נסענו כלנו לטקס חנוכת האנדרטה. הגענו למקום בליווי ראש העיר ומכובדים אחרים. במקום המתין לנו קהל רב של מוזמנים, ביניהם: קונסול גרמניה, נציג הכנסייה, רב מעיר סמוכה (בZabrze- לא חיים היום יהודים), נציגי הממשל, סגנית מנהל מוזיאון אושוויץ-בירקנאו, גב' קריסטינה אולקסי, נציג המכון היהודי ההיסטורי בווארשה, מר יאן יגיילסקי, עיתונאים וצלמים. תזמורת מקומית ניגנה שירים ישראליים, בטקס נאמו: ראש העיר, ד"ר גדעון גרייף, הקונסול הגרמני בברסלאו, נציג הכנסיה ומר דאריוש ואלריאנסקי. שמו של אבי, ארנסט שינדלר, הועלה אין ספור פעמים, ע"י כל הנואמים, כמי שיזם את הקמת האנדרטה ולא זכה להיות נוכח בהגשמת חלומו. סופר על חיי הקהילה במקום, על השמדתם של רבים מהם, שהובלו למחנה ההשמדה אושוויץ, הנמצא מרחק של פחות משעת נסיעה מהינדנבורג-זבז'ה.

ליד האנדרטה הושמו דגלי ישראל ופולין. בצדי האנדרטה היו נרות זיכרון. הרב נשא תפילה וכל היהודים אמרו קדיש. כובדתי בחנוכת האנדרטה. האנדרטה נושאת בשפה העברית והפולנית, את המלים:

"לזכר הקהילה היהודית בזבז'ה (הינדנבורג) שהושמדה בידי הגרמנים הנאצים בימי השואה.
במקום זה עמד בית הכנסת שנחנך בשנת 1872 ונחרב ב'ליל הבדולח' 9 – 10 בנובמבר 1938.
'זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך צאתכם ממצרים' (דברים, כה: י"ז).
אנדרטה זו הוצבה ביוזמת ארנסט שמואל שינדלר והוקמה על ידי עיריית זבז'ה בשנת 1998".

לאחר הטקס נסעו כלם לבית הקברות היהודי. מספר מצבות נשארו במקומן, אולם ברבן לא ניתן היה לזהות את שמות הקבורים. משם נסענו לסיור ברחובות העיר, אשר נשארה כאמור בשלמותה, רק שמות הרחובות שונו מגרמנית לפולנית. איתרנו את בתי אבותינו. אנחנו הגענו לבית בו נולד וגר אבי, נכנסנו לחדר המדרגות, צלצלנו בדלת הכניסה לדירה, אולם לצערנו לא הייתה תשובה.

מבין חברי המשלחת היו כאלה שהצליחו להיכנס לדירות משפחתם (למשל: גב' ביאטריס גרייף לבית דנציגר, בת-דודתו של אבי, שהצליחה להיכנס לדירת הוריה בלי קושי, ונתקבלה בלבביות), ואילו אחרים נתקלו בסירוב הדיירים הנוכחיים (כנראה מחשש שבאו לקחת חזרה את רכושם). האירוח לו זכינו היה חם, אוהד ומכובד. המארחים דאגו למתורגמנים לשפה הגרמנית והאנגלית. מאחר שיוצאי העיר הנם דוברי שתי שפות אלה ואיש מביניהם לא דובר פולנית.

בערב ערך לכבודנו ראש העיר ארוחת ערב מרשימה ונשאו בה נאומים. הטקס שודר ברשתות הטלוויזיה וכתבות הופיעו למחרת בעיתונים (הקלטות והעיתונים נשמרו ברשותנו). בכולם דובר על הקהילה המפוארת שחיה שם דורות והושמדה או אולצה לעזוב בגלל הצורר הנאצי. ביקורו של אבי, ארנסט שינדלר (בשנת 1990) ופעלו למען הקמת האנדרטה הוזכרו בכל הכתבות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן