קהילת הייקים

הרמן שטרוק חוזר מברלין הביתה

מאת: רותי אופק

תערוכת הרמן שטרוק שהוצגה בשנת 2008 במוזיאון הפתוח שבגן התעשייה בתפן נועדה להשיב את הרמן שטרוק אל נוף חיי התרבות שלנו ולאפשר התבוננות ביצירתו מפרספקטיבה של יותר מ-50 שנה. קודם לכן הוצגה התערוכה בברלין.

אוצרות שלובים – הרמן ומיקי

הכול החל מטלפון קצר שבו נתבקשתי לבוא ולראות את עיזבונו של הרמן שטרוק. פגשתי את מיקי ברנשטיין שזכה לרשת את הארכיון ואת יצירתו הגראפית של שטרוק. אלמלא הוא, כל מפעל טיפוחה ושימורה של יצירת שטרוק לא היה קורם עור וגידים. הימים, ימי הקמתו של המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית, מרכז מורשת הייקים. על אף לוח הזמנים צפוף, לא עמדתי בפיתוי והלכתי לראות את האוצר. גיליתי אוצר כפול: האחד – עיזבונו של הרמן שטרוק, והאחר – בעל העיזבון מיקי ברנשטיין. אז עוד לא ידעתי כמה שלובים שני האוצרות האלה זה בזה. מיקי, בחוכמתו וברגישותו, לא חשף בפני בבת אחת את האוצר כולו. במשך כשנה הגעתי אליו פעם בשבוע, ויחדיו עברנו על כ-700 תחריטים, 800 ליתוגרפיות ומאות מכתבים, מסמכים וספרים מארכיון שטרוק.

אמן גרמני עם חזון ציוני

מתוך ידע רחב המסתמך על מחקר מעמיק, הסביר לי מיקי כל פרט ופרט באוסף שברשותו. הקשרים חובקי העולם של הרמן שטרוק היו נהירים לו. הוא ידע לתאר מי האיש בדיוקן שיצר שטרוק, מה היו יחסיו עם שטרוק וכיצד הגיב כאשר קיבל את הדיוקן לידיו. הסיפורים הנלווים לעבודות היו מעניינים כמו היצירות עצמן. לעיתים קרובות, אוצרים מחפשים חומרים שיחזקו, ירחיבו ויעמיקו את יצירות האמנות. במקרה זה, הבעיה העיקרית הייתה מיון החומרים בדרך שתמצה את העושר והמגוון שלהם. הפתרון עלה מתוך החומר עצמו. כשם שחייו של הרמן שטרוק נחלקו לשניים, בין גרמניה לבין ישראל, כך גילינו וכך יש לנהוג גם בתערוכה: להציג את הרמן שטרוק תחילה כאמן גרמני-ציוני, ואחר-כך כהרמן שטרוק הישראלי. האמן היהודי שמימש את החזון הציוני. היה ברור כי כדי לפענח את החידה הקרויה: הרמן שטרוק – היהודי הגרמני, המאמין באדיקות בדת משה, איש הרוח והחברה המעורה בחיי התרבות הגרמנית – יש צורך בחוקרים שעיסוקם בתרבות הגרמנית בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה ולאחריה. כאן, בישראל, לא היו בידינו הכלים לחקר החידה במלואה. בברלין, ב'צנטרום יודיקום' נפגשנו אפוא עם ד"ר הרמן סימוןועם ד"ר חנה שוץ. הצגנו בפניהם את הרעיון לשיתוף פעולה בנושא שטרוק. הם הסכימו מיד, כאילו חיכו שנבוא ונעלה בפניהם את הרעיון ויצאנו לדרך בלי מועצות והנהלות של המוזיאונים, כמקובל בדרך כלל, במוזיאונים בעולם.

מחוברת צנועה לספר חיים הדור

כך החל המסע  המשותף של שני המוזיאונים, בישראל ובגרמניה, ה'צנטרום יודיקום' בברלין ו'המוזיאון הפתוח'בתפן. הבסיס למחקר נמצא בארכיון מיקי ברנשטיין, שהיה כבן נאמן לשטרוק חשוך הילדים. במשך יותר משנתיים  נכתב הספר המלווה את התערוכה ונאצרה התערוכה עצמה. את המידע המרתק על פועלו של הרמן שטרוק בגרמניה עד מלחמת העולם הראשונה פרשה חנה שוץ במאמרה בקטלוג.יחדיו ערכנו את הספר ואצרנו בשיתוף פעולה מלא את התערוכה. נפגשנו בתפן, בברלין ובלונדון, ושטרוק התלווה אלינו במסעותינו, והרי מסעות לא היו זרים לשטרוק גם בימי בחייו. מיקי ברנשטיין הקדיש את מאמרו בקטלוג לשנה אחת יוצאת דופן בחייו של הרמן שטרוק, שנת 1903. בשנה זו ביקר שטרוק לראשונה בארץ ישראל ויצר את דיוקנו המפורסם של תיאודור הרצל.

על שטרוק בימי מלחמת העולם הראשונה, ועל המורכבות של מעמדו כחייל גרמני, יהודי וציוני, כתבה ד"ר באה שרוטנר במאמרה בקטלוג. באה בילתה ימים רבים בארכיון שטרוק, ערכה את מכתביו ומסמכיו של שטרוק וקטלגה אותם. לספרים של שטרוק, שליוו את כל חייו, אלו שהוציא לאור בעצמו ואלו שנכתבו עליו, הקדשתי את מאמרי בקטלוג. הספרים הללו נמצאים כולם בארון הספרים בעל ארבע הדלתות הנמצא כיום בדירה בתל אביב, הארון שעלה יחד עמו מברלין לארץ ישראל ב-1922. ד"ר גדעון עפרת, מי ששמר אמונים להרמן שטרוק ומעולם לא שכח להזכירו כשכתב או הרצה על תולדות האמנות הישראלית, הקדיש את מאמרו בקטלוג לחייו ואמנותו של שטרוק בארץ ישראל. הספר, בעל הנוכחות המרשימה, מחזיר את הרמן שטרוק אל מקומו הראוי והמכובד בכל ארון ספרים. הרמן שטרוק לא יהיה עוד חוברת קטנה במדף הספרים על אמנים יהודים אלא יעמוד שם גדול ומרהיב כיאה לאישיותו ולפועלו האמנותי.

רקוויאם להרמן שטרוק

בפתיחת התערוכה, ב-20 באוקטובר נכחו רבים שבביתם ישנן יצירות של שטרוק כאלה שזכרו את ביתו ברחוב ארלוזרוב 23 בחיפה ובעיקר אנשים שיודעים כי הרמן שטרוק הוא לא רק שם של רחוב או שם של פרס לאמנים המחולק בחיפה אלא אדם ואמן חשוב. ד"ר חיים גמזו כתב במאמר ב"הארץ" ב- 9.4.1944  לזכרו של הרמן שטרוק: עדיין מרפרף כאילו בשמי חיפה אותו בוקר חורפי מעורפל,כשקולות ילדים שרו פרקי זימרה נוגה,פסוקי תפילה רוטטת למנוחת נשמתו של האדם האציל והיהודי הגאה,הרמן שטרוק ז"ל. הוא ידע את דרכו כאמן וכטכנאי,אך דבר זה לא גרע מאום מפשטותו ומשלוותו הטבעית,שאת סודן ידע מאין כמוהו. עדיין תיקח האוזן הד דבריו כאשר אמר כבדרך אגב:"שתי המילים 'אמנות' ו'אמונה' ממצות את השקפתי האסתטית.כי אם אמר ליברמן שהמילה 'קונסט'(אמנות)נגזרה מן המלה 'קנן'(יכולת) הרי יכול הייתי להוסיף על כך שהמלה 'אמנות' היא אחות למושג 'אמונה'.היכולת בלי האמונה לא תוליד יצירה אמיתית, ולהיפך. רק צירופן של השתיים הוא המוליד את יצירת – המופת".

מתוך ה- MB יקינתון – נובמבר 2007, כסלו תשס"ח, גיליון 220

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סיפורים נוספים:

Search
Generic filters
דילוג לתוכן